ד"ר יצחק קניגסברגדֶּמוֹגְרַפְיָה היא עיסוק במחקר ותיעוד האוכלוסייה, בהרכבה, ובתמורות החלות בה עם הזמן.
ספר בראשית מתאר את התהוות עם ישראל, דרך אבות האומה: אברהם, יצחק, יעקב ושנים עשר השבטים. בארץ כנען הם התנהלו כמשפחה. בכדי לשמור על המסגרת המשפחתית ברדתם למצרים, יוסף דאג למקם אותם בארץ גושן, בנפרד מהעם המצרי. המסגרת המשפחתית נשמרה עד למות יוסף: "כָּל אֵלֶּה שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל שְׁנֵים עָשָׂר וְזֹאת אֲשֶׁר דִּבֶּר לָהֶם אֲבִיהֶם". רש"ר הירש: "והם כולם שבטי ישראל, כולם חלק של הכלל, ועליהם יקום בנין האומה".
לאחר מות יוסף ואחיו, בני ישראל יצאו מגבולות ארץ גושן ונטמעו במצרים. התוצאה, הם הפכו מישות משפחתית לישות של עם, כפי שהכריז פרעה: "וַיָּקָם מֶלֶךְ חָדָשׁ עַל מִצְרָיִם אֲשֶׁר לֹא יָדַע אֶת יוֹסֵף: וַיֹּאמֶר אֶל עַמּוֹ הִנֵּה עַם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל רַב וְעָצוּם מִמֶּנּוּ". פסיקתא זוטרתא – לקח טוב: "עד עתה בני ישראל, מכאן ואילך עם בני ישראל".
גם הקב"ה משתמש במונח עם ישראל, במסרים למשה לגאולה ממצרים: "וְעַתָּה לְכָה וְאֶשְׁלָחֲךָ אֶל פַּרְעֹה וְהוֹצֵא אֶת עַמִּי בְנֵי יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם".
את הדמוגרפיה של עם ישראל מהיותם משפחה בת שבעים נפש בהגיעם למצרים, ועד להפיכתם לעם של שישים ריבוא יוצאי צבא מבן 20 ועד בן 60 שנה – לבד מנשים וטף, ביציאתם ממצרים, מתאר פרופ' נתן אביעזר כך: בני ישראל שהו במצרים 210 שנים. בהנחה ש – 30 שנה מוגדר כדור אחד, הרי ש- 7 דורות עברו על בני ישראל במצרים.
מבין 70 הנפשות שירדו למצרים 55 היו גברים, ממוצע של 4.6 גברים לשבט. בהנחה שמספר הילדים הממוצע נשמר בדורות הבאים, הרי שהדור הראשון מנה: 55X4.6 = 250 בנים. על פי עיקרון זה (250X 4.6 בדור השני וכו'), מספר הבנים בני 20 ועד בני 60 שנה בדור החמישי היה 110 אלף ובדור השישי 520 אלף.
בני הדורות 1 עד 4 הגיעו כל אחד לגיל זקנה, וסביר להניח שמתו במצרים. בני הדור השביעי היו מתחת גיל 20 ולא נכללו במניין יוצאי הצבא. המסקנה היא שיוצאי מצרים מבני 20 עד בני 60 שנה בדורות 5 ו-6 מנו 630 אלף איש – כשישים ריבוא (בר אילן – פרשת השבוע במדבר תשע"ג).
כך ניתן לתאר בצורה תמציתית את הדמוגרפיה של עם ישראל בראשית התהוותו. (ויחי תשפ)
