בין דיקטטור למנהיג

לאורך כל ההיסטוריה האנושית המנהיגים שהמיטו אסון על עצמם ועל עמם היו אלו שהתאפיינו בתכונות אופי קשות, שצירופן הוביל את המנהיג ואת עמו לעבר פי פחת, לקריסה, ולאסונות כבדים: עקשנות חולנית, אטימות, התעלמות וחוסר הקשבה לרחשי הלב של העם, ומגלומניה רווית אגו. התמהיל של שלוש התכונות הללו היה ועודנו קטלני לכל מנהיג ולכל עם.

הראשון ברשימה הוא 'גיבור' פרשיות השבוע – פרעה מלך מצרים, זה שהיה בטוח שהוא האלוהים ואין בלתו. הוא חוטף מכה אחר מכה, המציאות טופחת על פניו פעם אחר פעם, הנתונים ברורים, סובביו מזהירים אותו, עמו זועק מכאב, ורק הוא דבק בהחלטותיו. אטום, לא קשוב, עקשן, ומגלומן. הוא יוביל את עמו לסבל ואבדון, יוביל את צבאו לטביעה בים ולהפסד במערכה, והעיקר לא לעצור לרגע ולעשות חושבים, לא להקשיב לקולות מהשטח, לא להתייעץ, לא לחשוב שאולי נכון יותר אל מול העובדות והמציאות לחשב מסלול מחדש. על כל אלו נאמרו עליו המילים שבכותרת, המבטאות אטימות, עריצות, ושיכרון כוח- 'וְהַכְבֵּד אֶת לִבּוֹ וְלֹא שָׁמַע אֲלֵהֶם'.

תקצר היריעה לעשות סקירה היסטורית לאורך אלפי שנים ולראות כיצד התופעה הזו חוזרת על עצמה פעם אחר פעם. די לנו להביט ברשימה חלקית של הדיקטטורים והמגלומנים המוכרים לנו יותר מעשרות השנים האחרונות – סטאלין, מוסוליני, היטלר, צ'אוצ'סקו, קדאפי ורבים אחרים ודומיהם בכל היבשות והעמים, אנשים ששלחו למוות בציניות מיליוני בני עמם, מתוך אטימות, עקשנות, ומגלומניה.

פרעה וממשיכי דרכו הם תמרור אזהרה לאנושות כולה. אם ראית מנהיג שכזה במערכה הראשונה, גם אם באופן זמני הוא נוחל הצלחה וניצחון מסוים, צפה לקריסה ולהתמוטטות מוחלטת שלו ושל האימפריה שלו במערכה האחרונה, בבחינת '..מַרְכְּבֹת פַּרְעֹה וְחֵילוֹ יָרָה בַיָּם, וּמִבְחַר שָׁלִשָׁיו טֻבְּעוּ בְיַם סוּף, תְּהֹמֹת יְכַסְיֻמוּ יָרְדוּ בִמְצוֹלֹת כְּמוֹ אָבֶן.. צָלֲלוּ כַּעוֹפֶרֶת בְּמַיִם אַדִּירִים..'.

לעומת כל אלו, ולהבדיל אלף אלפי הבדלות, מציבה לנו התורה את דמות המנהיג הראוי- משה רבנו. זה שאומנם לא ניחן בכריזמה סוחפת ובאגו מנופח, זה שעקב כבדות הפה והלשון איננו נואם חוצב להבות ולבבות, אולם הוא זה שמכוח תכונת היסוד שלו ענווה: "וְהָאִישׁ מֹשֶׁה עָנָיו מְאֹד מִכֹּל הָאָדָם אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה", ותכונות הערבות ההדדית, רדיפת הצדק, הרגישות והערבות ההדדית הן נר לרגליו: "וַיִּגְדַּל מֹשֶׁה וַיֵּצֵא אֶל אֶחָיו וַיַּרְא בְּסִבְלֹתָם..", דווקא הוא יהיה זה שיהיה חתום על תנועת השחרור הגדולה ביותר בהיסטוריה האנושית, על הוצאת העם ממצרים מעבדות לחרות, והנהגת העם במשך עשרות שנים מאתגרות, עד שהביא אותו אל היעד המובטח- ארץ ישראל.

(וארא תשפ"ג)