בסיפור העקידה בולט חסרונה של שרה. בטרם יצא אברהם למסעו הוא אינו מתייעץ עם שרה, ואין כל תיאור של שיח ביניהם. האם שרה יודעת לאן מועדות פניו של אברהם בעלה ויצחק בנה? חז"ל היו משוכנעים ששרה אינה מעודכנת בפרטי המסע ותכליתו:
"וירא את המקום מרחוק. אמר אברהם מה אעשה? אם אגלה לשרה, נשים דעתן קלה עליהן בדבר קטן כ"ש בדבר גדול כזה … מה עשה? אמר לשרה: תקנו לנו מאכל ומשתה ונאכל ונשמח… כשהיו בתוך המאכל אמר לה: את יודעת כשאני בן שלש שנים הכרתי את בוראי והנער הזה גדול ולא נחנך ויש מקום אחד רחוק ממנו מעט ששם מחנכין את הנערים אקחנו ואחנכנו שם, אמרה לו לך לשלום …" (תנחומא פרשת וירא פרק כב).
לאחר שחזרו מהר המוריה והיה ניתן לנשום לרווחה מצא יצחק זמן לחלוק את חוויותיו הקשות עם אמו שרה. חז"ל סבורים שבזמן שיצחק סיפר לה את הסיפור היא התמוטטה: "שכן שחזר יצחק אצל אמו ואמרה לו אן היית ברי א"ל נטלני אבי והעלני הרים והורידני גבעות.. אמרו לא הספיקה את הדבר עד שמתה" (ויקרא רבא פרשה כ ,ב).
סיפור העקדה גרם למותה של שרה וגם לטראומה קשה עבור יצחק. מתוך פשט הכתובים רק אברהם חוזר מהר המוריה: "וישב אברהם אל נעריו". הכתוב אינו מזכיר את יצחק. הנצי"ב סבור, שיצחק לא הצליח לחזור לשגרת החיים הרגילה. אמנם חז"ל מסבירים, שיצחק הלך ללמוד בבית מדרשו של שם אבל ככל הנראה לא מדובר בפסק זמן או בהתחזקות רוחנית אלא במעשה המבטא ניתוק קשר בין יצחק לאברהם. חז"ל אף תלו את ראייתו הלקויה של יצחק– 'ותכהין עיניו מראות' מאותו אירוע טראומטי של העקידה, כשדמעותיהן של מלאכי השרת נשרו על עיניו של יצחק (רש"י כז,א). כך נותר אברהם בודד ללא שרה אשתו, וללא יצחק בנו. שרה הייתה משמעותית וחשובה ליצחק והיעלמותה מן העולם העצים את הנתק שבין יצחק לאברהם. המחיר המשפחתי שאברהם סופג בעטיו של ניסיון העקדה הוא כבד מנשוא. ניסיון העקדה אינו תם בנאמנותו של אברהם לצו האלוקי אלא בהתמודדות הגדולה של אברהם מול בני משפחתו. פרשת חיי שרה מדגישה את בדידותו של אברהם. ההליך של קבורת שרה מתבצע על ידי אברהם לבדו ללא סיוע מיצחק. לא מתקיים כל שיח בין אברהם ליצחק בנושא השידוכים וכל המלאכה נעשית באמצעות אליעזר, עבדו הנאמן של אברהם. אברהם זקוק להפיג את בדידותו, נושא את קטורה לאשה ומקים משפחה נוספת. הוא אמנם מוריש את רכושו ליצחק אולם נראה שמדובר במעשה טכני- 'וַיִּתֵּן אַבְרָהָם אֶת כָּל אֲשֶׁר לוֹ לְיִצְחָק', ולא נאמר ליצחק בנו.
פרשת חיי שרה מתארת את אחת מתקופותיו הקשות של אברהם בעקבות מות אשתו והתנתקותו מיצחק. את האור שבקצה המנהרה ניתן לזהות במפגש שמתקיים בין יצחק לרבקה. כניסתה של רבקה למשפחה הביאה רוח חדשה ומרפא ליצחק מטראומת העקדה. רבקה דומה באופייה לשרה. היא דומיננטית ויכולה לתמוך ביצחק במציאות הקשה שאליה נקלע. גם כשהכל נראה קשה, האור יכול לבוא מרחוק ממקום בלתי צפוי. (חיי שרה תשע"ח)
בדידותו של אברהם
השארת תגובה