הרב מאיר נהוראי (רב משואות יצחק, יו"ר רבני בית הלל)פרשתנו גדושה באירועים מרגשים ומשמעותיים, ובכל זאת, דווקא בשעה שיעקב נמצא בבית אל ומקבל את ברכת ה', מספרת לנו התורה על קבורתה של מינקת רבקה באלון בכות: ' וַיָּבֹא יַעֲקֹב לוּזָה אֲשֶׁר בְּאֶרֶץ כְּנַעַן הִוא בֵּית אֵל הוּא וְכָל הָעָם אֲשֶׁר עִמּוֹ וַיִּבֶן שָׁם מִזְבֵּחַ וַיִּקְרָא לַמָּקוֹם אֵל בֵּית אֵל כִּי שָׁם נִגְלוּ אֵלָיו הָאֱלֹקים בְּבָרְחוֹ מִפְּנֵי אָחִיו וַתָּמָת דְּבֹרָה מֵינֶקֶת רִבְקָה וַתִּקָּבֵר מִתַּחַת לְבֵית אֵל תַּחַת הָאַלּוֹן וַיִּקְרָא שְׁמוֹ אַלּוֹן בָּכוּת'. מדוע כה חשובה עובדה זו, שזקוקים אנו לכותבה באמצע פרשייה, העוסקת בשהותו של יעקב בבית אל?.
שאלה זו מקשה הרמב"ן וביתר חריפות:
'לא ידעתי למה נכנס הפסוק הזה בין "ויקרא למקום אל בית אל", ובין "וירא אלקים אל יעקב עוד" והפסיק בענין אחר שהיה בבת אחת ובמקום אחד, כי יעקב בבואו לוזה היא בית אל, בנה מזבח וקרא למקום אל בית אל, ונראה לו האלקים שם ויברך אותו, ולמה הושם הכתוב הזה בתוך ענין אחד?'.
זאת ועוד, כיצד לפתע מגיחה דבורה מינקת רבקה לבית אל? מדוע עוזבת היא את רבקה? כדי לענות על שאלה זו יש להתבונן על הביוגרפיה של דבורה. דבורה המינקת מלווה את רבקה מטל שחר ילדותה. עוד בעודה בחרן בבית בתואל נקשרו שתיהן וכאשר רבקה עוזבת את בית אביה היא אינה מוותרת על דבורה – 'וַיְשַׁלְּחוּ אֶת רִבְקָה אֲחֹתָם וְאֶת מֵנִקְתָּהּ וְאֶת עֶבֶד אַבְרָהָם וְאֶת אֲנָשָׁיו'. דבורה ורבקה כשתי אחיות וחברות טובות מתגוררות יחדיו בבית יצחק. דבורה עוזבת את רבקה והיא נפגשת עם יעקב ומשפחתו על אם הדרך. ומסביר רש"י: 'מה ענין דבורה בבית יעקב? אלא לפי שאמרה רבקה ליעקב ושלחתי ולקחתיך משם, שלחה דבורה אצלו לפדן ארם לצאת משם, ומתה בדרך. מדברי רבי משה הדרשן למדתיה.' לדבריו, דבורה מינקת רבקה נשלחה להוציא את יעקב מבית לבן. בדרכה לשם היא נפטרה. אולם תמוה הדבר, מדוע היתה צריכה רבקה לשלוח את דבורה המינקת הקשישה להוציא את יעקב מבית לבן? מדוע נטלה סיכון כה גדול בשעה, שהיא יודעת שהיא עלולה למות בדרך?
הרב נריה זצ"ל מסביר, שדבורה נשלחה בזכות אישיותה המיוחדת והיכרותה המעמיקה את תרבות משפחת לבן. רבקה מודאגת מכך שיעקב מתעכב זמן רב בבית לבן. היא חושדת, שמא לבן מהתל ביעקב ומתכוון להשאירו לנצח. רבקה מרגישה מחויבות להחזיר את יעקב 'הביתה' – 'ושלחתי ולקחתיך משם', ולשם כך היא שולחת את דבורה המינקת. דבורה מכירה את תרבותו ומוסריותו של לבן, היא מכירה את ה'שפה' עוד בימיה הראשונים שגדלה בבית בתואל. בזכות חכמתה ותבונתה תוכל לגאול את יעקב מבית לבן. בדרכה לחרן היא פוגשת את משפחת יעקב בבית אל. דבורה התקבלה בחום, ומן הסתם ספרה חוויות משפחתיות. יעקב מודע להשפעתה המרובה על אמו, הוא יודע שהיא לא סתם 'מינקת', אלא אשה ענקית מורתה של אמו. בעיצומו של המפגש המרגש נפטרה דבורה ובטקס הלוויתה מתגלית אהבה והערכה רבה לדבורה. כולם בוכים – 'אלון בכות'. הכלי יקר סבור שמדובר במסע הלוויה, שהחל בבית אל והסתיים באלון שבמהלך כל הדרך נאמרו ההספדים. הרש"ר הירש מוסיף רובד נוסף לכבוד שמעניק יעקב לדבורה המינקת. לדעתו, כל הכבוד שניתן לדבורה נובע מהרצון שלו לכבד את אמו רבקה. יעקב יודע עד כמה שזה משמעותי לרבקה אמו.
דבורה המינקת היתה, מן הסתם, נדבך משמעותי בבית משפחת רבקה ויצחק. היא השאירה חותם חזק והדבר ניכר בעוצמת האבל על פטירתה ומותה. הכתוב טורח ומספר לנו על הכרת הטובה הגדולה של יעקב לדבורה המינקת. הוא מרגיש מחויבות גדולה לסגור מעגל ולשם כך הוא טורח ומארגן מסע הלוויה מרשים.
(וישלח תשע"ה)
