כמה אמת, עוצמה וגודל יש במילה אחת קטנה – קָטֹנְתִּי.
בשיא המתח, עשרים שנה אחרי הבריחה והניתוק מהבית, כאשר הוא עושה את דרכו חזרה הביתה בחששות גדולים, מופיעים השליחים ששלח ומבשרים ליעקב את הבשורה ממנה חשש יותר מכל, בשורה הרודפת אותו כבר שני עשורים: "וַיָּשֻׁבוּ הַמַּלְאָכִים אֶל יַעֲקֹב לֵאמֹר בָּאנוּ אֶל אָחִיךָ אֶל עֵשָׂו וְגַם הֹלֵךְ לִקְרָאתְךָ וְאַרְבַּע מֵאוֹת אִישׁ עִמּוֹ".
יעקב אומנם נושא עימו הבטחה של הקב"ה "אָמַרְתָּ הֵיטֵב אֵיטִיב עִמָּךְ וְשַׂמְתִּי אֶת זַרְעֲךָ כְּחוֹל הַיָּם אֲשֶׁר לֹא יִסָּפֵר מֵרֹב", אך מה כוחה של הבטחה, כמו שהחבר'ה אומרים בסלנג, שהיא 'על הקרח' – כאשר מולך צועדים ארבע מאות איש, מונהגים בידי אדם שכבר אמר בעבר בדיוק מה כוונתו לעשות לאחיו יעקב: "וַיִּשְׂטֹם עֵשָׂו אֶת יַעֲקֹב עַל הַבְּרָכָה אֲשֶׁר בֵּרֲכוֹ אָבִיו. וַיֹּאמֶר עֵשָׂו בְּלִבּוֹ יִקְרְבוּ יְמֵי אֵבֶל אָבִי וְאַהַרְגָה אֶת יַעֲקֹב אָחִי"?
ברגע הדרמטי הזה, כשכל משפחתו אשר בנה בחרן מאחוריו, וכל צבאו של אחיו לפניו, פונה יעקב לקב"ה ואומר את מילת הסוד והקוד לדורו ולדורות עולם- 'קָטֹנְתִּי'.
כמה חסרה המילה הזו בעולמנו, רווי האגו, הכוחנות, הנהנתנות, הדעתנות והשחצנות.
מערכות פוליטיות קורסות בגלל מאבקי אגו. קמפיינים של בחירות במלאים באגו, ובמודעות בנוסח 'כמה אני גדול', 'רק אני יכול', וכדומה.
התקשורת מלאה בעיתונאים ובפרשנים זחוחי דעת ומלאי אגו וחשיבות עצמית, הבטוחים שרק מה שהם חושבים זו האמת היחידה ואין בלתה.
מערכות המשפט מלאות במשפטנים, בעורכי דין ובדומיהם, הבטוחים שכל מילה היוצאת מפיהם ניתנה למשה בסיני, וכי חוץ מפרשנותם המשפטית לא תיתכן פרשנות נוספת, וכך הלאה אפשר להמשיך למחוזות ולמקצועות נוספים שהצד השווה שבהם הוא האגו, הכוחנות, והביטחון שאני יודע בדיוק מה נכון ומה צריך לעשות, האמת נמצאת רק אצלי, ומי שלא מסכים איתי במקרה הטוב הוא בור וטיפש, ובמקרה היותר גרוע הוא בוגד ושונא ישראל.
מערכות שלמות קורסות, כי תאי אגו סרטניים מתפשטים ומחלחלים לתוכן, הורסים כל חלקה טובה, ומותירים אחריהן איי חורבות.
מול כל גלי האגו הללו, ניצבת מילה אחת, שכל כך חסרה במחוזותינו, ובעת הזו שבעתיים- קָטֹנְתִּי.
במסכת יומא [דף ל"ח], משמיע בן עזאי מילים נוקבות, שיש בהן מתווה לחיים נטולי אגו, ומלאי קָטֹנְתִּי:
"בשמך יקראוך, ובמקומך יושיבוך, ומשלך יתנו לך. אין אדם נוגע במוכן לחברו, ואין מלכות נוגעת בחברתה אפילו כמלא נימה".
במילים ישראליות פשוטות אומר בן עזאי את האמת הנוקבת ללא כחל וסרק – בן אדם, תירגע. תתנקה מהאגו ומהמחשבה שאתה מנהל את העולם, ורק אתה צודק, ורק בך כדאי לבחור, ומבלעדיך כדור הארץ יחדל לתפקד, וחושך יבוא על פני תהום.
תירגע. "בשמך יקראוך, ובמקומך יושיבוך, ומשלך יתנו לך". איפה שהקב"ה רוצה שתהיה – שם תהיה – בשמך יקראוך. ועל איזה כיסא הוא רוצה שתשב – שם יושיבוך.
אלא שכדי להגיע לתובנה הזו, יש צורך לצאת אל החיים מתוך מילה אחת מקדימה, שהיא סיסמת הכניסה לחיים של 'בשמך יקראוך, ובמקומך יושיבוך'.
למילה הזו קוראים- 'קָטֹנְתִּי'. ורק מי שיודע לחיות על פיה, הוא הגדול האמיתי. (וישלח תשפ)