ליאת שוקרוןנריה פנחס. בן 55, נשוי לחגית + 6, מתגורר בשכונת פסגת זאב בירושלים. חתן התנ"ך העולמי בשנת תש"מ, מחבר את השאלות לחידוני התנ"ך העולמיים במשך 32 שנה.
חטופי תימן
גדלתי בראש העין ומגיל צעיר שמעתי את זה במשפחה, בשכונה. סיפורים של אנשים מבוגרים שמספרים על הבן שנעלם והבת שנחטפה. משפחות גדלו עם הפצע האנושי הכאוב הזה שלא הגליד. הורים נאחזו בזכרון הבן שנעלם עד יום מותם מתוך תקווה שישוב, וזה לא קרה
סבא
זכיתי ללמוד תורה משני הסבים שלי מורי סלימן ז"ל ומורי שמעון ז"ל. הלמידה והשינון של התנ"ך פסוק אחר פסוק, פרק אחר פרק בגילאים מאוד צעירים, לאורך שנים – נראתה לי אז עול לא מבוטל. כעת אני מבין שזה נכס אדיר. הידע הזה בתנ"ך מגיל צעיר, נכנס לי לוורידים. ה"גירסא דינקותא" היא בלתי נשכחת
מדרשית נעם
כשהייתי בן 16, ראש הישיבה הרב יהושע יגל ז"ל הציע שאגש לחידון התנ"ך. אמרתי לו שאני לא בעניינים של חידונים ואין לי ידע מעולה בתנ"ך. הרב יגל לא הרפה. הוא הציע לי הקלה בתחומים רבים ובלבד שאגש לחידון. ואז קרה דבר מדהים. כשהתחלתי שוב ללמוד תנ"ך לפי הסדר, כל הפסוקים שלמדתי כשהייתי קטן לפני עשר שנים צפו ועלו. מסתבר שידעתי פרקים שלמים כמעט בעל פה. זה היה אצור בתוכי. באותה שנה, שנת תש"מ זכיתי במקום הראשון בחידון התנ"ך העולמי
זכייה בחידון התנ"ך
הכל קרה במקרה. כשנגשתי לא חשבתי בכלל שאגיע לשלבים מתקדמים. וזה קרה והתגלגל עד למעמד החידון העולמי הפומבי ביום העצמאות. כשזכיתי לא ידעתי כל כך להעריך את גודל הזכיה. רק כשחזרתי הביתה הבנתי עד כמה זה היה משמעותי מאוד להורים, למשפחה ולתושבי ראש העין באותה תקופה
לחבר שאלות לחידון התנ"ך
שבע שנים לאחר הזכיה בחידון העולמי, בשנת תשמ"ז, התחלתי לכתוב את השאלות לחידון העולמי, בזכותו של פרופסור חיים משה גבריהו מייסד חידוני התנ"ך ולזכותו של המפיק האגדי של חידוני התנ"ך שאול דוד, שהדריכו וכוונו אותי בשנים הראשונות. זו הזדמנות פז, ומאז ועד היום אני כותב את החידונים העולמיים לנוער ולמבוגרים, משתפר משנה לשנה וחש זכות להיות שותף למעשה הגדול של הפצת תנ"ך בארץ ובעולם
מקור המשיכה שלי לתנ"ך
שלמה המלך בספר משלי אומר: "בכל דרכיך דעהו והוא יישר אורחותיך". התורה היא דרך חיים. הפסוקים, הסיפורים, אמרות החכמה והמוסר נותנים זוית ראיה בריאה לקצב החיים. בכל דבר שאני מתחבט בו במהלך השנים אני מוצא הדרכה רלוונטית בתנ"ך. התנ"ך מדבר אלי ואני שומע בקולו
סיפור תנ"כי
יוסף ואחיו. הקשר בין האחים ליוסף, התנהגות יוסף לאחיו בערוב ימיו- היא מודל לחיקוי. יוסף קובע שהמשפחה היא מעל לכל. הוא מוחל סולח ודואג לכל מחסורם של בני משפחתו בשנות הרעבון במצרים, מאחד ובונה את המשפחה למרות המשקעים הגדולים, ממשיך את יעקב ואביו ושומר על "יחד שבטי ישראל"
דמות תנ"כית
משה רבינו. איש רוח ורב פעלים, צנוע וענו, גם איש א-לוהים וגם אחד העם, סבלן ומכיל, יודע להקשיב ולהאזין, יודע למקד את בעיות העם ולתת להם פתרונות מיידיים, מעודד ומחזק עם של עבדים ועושה ממנו עם סגולה
השאלה הכי קשה שכתבת
למי שיודע- הכל קל ולמי שלא – הכל קשה. אמת, יש שאלות של פרטים חבויים בסיפורים המקראיים שבדרך כלל לא שמים לב אליהם. אבל מי שלומד ומשנן כמו שצריך גם על השאלות האלו הוא יודע להשיב. מעל הכל- צריך להשקיע בלמידה לקראת החידונים. ככל שאתה משקיע יותר, אתה מחובר יותר אל התנ"ך, לרוח ולערכים שבו
נשאר עוד מה לשאול?
כן. תורה זה מעיין. אף פעם זה לא נגמר. "מעיין גנים באר מים חיים". ככל שאתה מעמיק יותר וככל שאתה עוסק בזה הרבה שנים אתה מגלה פנים חדשות בתורה וזה מאפשר לך להתחדש בעבודה הזו. אין דבר כזה באף טקסט אחר בעולם
הזוכה הכי מפתיע בחידוני התנ"ך
בחידונים הכל יכול לקרות. קשה לנבא מראש את הזוכה. הזכיה תלויה בידע וביכולת להיות ממוקד ורגוע. בשנים האחרונות היו לי מספר חידונים שהזוכים בהם הם תלמידים עם צרכים מיוחדים על הרצף האוטיסטי. כל מי שהיה בחידונים האלו התרגש עד דמעות
חידון תנ"ך לאסירים
עשיתי בעבר שלשה חידונים מחוזיים בבתי כלא, שנגשו אליהם בכל חידון למעלה מ- 1000 אסירים. למדתי שאנחנו יכולים לכלוא אדם, אבל לא את רוחו. כל האסירים ביטאו שהלמידה לקראת החידון נוסכת בהם כוחות של חופש ושחרור. כמו המשפט: "אין לך בן חורין אלא מי שעוסק בתורה". חלקם ראו בזה כפרה על מעשים שעשו בעבר. משם למדתי גם להעריך את החופש. בחידונים האלו הפרס של המקום הראשון היה 24 שעות חופש, וכולם עשו מאמצים כדי לזכות בהן
חרדים בחידון יום העצמאות
חרדים לא יגיעו לחידון תנ"ך בשל היותו ארוע של בנים ובנות מרחבי העולם. אבל זו לא המשוכה היחידה להשתתפות. חרדים מעדיפים ללמוד יותר גמרא מאשר תנ"ך. אולי כדאי לעשות חידון תנ"ך רק לנוער חרדי כדי שגם הם יהיו בקיאים בתנ"ך, כמו שהם בקיאים בלימוד הגמרא
שאלות רה"מ
עצם העובדה שראש הממשלה מפנה זמן להיפגש עם מתמודדי החידון התנ"ך העולמי מהארץ ומהעולם וגם מתפנה לכתוב שאלה- זה מעולה. כל ראשי הממשלה ללא יוצא מהכלל מכירים בערך לימוד התנ"ך וההתחברות לערכים שלו. כולם סיפרו לי שהעיסוק בתנ"ך זה רגע של התעלות מעל הדברים השגרתיים הפוליטיים שלא חסרים במקומותינו
תלמידי בתי ספר הממלכתיים ותנ"ך
משנה לשנה ההשתתפות של בתי ספר ממלכתיים בחידוני תנ"ך עירוניים עולה, הן בהיקף הניגשים והן ברמת התלמידים המשתתפים בחידונים. יש התעוררות של התקרבות בני נוער ממלכתיים אל התנ"ך. המתמודדים מגלים בקיאות רבה בסיפורי התנ"ך, אהבה וחיבור אל התנ"ך. זה אחד הפלאים שאני נחשף אליהם מדי יום. החידונים הם לא חזות הכל, אבל יש בהם משהו מיוחד. הם לא חלק מתוכנית הלימודים, ודווקא בגלל זה הם "כביש עוקף" לחיבור תלמידים אל התנ"ך בצורה מקרבת
