הרב אילעאי עופרן (רב קבוצת יבנה, ראש מקד"צ "רוח השדה")
הדיבורים על כך שהרפורמים או הקונסרבטיבים הם איום רוחני על העולם הדתי ולכן מסוכן לתת להם "לגיטימציה" (איזו מילה מאוסה), הם קשקוש
עשר מחשבות משבועיים בניו-יורק:
- באופן פרדוקסלי, החשש שלא נהיה יותר אחים, גורם לנו להפסיק להיות אחים.
חבר אורתודוקסי הסביר לי שהוא מתנגד נחרצות לרפורמים, כי מדיניות ההכלה שלהם כלפי נישואי תערובת מביאה לקהילה היהודית המון גויים וגורמת לפירוק עם ישראל ולכך שלא נהיה יותר אחים. הבעיה היא שההתנגדות התוקפנית שלנו כלפיהם, מרחיקה ויוצרת ניכור שלהם כלפינו. כך שהרצון לשמור על עם ישראל, בעצם מפרק את עם ישראל.
- אין שום דרך, פשוט שום דרך, להסביר ליהודי אמריקני את העובדה שילדה רפורמית לא יכולה לערוך בת מצווה בכותל, או שרב קונסרבטיבי שעורך בישראל חופה כדת משה וישראל, מסכן את עצמו בעונש מאסר. אם זה היה קורה בכל מדינה אחרת בעולם היינו צועקים שזו אנטישמיות.
- אנחנו, ישראלים שכמונו, אוהבים להתעצבן על אמריקאים שמביעים דעה (שמאלית בד"כ) על הסכסוך הישראלי פלסטיני. 'אתם לא חיים פה, לא מבינים את המצב, לא חוויתם פיגועים או אזעקות על בסיס יומיומי, וממילא לא הגיוני שתביעו עמדה'. זה כמובן לא מפריע לנו להביע דעה (אורתודוקסית בד"כ) על יהדות צפון אמריקה. למרות שלא חיינו במדינה שבה הדת נפרדת מהמדינה, שהיהודים הם מיעוט קטנטן, שברירת המחדל בה היא חירות מוחלטת מכל מחויבות דתית, ושהערכים המובילים עומדים בסתירה ללא מעט מסורות יהודיות. דרושה קצת ענווה והרבה לימוד והכרות לפני שמביעים עמדה.
- בכל מקום מדברים על כך שבקרב הדור הצעיר של הקהילה היהודית, התמיכה בישראל בירידה. הנרטיב האמריקני, במיוחד באזורים הליברליים, הוא לעודד את דוד מול גוליית. הבעיה בשנים האחרונות היא שמלהיות דוד הפכנו להיות גוליית.
- אורתודוקסים אוהבים לציין שאחוז האורתודוקסים בקרב הדור הצעיר גדול מאד, ושהתנועה הקונסרבטיבית הולכת וקטנה ("תכף נעלמת", אוהבים להגיד אצלנו בחיוך מנצח). חשוב לזכור שרק לפני 30-40 שנה המספרים היו הפוכים בדיוק ורבים הספידו את האורתודוקסיה, שנבואות דמוגרפיות מתגשמות רק לעתים נדירות, ובכלל שצריך להיזהר מלהתייחס לדיון חשוב שכזה במושגים של השקעה במניות.
- אגב, אם כבר מדברים על עתיד העם היהודי במושגים של השקעות, יודע כל משקיע נבון שמבין שההימור הוא בסכומים גבוהים, שכדאי לחלק את הכסף ולא לשים את כל הביצים בסל אחד. מיעקב אבינו למדנו שהרעיון שיש יותר מאופציה אחת, עשוי להציל אותנו בעתות משבר, בבחינת "אם יבוא עשו על המחנה האחד והכהו והיה המחנה הנשאר לפליטה".
- מנהיג יהודי חכם ציין בפניי שכל ילד אמריקני לומד המון על היהודים בישראל, אבל ילדים בישראל לא לומדים כלום על יהודים בחו"ל. על מערכת החינוך שלנו הוא אמר – "עד שכבר אתם לוקחים אותם לחו"ל, אתם לוקחים אותם לראות רק יהודים מתים, יהודים חיים לא מעניינים אתכם".
- הדיבורים על כך שהרפורמים או הקונסרבטיבים הם איום רוחני על העולם הדתי ולכן מסוכן לתת להם "לגיטימציה" (איזו מילה מאוסה), הם קשקוש. מתי לאחרונה פגשתם ילד דתי בישראל שהפך לרפורמי?
- אני לא יודע איך ומדוע קשרנו ביחד את הרפורמים והקונסרבטיבים לחבילה אחת. ההשקפה הקונסרבטיבית קרובה הרבה יותר לזו האורתודוקסית מאשר להשקפה הרפורמית. נכון שרוב חברי הקהילות הללו לא שומרים מצוות בפועל, אבל זה נכון גם בישראל, ופה זה לא מוציא מאיתנו כאלה אמוציות.
- פגשתי בשבועיים האחרונים עשרות רבנים, מנהיגים, מנהלים וגם לא מעט "סתם" יהודים. כולם מדברים על כך שהיהודים בארצות הברית והיהודים בישראל הולכים ומתרחקים אלו מאלו. ביני לביני אני מהרהר האם אפשר שנפסיק להתייחס לכוחות הללו כמתנגשים ונתחיל להתייחס אליהם כמשלימים? אנחנו מחזיקים עבורם קול חשוב ויסודי, והם מחזיקים עבורנו קול אחר, חשוב מאד אף הוא. עתיד העם היהודי, תלוי בשילוב שני היסודות הללו.
(בהר בחוקותי תשפ"ג)
