הרב ד"ר משה רט (מכון עולמות)
במקום להילחם במלחמות מדומיינות, עדיף לחזק את המשותף והמאחד בין גברים ונשים
כאשר אני רואה אנשים שמשתמשים ב"נקודה המגדרית" החדשה, וכותבים מילים כמו "א.נשים", אני משתדל להעיר להם או להעמיד פנים שלא הבנתי מה הם כתבו. למה אני עושה עניין מנקודות? משום שנקודות קטנות כאלה מובילות למלחמות גדולות, וכמו וירוס קטן, יכולות לגרום יותר נזק ממה שנדמה במבט ראשון.
וכל כך למה? משום שמי שכותב "א.נשים" במקום "אנשים", מתייחס בכך לגברים ולנשים כאל שתי קבוצות נפרדות, המצויות במאבק כוחות תמידי ביניהן. המילה "אנשים" היא מאחדת, כוללת את כולם תחת קבוצה אחת, ואילו המילה המסולפת "א.נשים" היא מפרידה ומבדלת. השימוש בה בעצם בא לומר, שזה לא בסדר לומר פשוט "אנשים", משום שכביכול המילה הזו מתייחסת לגברים בלבד ובאה להדיר את הנשים או לזלזל בהן. זהו חלק מהמגמה המחפשת דיכוי, הדרה ופטריארכיה בכל פינה, מתוך תפיסת עולם שגברים הם אויביהם של הנשים ומטרתם היא תמיד לדכא אותן. התפיסה הזו מחלחלת לכל מקום, מהמרחב הציבורי ועד התא המשפחתי, ובעקבותיה שמירה על עקרונות צניעות כמו הפרדה בהופעות הופכת ל"הדרה", והיחסים בין בעל לאשתו הופכים למאבק כוחות סמוי במקום לחיבור אוהב. כל זה בא לידי ביטוי באותה "נקודה מגדרית", הדוקרת את עינינו ונועדה להזכיר לנו שגברים ונשים לעולם יהיו קבוצות יריבות ולא אחדות אחת.
וכמובן, עיוות השפה לא נעצר באותה נקודה, אלא ממשיך בסילופים מפריעים עוד יותר, כמו "ברוכים.ות הבאות.ים", "התלמידים.ות ילמדו בכיתות שלהם.ן", וכן הלאה. גם כאן אין שום תועלת, שום עניין אמיתי של כבוד לנשים או התחשבות בהן, ובטח שלא התחשבות באנשים עם קשיי קריאה או סתם אוהבי עברית. כל העיוותים הללו נועדו למטרה אחת – להבדיל את הגברים מהנשים ולהילחם תמיד על "זכותן לנוכחות במרחב" כביכול. ולמלחמה הזו לא יהיה קץ, כי כמו שציין ידידי ירעם נתניהו – גם בניסוחים כאלה תמיד אפשר להתלונן שצורת הזכר במילה כמו "ברוכים.ות" באה לפני צורת הנקבה, ושהניסוח הזה לא מתחשב באנשים "לא-בינאריים" שאינם זכר או נקבה, וכן הלאה וכן הלאה. לאיזה עיוות של שפה נצטרך להגיע לפני שזה ייגמר?
במקום להילחם במלחמות מדומיינות, עדיף לחזק את המשותף והמאחד בין גברים ונשים, ולדאוג לזכויות אמיתיות של שני הצדדים. עברית משובשת היא לא אחת מהן.
(כי תצא תשפ"ב)
