הרב אליהו בירנבוים (ראש מכון 'שטראוס עמיאל' להכשרת שליחים, אור תורה סטון)
סיפורו של חיים מנשה הוא ללא ספק מקרה של גר צדק אמיתי שיד ההשגחה גלגלה אותו מבית נוצרי למקהלה בכנסייה ומשם לבית הכנסת הקונסרבטיבי
יש אומרים שהחיים הם יצירת תיאטרון ומלאי הפתעות כרימון. כך, לדעתי, גם עולם הגיור והגרים.
הסיפור הבא מעיד על כך.
רוברט נולד בקנדה וגדל במשפחה נוצרית. מילדותו הוא זכה להיות מאד מוזיקלי ובעל קול יפה.
חיבתו של רוברט למוזיקה ולשירה הביאה אותו להצטרף בגיל שמונה למקהלת הכנסייה הנוצרית, שם נהג לשיר ביחד עם חבריו והכומר המקומי את שירי התפילה הנוצריים בפני עם ועדה.
אלא, שרוברט היה לא רק ילד מוזיקלי אלא גם ילד חכם ופיקח ונהג לשאול את ראש הכנסייה שאלות רבות, על החיים, על התנ"ך ושאלות אמונה ותיאולוגיה נוצרית.
הכומר לא שמח לקבל את שאלותיו של רוברט, שכן האמונה הנוצרית מבוססת על דוגמות שיש לקבל ולהאמין בהן ללא שאלות וללא עוררין, והחליט לסלק אותו מהמקהלה של הכנסייה.
בגיל 13 רוברט נשאר ללא אפשרות להביא לידי ביטוי את כישוריו המוזיקליים.
כך היה, עד אשר רוברט ראה מודעה בעיתון בה נכתב שבבית הכנסת הקונסרבטיבי בעירו, מחפשים ילדים וצעירים לשיר במקהלת בית הכנסת.
רוברט פנה לרב בית הכנסת והתקבל בשמחה לשיר במקהלה.
רוברט מספר שמרגע שהחל לשיר בבית הכנסת, הוא הרגיש אווירה מיוחדת.
הוא מתאר שבכל שבת וחג כשהוא שר שירי קודש, תפילה יהודית והלל, אפפה אותו תחושה של קדושה.
במקביל לכך, הוא הקשיב בקשב רב לדרשות של הרב הקונסרבטיבי אשר גרמו לו לגלות את האמת שביהדות ולהתקרב למסורת היהודית ובעיקר להרגיש שהוא מחובר לא רק לשירה היהודית ולבית הכנסת אלא גם לאמונה היהודית, לתורה ולעם ישראל.
בעקבות כל אלו, רוברט החל תהליך גיור קונסרבטיבי, למד יהדות ובגיל 18 עמד בפני בית הדין לגיור ונקרא שמו בישראל חיים מנשה.
הוריו הנוצריים, לא היו שותפים למהלך זה, אבל הם תמכו בבנם מתוך הבנה שהוא מצא את דרכו ושהוא מאושר בדתו החדשה.
אך בכך לא הסתיימה ההיסטוריה היהודית של חיים מנשה.
בגיל 20 הוא החליט להגיע לתוכנית מסע ללמוד שנה בארץ ישראל, והוא בחר ללמוד בישיבת "אש התורה" בירושלים.
הלימודים בישיבה הביאו אותו להעמקה ביהדות ובהלכה ומסקנתו הייתה שהוא צריך לעבור גיור נוסף והפעם בפני בית דין אורתודוקסי.
כאשר חיים מנשה עמד בפני בית הדין, הדיינים התרשמו מאישיותו וכנותו ולאחר דיון על אמונה, הלכה, חיים יהודים והיסטוריה יהודית – הוא התקבל והצטרף לעם היהודי.
בדרך כלל, הדיון בבית הדין מסתיים בטקס קצר של קבלת מצוות ואמירת 'שמע ישראל' בקול, אבל במקרה דנן הדיינים שהיו בבית הדין ביקשו מחיים מנשה לסיים את הדיון בבית הדין בשירת "והיא שעמדה" בניגון המסורתי ובקולו המיוחד.
כאשר חיים מנשה החל לשיר, העיניים של הנוכחים התמלאו בדמעות של שמחה והתרגשות.
כיום חיים מנשה הוא אזרח ישראלי והוא שר במקהלה של אחד מבתי הכנסת הגדולים והחשובים במדינת ישראל.
סיפורו של חיים מנשה הוא ללא ספק מקרה של גר צדק אמיתי שיד ההשגחה גלגלה אותו מבית נוצרי למקהלה בכנסייה ומשם לבית הכנסת הקונסרבטיבי, דרך לימודים בארץ בישיבת אש התורה, עד בית הדין האורתודוקסי ומשם לשירה במקהלה של אחד מבתי הכנסת הגדולים בארץ.
הוא אשר אמרתי:
החיים הם תיאטרון וללא הספק הקב"ה הוא הבמאי.
(תזריע מצורע תשפ"ג)
