משיחי שקר הם סיכון, אבל החשש מפניהם לא אמור לשלול את האמונה במשיח אמיתי
פרופסור ישעיהו ליבוביץ' המנוח אמר כמה דברים חכמים, אבל גם לא מעט דברים בעייתיים מאד. אחת מאותן אמירות מפוקפקות היא הטענה שהמשיח הוא לעולם בבחינת "יבוא" – ציפייה לעתיד שלעולם אינה מתממשת, ולפיכך כל משיח שבא בפועל הוא משיח שקר. טענה מוזרה זו מנוגדת בעליל לאמונה היהודית הפשוטה בביאת המשיח לאורך הדורות, ולא היה צורך להתייחס אליה אלמלא נראה שכמה "חכמים" מאמצים אותה גם הם ומכחישים את בואו של משיח אמיתי.
מה גרם לליבוביץ' לומר דברים אלה? בפשטות, נראה שהם מבטאים את גישתו לפיה אלוקים אינו מתערב במציאות בשום צורה, אלא עולם כמנהגו נוהג ותמיד ינהג. ממילא מה שהיה הוא שיהיה, ואף משיח לא יבוא לגאול את עם ישראל והאנושות. בנוסף לכך קיים החשש מפני משיחי שקר שונים, שכבר נכווינו בהם בעבר. לכן מעדיף ליבוביץ' לראות את העולם כמערכת סגורה שאלוקים נמצא מחוצה לה, וכל מה שמופיע בגבולותיה ממילא אינו ייצוג אמיתי של אלוקים.
הגישה הזו בעייתית כשלעצמה, ולא כאן המקום להאריך למה. אבל מה שמצחיק במיוחד הוא שבשעה שהשמיע ליבוביץ' טענות אלה הוא נמצא במדינת ישראל, במציאות שבה התגשמו בצורה הפשוטה והמוחשית ביותר נבואות התורה על קיבוץ הגלויות ותחיית האומה. אני מרשה לעצמי לנחש, שאילו חי ליבוביץ' לפני אי-אלו מאות שנים, היה בוודאי מכריז נחרצות שגם קיבוץ גלויות וחידוש מלכות ישראל הם לעולם בבחינת "יבוא", עתיד דמיוני שלא יתממש בפועל אף פעם. ומן הסתם היה מוצא לו חסידים שהיו מאמצים את שיטתו, ואולי מפרשים את אותן נבואות כמשל למשהו שכלי או רוחני. אבל איך אפשר לומר דבר כזה, אחרי שראינו את אותן נבואות מתגשמות בצורה מופלאה לנגד עינינו? אם יהודים מכל רחבי העולם הצליחו לחזור לארץ האבות ולהקים בה מדינה משגשגת, באופן שלא היה לו דומה בהיסטוריה, האם כה קשה להאמין שגם משיח אמיתי אכן יגיע?
אכן, משיחי שקר הם סיכון, אבל החשש מפניהם לא אמור לשלול את האמונה במשיח אמיתי, כשם שקיומם של יהלומים מזויפים לא שולל את מציאות יהלומים אמיתיים. פשוט צריך להיזהר לפני שקופצים למסקנות. ואולי המשיח יבוא ברגע שנצא מתפיסת העולם הצרה והמקובעת וניפתח לאלוקות הפורצת את חומות העולם הזה. אמונה יוצרת מציאות.
(וישלח תשפ"ג)