עד החתונה זה יעבור: מה גורם לזוגות בשיא אהבתם לבטל אירוסין רגע קט לפני החתונה? האם זה מלמד על דפוס אישיות מסוים? האם ומתי נכון להתעקש ולחדש את מערכת היחסים גם אחרי ביטול האירוסין? איך זה משפיע על מערכות היחסים הבאות? כמה צעירים שבני זוגם לשעבר ביקשו לבטל את האירוסין – משתפים
ישנם לא מעט בחורים ובחורות שהיו בקשר זוגי, התאהבו והתארסו, התכוננו ליום הגדול והמאושר בחייהם ולפתע, בלי הכנה מוקדמת, החלום הנכסף- להתחתן עם בחיר ליבם, התנפץ להם מול העיניים, כאשר מי שחשבו שיהיה כל עולמם – מחליט ברגע האחרון לבטל את האירוסין.
"יצאנו כמעט שנתיים. שנה – עד שהתארסנו ושמונה חודשים עד מועד החתונה. שבועיים וחצי לפני החתונה הוא ביטל את האירוסין", משתפת אותי בצער טליה שרף (22) מירושלים, כיום נשואה וסטודנטית לסיעוד.
היא מפרטת: "רבנו המון בתקופת האירוסין על נושאים כלכליים ועל ארגונים נוספים לחתונה. זאת הייתה תקופה מכוערת שהשאירה בי צלקת והבטחתי לעצמי שלעולם לא אחכה כל כך הרבה זמן ממועד ההצעה ועד לחתונה. ובאמת, אחרי שהתארסתי עם בעלי – התחתנו תוך חודש".
במקביל לריבים ולוויכוחים שלא פסקו במשך כל תקופת האירוסין הממושכת, טליה חלתה בקורונה ונאלצה להיכנס לבידוד, שבדיעבד אפשר לה לחשוב על מערכת היחסים שלה עם הבחור, לחשב מסלול מחדש ולגבש החלטה כי מוטב שהקשר ייפסק. אך למרות זאת, היא לא זו שביקשה לבטל את החתונה.
טליה: "מכיוון שהייתי בבידוד היינו צריכים לחכות כמה ימים עד שניפגש. לא דיברנו בתקופה הזאת, והיה לי הרבה זמן לחשוב על מערכת היחסים שלנו. היה נמאס לי מהצעקות ומהריבים הבלתי פוסקים. חשבתי לעצמי – איך זה יכול להיות שהוא דיבר אלי בצורה כזאת פוגענית ולא נעימה? אמרתי לעצמי שאני רוצה לזרוק את הטבעת ואני לא צריכה יותר כלום. פשוט רציתי להפסיק את הקשר".
המחשבות הקשות ליוו את טליה גם כשיצאה מהבידוד. בינתיים, היא וארוסה נפגשו ונסעו לדירה שלה בעפולה לפנות את הציוד, במטרה להעביר את הדברים בהמשך לדירה ששכרו בחיפה שם הם היו אמורים לגור ביחד אחרי החתונה.
עם מחשבות לא פשוטות על היחסים ביניכם, מה גרם לך בכל זאת להיפגש איתו?
"יום קודם דיברנו והוא הבטיח לי שהכל בסדר ושנסתדר", היא משיבה. "האמנתי שגם אם יש ויכוחים ואי הסכמות נפתור אותם. לא עניינה אותי החתונה, הריבים על הלהקה, על הצלם או על האולם- הכל שטויות. זה לא העיקר, רק רציתי להתחתן עם אדם שאני אוהבת".
מעפולה, הם המשיכו בנסיעה לכיוון בית הוריה של טליה. לפני שהגיעו, בן זוגה הפתיע אותה כשאמר לה שהוא לא מוכן להתחתן איתה, והוא רוצה שהם יידחו את החתונה.
"עניתי לו שאנחנו שבועיים לפני החתונה, הכל סגור ואין סיכוי שאנחנו דוחים את החתונה. רציתי שנתחתן עוד קודם ואני מחכה כבר 8 חודשים. אמרתי לו 'או שמתחתנים עכשיו או לעולם לא'. הוא לא ענה, והבנתי לבד את התשובה", טליה נזכרת.
זה לא פשוט שבועיים וחצי לפני מועד החתונה להתקשר לאנשים ולהגיד שנפרדנו והחתונה מבוטלת, ולחזור ללימודים בלי כיסוי ראש
'הרגשה לא נעימה'
עם ההרגשה הנוראית הזאת שהשמיים נופלים עליה, כששבועיים לפני החתונה הבחור שובר את הכלים ולא מוכן לשחק יותר, היא חוזרת לבית הוריה ומשתפת אותם שהכל מבוטל.
בשלב זה, הרב שלו מהישיבה ומדריכת הכלות שלה התערבו וניסו לגשר ביניהם, כפי שהיא מספרת: "הם ניסו להגיד לנו שאולי לא כדאי 'לזרוק' את הכל. הרב שלו הציע שנלך לייעוץ זוגי ושנינו הסכמנו, אבל ידעתי שזה תהליך שלוקח זמן ותעבור עוד שנה לפחות עד שנתחתן – אז הצעתי שנתחיל ייעוץ זוגי ונתחתן תוך כדי, כי אם שנינו רוצים לעבוד על הקשר זה יצליח, אז נעשה את זה לטובת שנינו. הבחור לא הסכים, ואמר שרק אם נראה שזה מתאים – אולי נתחתן. אמרתי לו שאני לא מוכנה לבזבז זמן מהחיים שלי על 'אולי נתחתן' ונפרדנו".
איך היו התחושות?
טליה: "הוא זרק מערכת יחסים של כמעט שנתיים וגרם לי להרגיש שאני לא שווה כלום, איך הוא מוותר עלי בכזאת קלות? זאת הרגשה לא נעימה שמישהו שחשבתי שאמור לאהוב אותי הכי בעולם ובנינו קשר טוב ביחד אומר לי שהוא לא רוצה לעבוד על מערכת היחסים שלנו, ולא מוכן להתחתן איתי גם אם הוא יודע שיאבד אותי לנצח".
ומעבר לשברון הלב והאכזבה, ישנו גם ה'מה יגידו?'. "זה היה נורא מביש", טליה משתפת בכנות. "זה לא פשוט שבועיים וחצי לפני מועד החתונה להתקשר לאנשים ולהגיד שנפרדנו והחתונה מבוטלת. זה לא נעים לחזור ללימודים כשכולם יודעים שאני אמורה להתחתן וצריכה להיות עם כיסוי ראש – ואני בלי. המבטים של האנשים לא הוסיפו הרבה – הסתכלו עליי כמסכנה וריחמו עליי, זאת הייתה הרגשה נוראית. לצד זה, הייתי מוקפת בחברות שתמכו ואמרו לי את המילים שהייתי צריכה לשמוע באותם רגעים".
להתחתן עם האדם הלא נכון
אני מנסה להבין מטליה מדוע לדעתה זה קרה אחרי מערכת יחסים כה ארוכה – כשלכאורה דברים יכלו לצוף בשלב מוקדם בהרבה, והיא מסבירה לי כי לדעתה הוא לא היה בשל לקשר זוגי: "הרב שלו בישיבה הסכים איתי שהוא לא מוכן נפשית להתחתן. מעבר לוויכוחים ולריבים שהיו לנו, הרי שנינו היינו לא בסדר ופגענו אחד בשני, אולם הוא לא היה מסוגל להמשיך הלאה ולראות מעבר לסיטואציה העכשווית. דבר נוסף, הוא לא אהב את הרעיון שנעבור לגור בחיפה בגלל הלימודים שלי. הוא הרגיש שהוא עושה הקרבה גדולה עבורי והדגיש זאת בפניי כמה פעמים".
מה היה הצד שלו בסיפור? מה הסיבה שלו לפרידה?
"אחרי שנפרדנו פנים מול פנים דיברנו גם בטלפון והוא אמר לי שהוא מרגיש שבשנתיים האלו הוא היה עיוור מאהבה ולא ראה את הבעיות שיש לנו. למשל, בתקופת האירוסין רבנו המון והוא לא היה מעוניין בחיי נישואים שרבים בהם. הסברתי לו שזה ברור שנריב, זה טבעי ונורמלי, אבל הוא פחד מזה ברמה שהוא לא רצה להמשיך את הקשר".
בדיעבד, היו לכך סימנים מטרימים?
"העבודה שהוא רצה לדחות את מועד החתונה עוד ועוד הדליקה אצלי נורה אדומה", היא משיבה. "אם לא הייתי לוחצת עליו להתחתן הוא לא היה מציע לי נישואין. אחרי שנה שהיינו יחד אמרתי לו שאם הוא לא מציע אז נפרדים – 'תשחרר אותי ותיתן לי ללכת למישהו אחר'. הגענו לפשרה והיו לנו אירוסים ארוכים כי הוא לא היה מוכן להתחתן.
"דבר נוסף, הוא לא התרגש לפני החתונה. לתומי חשבתי שזה נורמלי – כי הוא בחור, אולם מבחינתו אפשר היה לצאת עוד שנה, ומבחינת העולם הדתי שאני מאמינה בו זאת לא הייתה אופציה בכלל".
טליה משתפת אותי כי הפרידה הייתה קשה עבורה והיא הייתה צריכה לעכל את המקרה ולתת מקום לקושי. יחד עם זאת, היא הייתה מלאת אמונה וכח שבעזרת ה' היא תמצא את הזיווג הנכון והמדויק לה ביותר:
"זה לא היה פשוט, הייתי באבל במשך חודש. כאב לי מאד אבל רציתי לקום, להתחיל לצאת שוב ולהכיר את האדם שהכי מדויק עבורי. הייתי עם אמונה בה' שהוא שומר עליי, והבנתי שאם לא התחתנתי עם הבחור הזה, אז כנראה שאנו לא מיועדים אחד לשנייה והוא הציל אותי מלהתחתן עם האדם הלא נכון. הבנתי שה' צריך לדייק לי עוד קצת את מה שאני צריכה. ברוך ה' היום זכיתי ואני נשואה לבחור המתאים לי בדיוק. כנראה שהייתי צריכה לעבור את זה כדי להיות מי שאני היום לבעלי. הוא שיפר אותי כאדם ורק הכין אותי טוב יותר לבעלי".
אילו עצות היית נותנת לאנשים אחרים שנמצאים באותה סיטואציה?
טליה: "זאת תקופה לא פשוטה בכלל, תקופה שחורה ולא נעימה, לכן חשוב להקיף את עצמך בסביבה תומכת, מכילה ומחבקת. דבר נוסף, הידיעה שזה פרק אחד מתוך חיים שלמים שצריך לעבור והשלב הבא גם יגיע בסוף, מחזקת ונותנת כח ותקווה לעתיד".
נפרדים וחוזרים
אביחי כהן (שם בדוי), בן ה-24, סטודנט להנדסה המתגורר בפתח תקווה, משתף אותי בסיפור כואב ומטלטל שנאלץ לעבור. הוא יצא עם בחורה במשך חמישה חודשים ונראה היה שהקשר מתקדם לכיוון חתונה. הוא שלף טבעת, היא הסכימה, אך שבוע לאחר מכן ארוסתו רצתה לבטל את האירוסין. משלב זה הקשר שלהם ידע עליות ומורדות עד להחלטה הסופית לסיים את הקשר.
הוא נזכר: "יצאנו במשך חמישה חודשים שבהם הקשר היה מאוד אינטנסיבי. אני אישית דאגתי להעלות את רמת הקשר ולהוסיף משהו חדש בכל פעם כדי שנוכל לבחון את הקשר באמת. אם בהתחלה היינו רק יוצאים לדייטים רגילים, אז לאט לאט גם טיילנו בצפון ביחד, ובילינו שבתות אחד אצל השניה בתדירות גבוהה. הכרתי את המשפחה הגרעינית והמורחבת שלה וגם התארחתי אצלה בחג.
"הרגשתי שאני במערכת יחסים בריאה, יציבה וטובה – מבחינתי היינו מוכנים להצעת נישואין. דיברנו על זה, רצינו לקדם את הקשר וקבענו שאציע לה אחרי שלושת השבועות כדי שזה לא ייצא בימים עצובים".
כטבעם של דברים חדשים להגיע, הלחץ והחששות מתגברים ואביחי החליט לשתף את בת זוגתו בלבטים שאופפים אותו, אולם, לדבריו, היא קיבלה את זה לא טוב, כפי שהוא מספר: "בימים שלפני ההצעת הייתי בהתלבטות – האם היא ה'אחת'? האם זה הצעד הנכון? האם זה באמת זה? לקחתי לעצמי את הזמן לחשוב על הדברים, שיתפתי אותה בחששות שלי והסברתי לה שזה לא קשור אליה, אך היא נפגעה ואמרה לאמה שאינה מעוניינת בי וכבר לא רוצה איתי כלום".
ובכל זאת, בני הזוג החליטו לערוך טיול בירושלים, שם אביחי שלף טבעת והציע נישואין. לאחר שהסכימה, הם נסעו לביתה שבבאר שבע לחגוג ולשמוח עם המשפחה והחברים, אך ההתרגשות והשמחה התחלפו חיש מהר בריבים וויכוחים מיותרים, שהובילו לסיום הקשר וניתוק היחסים, כפי שאביחי משתף בכאב:
"אחרי אחד הריבים שלנו השלמנו, וקבענו לראות אולם יחד עם ההורים שלה. בשלב זה הרגשתי שלא נתנו לי להביע את דעתי. לה היה חשוב להתחתן תוך שלושה שבועות ודווקא באולם שהוא 8 דקות מהבית שלה ושעה ורבע מהבית שלי. אני מצידי הסברתי לה שהתאריך מוקדם מדי וזה לא בריא וייצור עלינו המון עומס; רציתי להנות מהתהליך ומהחוויה של הארגונים לחתונה, שהיא ראתה כמשהו טכני בלבד", הוא אומר, ומדגיש:
"לא הפריעו לי התאריך והאולם כמו זה שלא הרגשתי שאנחנו עוברים את זה ביחד, כזוג. בנוסף, היא הייתה מושפעת מהדעות של אמא שלה ולא הייתה מוכנה להקשיב לצד השני ולהתפשר. וכך, שבוע מיום ההצעה היא החליטה שהיא מבטלת את הכל ולא הייתה מעוניינת להמשיך את הקשר".
זו תחושה של חוסר אונים. עד שבחרת מישהי וחשבת שהיא האחת – בסופו של דבר אתה מבין שכנראה זה לא זה. לאן ממשיכים?
אז היא לא האחת?
מרגע זה ארוסתו של אביחי לא השיבה להודעותיו ולא ענתה לטלפונים שלו. לאחר כיממה היא שלחה לו הודעה ארוכה בה הבהירה שהיא מעוניינת להיפרד וביקשה שלא יגיב. אביחי נותר מבולבל ולא הצליח להבין מה גרם לה לנקוט בצעד קיצוני שכזה.
"הייתי בהלם מוחלט", הוא מתאר. "ירדו לי הרבה דמעות, בכיתי ולא הפסקתי לחשוב על הדברים. זו תחושה של חוסר אונים. עד שבחרת מישהי וחשבת שהיא האחת – בסופו של דבר אתה מבין שכנראה זה לא זה. היו גם הרבה מחשבות של 'מה יקרה עכשיו? לאן ממשיכים?'".
למחשבות ולעצב, נוספה גם הבושה: "למדתי בישיבה אז, והמתח שחוויתי גבר שם עוד יותר, כי היו המון בחורים סביבי וכולם יודעים שהצעתי ואני רק חושב לעצמי איך אספר שהאירוסין התבטלו? אני מרגיש שבור מבפנים, ואנשים ממשיכים להגיד לי 'מזל טוב' ובשבת ישיבה כולם רוקדים סביבי כי אני מאורס, ובראש שלי אני לא שם.
"תהיתי האם מדובר בעצם בביטול אירוסין והקשר נגמר סופית – או שאולי זה עוד ריב שיחלוף ומחר נחזור להיות ביחד? תוך כדי שמעתי על עוד אנשים שהתארסו וזה רק העצים את הבלבול שלי; אני רגיל ללמוד בישיבה מהבוקר עד הערב אבל מצאתי את עצמי קם בצהריים לעוד יום שאין לי מושג איך אעבור אותו".
אביחי החליט לא לומר נואש וניסה להציל את הקשר ולהפתיע את ארוסתו ביום ההולדת שלה, גם במחיר שאולי היא לא תרצה לפגוש אותו. ואכן, אחרי כמה שעות של המתנה היא התרצתה ויצאה אליו, והם דיברו ארוכות. תחילה היא לא הסכימה שיחזרו זה לזו, אך בהמשך הסכימה, ואביחי, שחשש ששוב זה לא יחזיק מעמד, הציע שיפנו לרב מגשר שישמע את שניהם ויסייע להם לקבל את ההחלטה הנכונה. לאחר שדיבר עם כל אחד מהם ביחידות, הרב המליץ להם לחזור לקשר, וכך היה.
'אתה לא פגום'
הם חידשו את הקשר, אך המריבות ואי ההסכמות לא פסקו, הפעם לגבי אזור מגורים, נושא מהותי שכן אביחי החל ללמוד באריאל בעוד ארוסתו מתגוררת בבאר שבע – כשעתיים וחצי נסיעה משם. המריבה הזו הובילה לפיצוץ שהפעם, הכריע את הכף לפרידה סופית ואחרונה בהחלט.
למה אתה חושב שזה לא עבד?
אביחי: "בדיעבד הבנתי שהמודל ההורי והקשר בין ההורים שלה השפיעה עליה רבות. לדעתי, אמא שלה מאוד דומיננטית ונוכחת בבית ולא נותנת לבעלה מקום, והיא ניסתה להידמות לאמא שלה וראתה שאיתי היא לא מצליחה להיות דומיננטית כמוה ולהחליט בבלעדיות איפה נגור או איפה נתחתן, למשל, ומבחינתה זה לא היה כשר לנישואין".
אני שואלת את אביחי האם הצליח להשתחרר, לקום ולהמשיך הלאה, והוא משיב: "בהתחלה היה לי מאוד קשה אבל עם הזמן למדתי לשחרר ולהבין למה הקשר הזה לא היה טוב בשבילי ושאם הייתי מתחתן איתה זה לא היה בריא. ברוך ה' שזה קרה לפני החתונה ולא אחרי. היום אני יודע על מה לשים דגש ואיך לזהות את הדברים האלו לפני כן. ההתמודדות הזאת ביגרה אותי וגרמה לי להסתכלות אחרת על חיי זוגיות".
מה היית ממליץ לזוגות לבחון כדי שהם לא יגיעו למצב של ביטול אירוסין?
"אני ממליץ להכיר את הבית, לבדוק את הקשר בין ההורים של בן או בת הזוג – כי זה מעיד על מה שהבחור או הבחורה יחפשו בקשר שלהם, וכן, עד כמה ההורים מעורבים בתוך החיים של הילדים שלהם, איפה יש קווים אדומים ואיפה הם נותנים לילדים שלהם להחליט בעצמם", הוא משיב, וממשיך:
"חשוב לזכור שזה שביטלו לך אירוסין זה לא פגם. חשוב לא לקחת את 'זה' עליך, לא לספר את זה לפני דייט. צריך לראות את זה כשיעור לחיים שמלמד אותנו מה נכון ומה לא נכון לנו. מכאן אפשר רק לצמוח ולהתפלל שיבואו דברים טובים ומדויקים יותר", הוא מסיים.
תופעה נפוצה
אני משוחחת עם שרה מייכור (57), עובדת סוציאליתM.S.W ומנהלת מרכז משפחות בחדרה. בעלה, הרב יוסי, הוא ראש אולפנה בפרדס חנה, רב קהילה בחריש, מחתן ומחנך. שניהם יחד יועצים לזוגית ומנחי סדנאות זוגיות בכל הארץ.
שרה מסבירה כי ההחלטה 'לפרק את החבילה' לפני החתונה זאת תופעה נפוצה כיום שיכולה לנבוע מלחצים טבעיים לפני החתונה, מהתפקחות וראיית בן הזוג השני באור אחר ומבלבול וספקות מעצם קבלת ההחלטה.
"מטבע הדברים, ככל שתאריך החתונה מתקרב יכולים לעלות גם ספקות והתלבטויות. אפשר להגיד שהמצווה לשמח חתן וכלה באה להפיג חששות שטבעי שהחתן והכלה אפופים בהם, מי יותר ומי פחות. בנוסף, תקופת החיזור אפופה, יש פרפרים בבטן, סנוור והתאהבות – בקבלה מדברים על תרדמה, כמו התרדמה שהפיל הקב"ה על האדם הראשון, כשנוצרה חווה. לפעמים חלה התפקחות ואחד הצדדים רואה משהו בבן הזוג שבגלל תחושת ההתאהבות, או ההתאהבות במעמד, לא ראה. לפעמים התפקחות זו תוביל לפרידה, וטוב שכך, כך ייתכן שייחסכו משני בני הזוג גירושין מיותרים. במקרה זה הביטול יכול להביא גם לתחושת הקלה, לצד האכזבה והבושה.
"סיבה נוספת היא הספקנות והצפת יכולת הבחירה שמבלבלת. אנו חיים בעולם של שפע אינסופי של אפשרויות, זו עלולה להיות חוויה מציפה ומשתקת מפני קבלת החלטה. לפעמים עצם ההחלטה על החתונה לא מביאה לשמחה אלא להעצמת הספקות וחרטה כך שגם כשכבר התקבלה ההחלטה, החרדה מציפה וכתוצאה מכך, עלולה להביא להחלטה על ביטול האירוסין".
לא תמיד ניתן לחזות זאת מראש ולהבחין בכך שהצד השני כבר לא מעוניין בקשר, ודווקא בשל כך, זה יכול להוביל לטלטלה גדולה, ולספקות בערך העצמי.
שרה: "ככל שלא ניתן לחזות – כך כאב הפרדה גדול יותר מהצד שנאלץ להתמודד עם הביטול. הצד שמתמודד עם הביטול עלול לחוות פגיעת אגו, 'מה אצלי לא בסדר שככה ויתרו עליי? מה אני שווה? מה זה אומר עליי?'. זו תחושה של אובדן, גירושין בזעיר אנפין. ביטול אירוסין מגיע הרבה פעמים לאחר הצעת נישואין מחמיאה, נתינת טבעת יקרת ערך, וככה הזוג צונח מתחושת התעלות, לתוך מערבולת של אובדן בושה ואשמה. מאיגרא רמה לבירא עמיקתא".
אני מנסה להבין עם שרה האם ניתן ללמוד דפוס אישיות מסוים של אנשים שמבטלים אירוסין ברגע האחרון, והיא מבהירה לי שלא בהכרח:
"זה לא מעיד שום דבר על המבטל. הביטול יכול להגיע מתוך חרדתיות וספקנות ויכול להיות מתוך התפקחות או תחושת בטן, אינטואיציה שזה לא זה, זה מקח טעות. כשמגיע אליי מישהו שנמצא בפרשת דרכים והתלבטות אבדוק איתו בדיוק את הנקודה הזו".
אנו חיים בעולם של שפע אינסופי של אפשרויות, זו עלולה להיות חוויה מציפה ומשתקת מפני קבלת החלטה. לפעמים עצם ההחלטה על החתונה מביאה להעצמת הספקות
כדי לא להיות לבד
התשובה השלילית מהצד השני לאחר האירוסין היא לא פשוטה כלל, אך הרצון לחדש את הקשר מחשש להישאר לבד עלול להזיק אפילו יותר.
שרה ממחישה זאת מסיפור של בחור שהתייעץ עמה בנושא: "הגיע אלינו להתייעצות בחור שהקשר שלו עם ארוסתו היה ארוך וידע מורדות ועליות. לאחר הצעת הנישואין היא החליטה לפרק ולהיפרד, לקח לו זמן להתאושש וכשכבר הרגיש שהפרדה מאחוריו היא פנתה לחזור ולחדש את הקשר. הבחור פנה אלינו ליעוץ. מתוך דבריו ראינו שהספק שלו אם לחזור נובע מתוך פחד שהוא עלול להישאר לבד ולא מתוך אהבה ותחושה שזו בת זוגו. אנחנו לא רוצים נישואין מתוך הפחד להישאר לבד, אנחנו רוצים תחושה שמצאנו את החצי השני שלנו, אתו נרצה להקים את ביתנו".
מה היית ממליצה לזוגות כדי להצליח לעבור הלאה ולהשתחרר מהפגיעה?
"אנחנו מאמינים ש'מהשם אישה לאיש', אם ביטלו לך סימן שזה לא שלך. שבו עם דף ועט ותכתבו סיבות, למה זה לא שלך? באופן מאולץ – גם אם בלב אתם מרגישים שזה בדיוק החצי השני שלכם. שננו את הנקודות האלה, ותבינו שכנראה נחסכו מכם גירושין וחיים של אי התאמה או סבל".
לסיום, שרה מציינת כמה עצות פרקטיות להתמודדות עם הפרידה, מסבירה מתי כן נכון לחזור שוב לקשר וכיצד מתגברים על הפגיעה בדימוי העצמי:
- תנו זמן לאבל, אל תרוצו באמוק לקשר חדש.
- אל תסיקו שמשהו לא בסדר בכם, ביטול האירוסין לא צריך להיות החותמת איתה תסתובבו, זה פרק שעברתם, למדתם ממנו משהו והמשכתם עם דף חלק.
- תנו לעצמכם לחזור אל עצמכם, למקורות התמיכה הטבעיים והזמינים שלכם.
- תשאירו את הסיפור מאחור, חסלו חשבונות כספיים, החזירו מתנות יקרות כפעולה של סגירת מעגל, אל תשאירו קצוות פתוחים.
- קחו תובנה מהסיפור והמשיכו הלאה בתודעה שנחסך מכם משהו מיותר והטוב עוד לפניכם.
- כשדלת נסגרת דלת אחרת נפתחת – בואו לא נתקע מבטנו בדלת הסגורה, הטוב עוד לפנינו.
מרגש כל פעם מחדש לקרוא את הכתבות שלך שירה.