הרב ד"ר משה רט (מכון עולמות)יש כל מיני דעות שנחשבות בפילוסופיה ל"ספקנות רדיקלית". בניגוד לספקנות מדעית למשל, שמקבלת מספר מסוים של הנחות יסוד ללא עוררין, ספקנות רדיקלית מטילה ספק בכל הנחת יסוד שהיא, גם אלה שנראות מובנות מאליהן. דוגמאות לספקנות רדיקלית הם רעיונות כמו: אולי המציאות היא בעצם חלום? או: אולי העולם נברא לפני חמש דקות כמות שהוא, וכל בני האדם נוצרו עם זיכרונות מזויפים של עבר דמיוני? וכדומה.
רוב האנשים נוטים לבטל רעיונות כאלה בהינף יד והפטרת "נו באמת". הבעיה היא, שחוץ מ"נו באמת" אי אפשר להעלות שום טיעון לוגי נגד האפשרויות הללו. הרי כל הממצאים שאנו רואים, מתאימים לאותן אפשרויות לא פחות מאשר לתפיסת העולם המקובלת. לדוגמא, ממצאים היסטוריים וארכאולוגיים שנראים בני אלפי שנים, עשויים להיות באמת בני אלפי שנים, אבל באותה מידה יתכן שהם נבראו לפני חמש דקות כשהם נראים כאילו הם בני אלפי שנים. דברים שאנחנו רואים ומרגישים בעולם סביבנו יכולים באמת להיות שם בחוץ – או שהם יכולים להיות חלק מחלום מוחשי. פשוט אין שום דרך להפריך את האפשרויות הללו.
יתרה מזאת, לא רק שאי אפשר להפריך אותן, אנחנו יודעים מניסיון שדברים דומים יכולים לקרות, ואכן קורים בפועל בתדירות עצומה – הלוא הם החלומות: כל לילה אנחנו חולמים חלומות, שנראים לנו כשאנו בתוכם אמיתיים לגמרי, ומציגים בפנינו עולם שנראה זקן בעוד שלמעשה נוצר לפני כמה שניות. כלומר, התאוריות הללו לא סתם זורקות רעיונות שאיש לא ראה מעולם, כמו "אולי מנהיגי העולם הם אנשי לטאה" – אלא מסתמכות על מציאות מוכרת היטב מהניסיון, ופשוט מציעות שאולי היא רחבה יותר ממה שנדמה לנו.
אז מה עושים? שתי אפשרויות בפנינו. אפשר להישאר עם ה"נו באמת", ולראות בו את קולו של השכל הישר וההיגיון הבריא, שמובן לו מאליו מה נכון ומה שטויות, גם אם אינו יכול להוכיח זאת.
לחלופין, אפשר להטיל ספק בביטחון המופרז של ה"נו באמת". אולי הוא לא מייצג את השכל הישר אלא רק קיבעון מחשבתי, שמונע מאיתנו לגלות אמת גדולה יותר? כדאי מדי פעם לבדוק אפשרות זו. כמו שאמר דוקטור סוס: לפעמים, אם יוצאים מגיעים למקומות נפלאים.
(בהר תשעט)
