עם בריאת העולם, ולאחר רצף של משברים, בלבולים, וגלגולי אחריות בין אדם לחווה ולנחש, לאחר הרצח של הבל בידי קין, והשחיתות של דור המבול, נוצר הצורך לעשות לעולם 'ריסטארט'; לארגן ולייצב סדר עולמי חדש ולהגדיר מה מערכת היחסים הנדרשת בין האדם לאלוקיו, בין אדם לאדם, בין בני האדם לבעלי החיים ולטבע הסובב אותם, וכן להגדיר באופן מדויק יותר מה התרגום המעשי של המשפט המחייב 'כִּי בְּצֶלֶם אֱלֹוקים עָשָׂה אֶת הָאָדָם'.
בנקודת הזמן ההיא, לאחר שנוח, משפחתו ובעלי החיים יוצאים מן התיבה לאחר המבול שכילה את היקום כולו, מתחילה האנושות לצעוד את צעדיה הראשונים מחדש. בשלב הזה מודיע האלוקים לבני האדם מהם כללי המשחק, ומהו הערך העליון על פני כדור הארץ: " …מִיַּד אִישׁ אָחִיו אֶדְרֹשׁ אֶת נֶפֶשׁ הָאָדָם. שֹׁפֵךְ דַּם הָאָדָם בָּאָדָם דָּמוֹ יִשָּׁפֵךְ, כִּי בְּצֶלֶם אֱלוקים עָשָׂה אֶת הָאָדָם".
ארבעה ערכים מרכזיים נמצאים כאן, והם העומדים ברומו של עולם ובליבו של כל אדם.
האחד– 'מִיַּד אִישׁ אָחִיו' – הגדרת האחר היא 'אָחִיו', ובין בני האדם צריכה לשרור אחווה.
השני– היחסים בין בני האדם- האחים, יהיו מושתתים על ערכי האחריות האישית והערבות הדדית- "מִיַּד אִישׁ אָחִיו אֶדְרֹשׁ אֶת נֶפֶשׁ הָאָדָם".
השלישי- קדושת החיים היא הערך האנושי העליון ביותר, והפגיעה בחיי אדם היא הפשע האנושי החמור ביותר– "שֹׁפֵךְ דַּם הָאָדָם בָּאָדָם דָּמוֹ יִשָּׁפֵךְ".
הרביעי- "כִּי בְּצֶלֶם אֱלוקים עָשָׂה אֶת הָאָדָם". בני האדם נבראו בצלם, ומתוקף העובדה הזאת, שלא כמו מבעלי החיים, נדרשת מהם רמה מוסרית, ערכית ואנושית, שתייחד ותרומם את בני האדם למלא את ייעודם על פני האדמה.
מאז המבול וסיפור נוח, עבר העולם תהפוכות רבות, ועברה האנושות טלטלות עוצמתיות. דורות רבים מדי התנכרו לערכי היסוד הללו של קדושת החיים, כבוד האדם, יחס של אחווה ותובנה שכולם ברואי בצלם. בעוון ההתנכרות הזו שילמה האנושות מחיר כואב.
עם היציאה מהתיבה, נכרתה ברית בין אלוקים לבני האדם, בין בני האדם בינם לבין עצמם, ובין המין האנושי לטבע כולו- לצומח, לבעלי החיים ולכל מה שסובב אותו. כאשר הופרה הברית וזוהמו יחסי האנוש, כמו גם הסביבה והטבע- נגבה מהמין האנושי מחיר כואב.
תיבת נוח הפיזית והסמלית, הניצבת לה אי שם על הרי אררט, היא מגדלור, מצפון ומצפן, ובעיקר תמרור אזהרה לאלו הרוצים להפר את מערכת האיזונים העדינה והרגישה בין האדם לאלוקיו, לחבריו ולסביבתו, ולאלו המחללים את קדושת החיים ואת צלם האלוקים שנמצא בכל אדם- "כִּי בְּצֶלֶם אֱלוקים עָשָׂה אֶת הָאָדָם".
(נח תשפ"ג)