ד"ר יצחק קניגסברגלאורך ספר דברים משה עשה שימוש בשלושה מוטיבים: ידיעה, זיכרון ושכחה כדי להוכיחם על מעשיהם הרעים, להביאם להכרה בה' ובמעשיו הטובים שהוא גמל להם, וכן בצורך לקיים את מצוותיו.
ידיעה היא ההכרה הוודאית של אדם בכך שטענה מסוימת היא אמיתית. הידיעה נשענת על מידע המאוחסן בזיכרון, במיוחד בחלק הזיכרון לטווח ארוך.
זיכרון הוא יכולתו של האדם לאגור מידע מהסביבה, דרך החושים ולהשתמש בו. קיימים יותר ממאה מיליארד תאי עצב במוח האנושי, היוצרים רשת סבוכה ומורכבת של קשרים ביניהם. הזיכרון מתהווה כאשר נוצרים קשרים כימיים בין תאי עצב במוח. ככל שהאדם יקלוט מידע רב ומורכב יותר, כמות גדולה יותר של תאי עצב ישתתפו במסלול הזיכרון ומסלול זה יתחזק. ככל שיחזור אדם על אותו מידע יותר פעמים, רשת הקשרים הכימיים המרכיבה את פיסת המידע במוחו תתחזק ויגדל הסיכוי שהמידע יעבור לזיכרון לטווח הארוך. לכן קל יותר לאחזר מידע שקשור לידע קודם מאשר לבנות ידע חדש לחלוטין.
שכחה היא אובדן מידע שהיה אצור בזיכרון לטווח ארוך של אדם. היא תהליך הדרגתי או ספונטני, שכתוצאה ממנו לא ניתן לאחזר זיכרונות מסוימים. יש להבדיל בין שכחה מסוג "דעיכה" – הזיכרון של מידע מסוים מתעמעם עם הזמן בשל אי שימוש במידע זה, לבין "הדחקה", שהיא, עפ"י תורת הפסיכואנליזה, שכחה מכוונת של מידע שמאיים על שלוות נפשו של האדם, הנעשית על ידי מנגנון הגנה תת-מודע.
אפיון שלושת המוטיבים האלה באים לידי ביטוי בדבריו של משה לעם ישראל.
בפרשת השבוע משה מוכיח את עם ישראל: "וְיָדַעְתָּ כִּי לֹא בְצִדְקָתְךָ ה' אֱ-לֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ אֶת הָאָרֶץ הַטּוֹבָה הַזֹּאת לְרִשְׁתָּהּ כִּי עַם קְשֵׁה עֹרֶף אָתָּה: זְכֹר אַל תִּשְׁכַּח אֵת אֲשֶׁר הִקְצַפְתָּ אֶת ה' אֱ-לֹהֶיךָ בַּמִּדְבָּר". אתם יודעים בוודאות שהקב"ה ייתן לכם את הארץ הטובה כפי שהבטיח, ולא בגלל מעשיכם הטובים. משה מאחזר להם שוב ושוב את חטאיהם בעבר, החקוקים אצלם בזיכרון חווייתי עמוק, שאינו מאפשר להם את השכחה שמאיימת על שלוות נפשם.
אותם מוטיבים משמשים את משה בהעברת המסר לקיים את מצוות ה': "וְזָכַרְתָּ אֶת כָּל הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר הוֹלִיכֲךָ ה' אֱ-לֹהֶיךָ לָדַעַת אֶת אֲשֶׁר בִּלְבָבְךָ הֲתִשְׁמֹר מִצְוֹתָיו אִם לֹא", וכן: "הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן תִּשְׁכַּח אֶת ה' אֱ-לֹהֶיךָ לְבִלְתִּי שְׁמֹר מִצְוֹתָיו וּמִשְׁפָּטָיו וְחֻקֹּתָיו אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם".
(פורסם בפרשת עקב תשע"ט)
