למה שאתם אומרים יש השפעה

במפגש הראשון בפרשה בין אבי האומה העברית, אברהם אבינו, לבין אלוקים, אומר לו ה' שתי מילים מכוננות, משמעותיות ומלאות עוצמה- 'וֶהְיֵה בְּרָכָה'.

במבט ראשון היינו אומרים שלכאורה יש כאן טעות לשונית. אם ה' היה רוצה לברך את אברהם אבינו, אזי הוא היה צריך לומר לו 'תהיה מבורך'. אבל לא זה מה שנאמר. המילים המדויקות אותן בוחר הקב"ה לומר לאבי האומה בתחילת דרכו במפגש הראשון ביניהם הן- 'וֶהְיֵה בְּרָכָה'.

מפרשי התורה התייחסו כל אחד בסגנונו לניסוח הזה, והסבירו שמשמעות המילים הללו אינן 'תהיה מבורך', אלא מכאן ולהבא בידך, וביד כל צאצאיך ובני עמך מעתה ועד עולם מסור הכוח לברך. 'וֶהְיֵה בְּרָכָה' פירושו- תהיה מקור הברכות.

סדר יומנו ומעגל חיינו מוקף בברכות. החל מבוקר טוב בבוקר, ועד פרנסה טובה, בריאות איתנה, רפואה שלימה, מזל טוב בשמחות, וכן הלאה.

אנחנו מברכים האחד את השני לא רק בגלל נורמות חברתיות של נימוסים והליכות. אנחנו מברכים כי לברכה יש כוח לפעול את פעולתה אצל המתברך.

דיבור איננו סתם הבל פה שאדם מוציא מפיו. לכל  דיבור שאדם מוציא מפיו יש כוח אמיתי ומעשי- לחיוב ולשלילה, לברכה ולקללה. דיבור זו אנרגיה המשתחררת מפיו של המדבר, ופועלת באופן ממשי על זה שמדברים עליו או אליו.

מכאן הרגישות הגדולה לקללות, לרכילות, ללשון הרע, להוצאת שם רע ולכל מה שקשור להשפעות הדיבור.

דיבורים רעים, נאצות וקללות, רכילות ודיבור רע משפיעים לא רק על המקוללים ועל אלו שמדברים עליהם, הם משפיעים אולי אפילו יותר על המדברים עצמם-על המנאצים, המחרפים, המגדפים והמקללים, והופכים אותם להיות אנשים פחות עדינים ורגישים, ויותר אטומים וגסי רוח.

כמה עצוב לראות עולם שלם של מעודדים באירועי ספורט, בנוי על חרפות, נאצות וקללות. בלשון המעטה, זה לא מוסיף כבוד לספורט, לאירוע, ולאוהדים המתחרים ביניהם מי קללתם גדולה יותר.

לדיבור יש כוח. את הכוח לברך מקבל אברהם אבינו במתנה כבר במפגש הראשון שלו עם אלוקיו, האומר לו- אברהם, לא רק שאתה בעצמך תהיה מבורך, אלא בידך ובפיך אני מפקיד את הכוח הגדול ביותר שניתן להפקיד בידי אדם, כוח שיכול להחיות ויכול להרוג, לרומם או להשפיל, לברך או לקלל- כוח הברכה.

נכונים היו הדברים הללו לתקופת אברהם ולאורך כל ההיסטוריה האנושית והיהודית, ונכונים שבעתיים לימים אלו שבהם כל פה וכל מקלדת הרי הם כנשק טעון ודרוך ולא נצור.

הלוואי ונזכה ותחול ברכת ה' לאברהם על כולנו- 'וַאֲבָרֶכְךָ וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ וֶהְיֵה בְּרָכָה. וַאֲבָרְכָה מְבָרֲכֶיךָ וּמְקַלֶּלְךָ אָאֹר וְנִבְרְכוּ בְךָ כֹּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה', וכל המברך את סובביו- יתברך חזרה בכפל כפליים –טוֹב עַיִן הוּא יְבֹרָךְ- טוֹב עַיִן הוּא יְבָרֵךְ.

(לך לך תשפ"ג)