הרב מאיר נהוראי (רב משואות יצחק, יו"ר רבני בית הלל)לפני ימים אחדים למדנו בדף היומי מימרה תמוהה שמתייחסת לפרשתנו: "משה כתב ספרו, ופרשת בלעם, ואיוב" (בבא בתרא יד ע"ב). לכאורה, מה החידוש שבדברי הגמרא? וכי פרשת בלעם אינה חלק מהתורה שכתב משה?!
קושיה זו הביאה את הריטב"א למסקנה שלא מדובר על פרשת בלק הכלולה בתורה, אלא בחיבור אחר. וזו לשונו: "נראים דברי האומרים, שאין זו פרשת בלעם שכתובה בתורה… אלא פרשה בפני עצמה היא שכתב והאריך בה יותר והייתה מצויה להם". לאמור, מדובר בחיבור אחר שהיה מוכר לחכמי התלמוד ואינו נמצא בידינו.
אולם ניתן לומר, שהסוגייה כן התכוונה לפרשת בלק המוכרת לנו. ובכל זאת, יש חידוש בכך שמשה כתב פרשה זו. וכך כותב ר' משה סופר (חתם סופר חלק ב' סימן שנו): "כל התורה כולה ראינו בעינינו חוץ מפרשת בלעם מי הגיד לנו, מה היה בין מלך מואב ובין קוסם אחד בלעם שבא אליו אל ארצו… וישראל היו שרויים במדבר ואם הם עמדו בארץ מואב בראש הפסגה, וראו למטה אל המדבר למרחוק, מאין ידעו יושבי מדבר, שמביטים עליהם מראש ההר הזה, ושמנחשים עליהם. ואפילו משה לא ידע ורק מפה הקב"ה נכתבו הדברים".
פרשת בלק מתעדת אירועים שהתרחשו רחוק מעיניהם של ישראל. אין אחד שביכולתו להעיד על העובדות, חוץ ממשה ששמע את הדברים מהקב"ה. כל מעלליו של בלעם נעשו על ראש פסגת ההר, בו בזמן שישראל היו שרויים בתחתית ההר באוהליהם. אין אחד מעם ישראל שהיה יכול לדעת את אשר התרחש מאחורי גבם. לכן, מדגישה הגמרא שאעפ"י שמשה לא ידע ולא ראה, הוא הצליח לתעד את הפרשה באמצעות התגלות אלוקית. ייתכן שלפי זה ניתן להבין מדוע פרשה זו נכתבה – על מנת להטמיע בנו את האמונה שישנן מזימות שתוכננו כנגד עם ישראל וסוכלו על ידי ההשגחה, ולעולם לא נדע עליהן.
במהלך החודשים האחרונים אנחנו זועקים בפני הקב"ה שיציל אותנו מהמצב הקשה שבו אנו שרויים. אנו שרויים בתחושה של חוסר אונים ותסכול אל מול מציאות מורכבת ומסובכת. זו תקופה שאנו מרבים בתחנונים ובבקשות ופחות בהודאה. אולם, דומה שפרשת בלק מלמדת אותנו שיש גם הרבה על מה להודות. ישנן עדויות שהייתה תוכנית שחיזבאללה יתקוף מצפון בו בזמן שחמאס יחצה את הגבולות בדרום ויתחיל במסע הרצח. מתקפה משולבת של חמאס וחיזבאללה הייתה גורמת לנזק כפול ומכופל, שאת תוצאותיו קשה לשער. אולם, התוכנית סוכלה על ידי הקב"ה.
גם בתוך האירוע הקשה שנפלו בו לוחמים רבים ונטבחו אזרחים רבים, התרחשו ניסים. גם בימים אלו שהנסתר רב מהגלוי, ואין ביכולתנו לצפות את הנולד, אנו מאמינים שיש מזימות שמתוכננות נגדנו, ואין אחד שיודע על כך, והקב"ה מצילנו מידם.
כך ניתן יהיה להבין גם את מעלתה המיוחדת של פרשת בלק, כפי הנאמר במסכת ברכות (יב ע"ב): "רבי אבהו בן זוטרתי אמר רבי יהודה בר זבידא: בקשו לקבוע פרשת בלק בקריאת שמע, ומפני מה לא קבעוה – משום טורח צבור". לאמור, הייתה ראויה פרשת בלק שתיאמר פעמיים מדי יום, ולבסוף הרעיון נגנז בשל טורח הציבור. ייתכן שחשיבותה של פרשה זו שכמעט זכתה שתיאמר מדי יום בבתי הכנסת, נעוצה במסר האמוני שלה. פרשה זו מזכירה לנו את השגחתו של הקב"ה עלינו בכל עת. גם כאשר מתרחשים דברים קשים, ייתכן שההשגחה מונעת באותו זמן דברים קשים יותר. "הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל".
