מערכת שבתוןרווקים וטוב להם? תופעת הרווקות הולכת ומתרחבת ומציבה אתגר אישי, משפחתי וקהילתי בציבור הדתי-לאומי. היא כאן כדי להישאר, האם נמצא לה מקום?
מלאכי חסדאי
השינויים שעוברים על המבנה המשפחתי המסורתי בכל העולם המערבי אינם פוסחים על הציבור הדתי-לאומי, שמתמודד גם הוא בשנים האחרונות עם התגברות תופעת הרווקות הממושכת (להלן: "תופעת הרווקות"), אשר מעמידה אתגרים בפני התפיסות, הנורמות והמבנה הדתי-קהילתי שלו. מחקרים וטורים רבים נכתבו על הנושא מנקודת המבט של רווקים, ובצדק. אולם לתופעה יש השלכות קהילתיות וחברתיות, והאתגרים הנובעים ממנה מונחים לפתחו של כלל הציבור – יחידים, קהילות ומנהיגים – ובתוכם הרבנים והרבניות. הם, בתורם, מנסים למצוא את הדרכים הנכונות להתמודד עם השאלות שמציפה התופעה ולהעמיד פתרונות ומענים לרווקים, למשפחותיהם, לקהילות ולכלל הציבור.
במסגרת עבודת מחקר בתואר השני במדיניות ציבורית, ראיינתי שורה מגוונת של רבנים ורבניות בולטים בציבור הדתי לאומי, על מנת לגבש תובנות חדשות על האתגרים שמעלה התופעה ועל דרכי ההתמודדות עמם. את מסקנות המחקר אנסה לפרוס לפניכם בשורות הבאות, בתקווה שהן יהוו מצע מועיל לשינוי חברתי בסוגיה.
אתגרי הרווקות
הרווקות המאוחרת והעלייה בגיל הנישואין אינם ייחודיים לציבור הדתי-לאומי והם מהווים תופעה עולמית מובהקת למדיי. את התופעה ניתן לתלות ברוחות מערביות של אידיאל ההתאהבות או ערעור המבנה המשפחתי המסורתי, אך גם בנורמות חברתיות שונות כמו שנות לימודים בישיבות גבוהות וטיול אחרי הצבא. אולם כך או אחרת, הנתונים והמגמות החברתיות מצביעים על מסקנה שטרם חילחלה לציבור בצורה מספקת – התופעה הזאת לא הולכת לשום מקום.
מתוך המסקנה הזאת, עולה תובנה בסיסית משמעותית – ההתמודדות עם התופעה אינה יכולה להיות מוגבלת לעיסוק אך ורק בסוגיית הנישואין, קרי, שאיפה להגדיל את מספר המתחתנים. היא חייבת לעסוק בצורה משמעותית באתגרים הנלווים לחיי הרווקות עצמם.
אכן, ההגעה לתובנה זו יכולה וצריכה הייתה להגיע בלי קשר להתרחבות התופעה, אבל התרחבותה מקשה יותר להדחיק אותה, כפי שעשו רבים.
אם כן, את האתגרים הקשורים לתופעת הרווקות ניתן לחלק בגסות לשניים – אתגרים במציאת זוגיות לנישואין ואתגרים שנובעים ממציאות החיים של חיי רווקות, שהם רבים ומגוונים, ונפרוט אותם בקצרה:
חווית תלישות וזמניות, שמאפיינת הן את הרווקים ביחס לעצמם והן את יחס הסביבה לרווקות, ואשר מתבטאת – בין השאר – בשינויים ובהתערערות בתחומי המיניות בפרט ושמירת ההלכה בכלל; ביקורת ושיפוטיות שסופגים הרווקים מסביבתם לנוכח חוסר עמידתם בציפייה להינשא; תחושת כישלון ופגיעה בדימוי העצמי כתוצאה מחוסר עמידה בציפייה החברתית וברצון האישי להתחתן; השעון הביולוגי ודילמות הנוגעות להורות שמשמעותם: מחיר משפחתי כבד כתוצאה מחתונה בגיל מאוחר, אם בכלל; קשיים פסיכולוגיים שונים; וכן תחושה של הרווקים כי לא מבינים אותם ואת צורכיהם.
חשוב לציין, כי לצד הקשיים והאתגרים של הרווקים עצמם, גם הסובבים אותם מתמודדים עם קשיים הנובעים מתופעת הרווקות – אתגר השילוב של רווקים בקהילות, אשר נוטות להתבסס על זוגות ומשפחות; האתגרים של הורי הרווקים הן במובן של הצער על הקושי של ילדיהם והן במובן של חוסר האונים שלהם נוכח המצב; ולבסוף – הקושי של רבים לסייע תוך שהם אינם מכירים לעומק את חוויית הרווקות.
מחפשים פתרונות
השורה הארוכה להכאיב של אתגרים אלו, מחייבת שינויים שיש להעלות לדיון, ובהם בעיקר עסקו שיחותיי עם הרבנים והרבניות.
את הפתרונות שעלו משיחות אלה, ואשר מהווים תשתית רחבה אך לא מלאה עבור הסוגיה, ניתן לחלק באופן הבא – שינויים תפישתיים ותודעתיים הנדרשים ביחס לתופעת הרווקות, מענים שעוסקים בקידום נישואין ובסיוע למציאת זוגיות, ומענים חברתיים וקהילתיים לאתגרי הרווקות שאינם נוגעים בקידום נישואין אלא בהתמודדות עם האתגרים הנלווים לרווקות עצמה.
נרחיב בשורות הבאות על כל אחד מסוגי הפתרונות:
- שינויים תפישתיים ותודעתיים:
מודעות: השינוי הראשון והבסיסי ביותר שצריכה החברה הדתית-לאומית לעשות ביחס לתופעת הרווקות, הוא להכיר אותה ולהיות מודעת לה. זאת, בין אם זה לטובת שינויים נדרשים או גיבוש פתרונות ומענים לקידום נישואין ולאתגרי הרווקות. השינוי הזה חייב להיות מבוסס על מעשים בשטח – על מפגש ושיח עם רווקים מחד, ועל שיח קהילתי וציבורי ודגש תקשורתי על העניין, מאידך. בין הרעיונות שעלו בהקשר זה ניתן למנות מפגשים יזומים של משפיענים במגזר עם רווקים; כתיבה מוגברת על הנושא בעיתונות, ברשתות החברתיות ובפורומים הלכתיים; וארגון כנסים והרצאות לרבני קהילות להטמעת חשיבות הנושא, לדיון בפתרונות קיימים, ולעידודם לעסוק בזה בקהילותיהם.
הרווקות כמצב קבוע: השלב הנדרש השני, לאחר מודעות לתופעת הרווקות ולמאפייניה הכלליים, הוא הפנמה שתופעת הרווקות כאן כדי להישאר, ואינה צפויה להיעלם. ההפנמה הזאת היא שינוי משמעותי ביחס לתפישה המקובלת בקרב הציבור בכלל והרווקים בפרט, לפיה הרווקות היא מצב זמני. בנוסף, המעבר מתפישת הרווקות כזמנית לתפישתה כמצב קבוע, הוא החלטה עקרונית מורכבת אמנם, אבל הוא הבסיס ליצירה ולהיווצרות של פתרונות חברתיים וקהילתיים לאתגרים של חיי הרווקות.
מ"שיח על" ל"שיח עם": שינוי נדרש לטובת כל סוג של עיסוק בתופעת הרווקות הוא שינוי גישה – משיח פטרוני העוסק ברווקים בגוף שלישי, לדיאלוג והקשבה לרווקים ולצרכים שהם עצמם יגדירו. במסגרת השינוי הנדרש הזה בשיח, יש להקשיב ולהתייחס לצרכי הרווק גם ללא קשר לשאלת הנישואין. כלומר, לראות אותם מעבר לתיוג הנגזר מרווקותם.
- מענים לקידום נישואין:
תמריצים כספיים ומימון: פתרון בולט לקידום חתונות, הוא תגמול כספי משמעותי לשדכנים, כנהוג במגזר החרדי. תגמול שכזה יהווה תמריץ עבור שדכנים להגביר את מאמציהם בתחום, ויעודד גם בקרב הציונות הדתית את יצירת השדכנות המקצועית, דבר שאינו קיים בו בצורה משמעותית, אם בכלל. הרעיון של שדכנים מקצועיים רלוונטי גם בהקשר של מינוי בעל תפקיד מוגדר לעניין זה ביישובים, בקהילות, בישיבות ובמדרשות.
פרט לכסף שיקבלו השדכנים מהזוג המאושר, שדכנות יכולה להיות ממומנת באמצעות תרומות, בדומה לתרומה לצדקה או לספר תורה.
עוד רעיון שקשור לעולמות הכלכלה הוא התגייסות כספית של הציבור הדתי-לאומי למימון של האפליקציות או המיזמים שיוכיחו את האפקטיביות הגבוהה ביותר ביחס לאחרים.
אפליקציות ויוזמות חברתיות: אפליקציות היכרויות ושידוכים, או יוזמות להקדשת זמן ומחשבה לשידוכים קיימות במגוון צורות במגזר. כאמור, ניתן לגייס כספים לטובת היוזמות המוצלחות יותר, אך מעבר לזה – נדרשת התגייסות חברתית רחבה יותר לטובת העניין – בזמן, משאבים, ומעורבות.
חינוך, ליווי וייעוץ: אלמנט יסודי בחיפוש זוגיות הוא הכשרה ולמידה כיצד לעשות זאת – איך לחפש זוגיות, איך לגשת אליה ואיך להתנהל בה. הדרכות ולימוד על הנושא בבתי הספר, בישיבות ובמדרשות הן שלב אחד בדברים, שאמור לתת יסודות לתחום.
שלב נוסף הוא הצורך בליווי ובסיוע פסיכולוגי – לעיתים יש צורך להתגבר על חסמים עמוקים המונעים מחוייבות וחתונה, ולעיתים מדובר בליווי במובנים בסיסיים יותר של ייעוץ, אוזן קשבת להתלבטויות וכד'. בנוסף, ככל שהשנים עוברות והרווקים מתעצבים ומגבשים הרגלים קבועים, הצורך בהכנה מנטלית לחיי זוגיות רק עולה. אין בושה בסיוע מקצועי, ויש לשבור את הסטיגמות הנלוות לסיוע שכזה.
מעורבות הורים: מעורבות ההורים בשידוכים עלתה בהקשרי ייעוץ והכוונה, תשלום מיוזמתם לשדכנים וניסיונות אקטיביים לשידוכים. כיוון אחר של הנושא עסק במעורבות הורים במובנים של צורך בתהליכי הכלה והתקרבות לילדיהם, לאור הריחוק שהרווקות מייצרת לעיתים.
אין ספק כי יש קשר בין שני סוגי המעורבות ההורית – הליכי הכלה, התקרבות והקשבה הם הבסיס ליכולת של הורים לסייע בתחום רגיש כמו תחום הרווקות, אשר דווקא סביבו יש פערים גדולים בין רווקים לבין הוריהם.
- מענים חברתיים:
מסגרות המשך: רווקים רבים סובלים מכך שאין להם מקום ומעמד מוגדר בחברה ובקהילה, מה שמייצר תחושת תלישות וחוסר הקשר. אחד הפתרונות שהוצעו לכך, מתוך רצון לשמור על זיקתם של הרווקים לרקע החברתי והדתי שלהם, הוא יצירת מסגרות המשך מתאימות לרווקים. זאת, בין אם מדובר במסגרת ישיבתית ממש או בתי מדרש לבוגרים ובין אם מדובר בגרעיני בוגרים של תנועות נוער שמייצרים מסגרת תחת קבוצת ערכים מסויימת שמזוהה עם התנועה. עם זאת, המסגרות הללו פונות מראש לקהלים מצומצמים יחסית, שיש להם אוריינטציה ישיבתית ושמרנית יותר.
מסגרות חברתיות: לרווקים לא מעטים יש צורך במסגרות חברתיות שבהן יוכלו לחוש שייכות ולהתחבר לרווקים אחרים. בארה"ב, למשל, מסגרות שכאלה מקובלות מאוד, הן במסגרת בתי הלל וחב"ד בקמפוסים והן כאלה שהוקמו ע"י שליחים בקהילות, אולם בארץ הנושא פחות מוסדר ויש צורך לבחון כיצד לקדמו. בנוסף, יש להתייחס לצורך במסגרות חברתיות בחגים. חגים מתאפיינים בהתכנסויות משפחתיות, אשר עלולות להעמיד את הרווקים במצבים לא נעימים. חלק מהרווקים מוצאים את הפתרון למורכבויות שמציפים החגים בטיסות לחו"ל ובאירועים כמו ליל הסדר ההמוני בנפאל. מעניין לציין כי הצעות שעלו בעבר לייצר אירועים כאלה גם בארץ, במקומות כמו כפרי נופש, רשמו היענות רבה ויש להם פוטנציאל גדול.
הדרכה ותמיכה להורים: רבים מההורים אינם מכירים את אורח החיים של ילדיהם הרווקים, את האתגרים שעמם הם מתמודדים ואת הצרכים שלהם מחד, או שחווים חוויה קשה של תסכול, קושי וחוסר אונים נוכח העובדה שילדיהם עודם רווקים. מענה אפשרי אחד לעניין הזה הוא הדרכות ומפגשי היכרות עם עולם הרווקות, ופתרון נוסף הוא קבוצות תמיכה ושיתוף של הקשיים ושל ההתלבטויות שנוגעים ליחסיהם עם ילדיהם הרווקים.
מענים הלכתיים: כיוון שאורח החיים ומאפייני הרווקים מעוררים סוגיות הלכתיות שונות, יש לתת מענה הלכתי לשאלות שעולות בנושא. עם זאת, אין די במענים הניתנים באופן פרטני וביחס לשאלות ספציפיות של רווקים ספציפיים, אלא יש לפרסם אמירות הלכתיות שיוכלו לתת מענה רחב יותר. זאת, לא רק על מנת לספק מענה הלכתי, אלא גם לשם הדגשה של אמירה ציבורית ברורה – ההנהגה הרבנית עוסקת בנושא וקשובה לקולות מהשטח. יש לציין שאמירה ציבורית שכזאת תהווה גם פתח לשיח פתוח וישיר יותר מול רווקים.
- מענים קהילתיים:
מעבר לפתרונות שצריכים לענות על צרכים חברתיים ואישיים שונים הקשורים ברווקות, ישנו האלמנט הקהילתי שעלה כפער משמעותי בחייהם של הרווקים, אשר מתקשים למצוא את מקומם בקהילה, ואשר יש לספק לו מענים שונים.
מעורבות ושיתוף בקהילה: עקב מצב הביניים שבו נמצאים רווקים רבים, הן בעיני עצמם והן בעיני הסובבים אותם, הם ממעטים לקחת חלק בקהילות ובבתי הכנסת שהם פוקדים, ונותרים מחוץ למעגל הקהילתי על כל היתרונות והתמיכה שהוא יכול לספק. אחד המענים לכך, אשר מכוון בעיקר לרווקים מבוגרים יותר שצברו "קביעות" מסויימת בקהילותיהם, הוא שיתוף שלהם ושילובם כבעלי תפקידים – החל מתשלום דמי חבר, עבור בתפקידים במהלך התפילה וכלה בתפקידים קהילתיים. מעבר למקום שהשיתוף הזה נותן לרווקים, מעורבות אקטיבית יכולה לספק גם עוגן דתי וסוציולוגי, ולסייע במובן זה להתמודדויות הדתיות של הרווקים ולהתרחקותם מאורח החיים הדתי והחברתי שמאפיין את הציבור הדתי-לאומי.
שאיפה לקהילות מגוונות: קהילות נוטות להומוגניות במובן המשפחתי על מנת לשמור ככל הניתן על היציבות הדרושה להן. הקהילות צריכות לעבור שינוי תודעתי כך שיראו גם במי שאינו נכלל בקריטריונים של זוגות ומשפחות ככזה שיכול לקחת חלק. השינוי הזה ייתן מענה לא רק לרווקים שלא נישאו מעולם, אלא גם למבנים משפחתיים אחרים, ובפרט לגרושים ואלמנים.
קהילות רווקים: הפתרון המוכר ביותר לאתגר הקהילתי של הרווקים הוא קהילות רווקים – "הביצות", כפרי סטודנטים או קהילות רווקים המבוססות על בית כנסת. הפתרונות הללו מתאימים לרבים, עקב חוסר הרצון או היכולת שלהם להשתייך לקהילות אחרות. יש להבין את "הביצות" בהקשר זה ולא להתייחס אליהן בצורה ביקורתית או שלילית.
אם נסכם את הדברים בקצרה, בתחום התפישתי והתודעתי, הוצעו דרכים להגברת המודעות לנושא; עלה צורך בהפנמה כי תופעת הרווקות אינה חולפת וכי יש לתפוש אותה כמצב קבוע; וכן יש לשנות את אופי השיח על הנושא משיח על הרווקות והרווקים לשיח עמם, באופן שייטיב איתם ועם היכולת לסייע להם.
בתחום קידום הנישואין, הוצעו רעיונות של תמריצים כספיים לשדכנות ורעיונות למימון יוזמות שידוכין ושדכנים; קידום אפליקציות ויוזמות חברתיות יעילות והשקעה בהן; חינוך, ליווי וייעוץ לתהליך מציאת הזוגיות; ומעורבות ואחריות הורית בתחום השידוכים.
במסגרת הפתרונות החברתיים, שנועדו לתת מענים לחיי הרווקות עצמם, עלו הצעות להקמת מסגרות המשך עבור רווקים; יצירת מסגרות חברתיות לרווקים שמחפשים כאלה, כולל מסגרות חברתיות לחגים; הדרכה ותמיכה להורי הרווקים להיכרות עם חיי הרווקות ולסיוע בהתמודדות עם ההשפעות שיש לרווקות של ילדיהם – על ההורים; פרסום מענים הלכתיים לסוגיות שתופעת הרווקות מעלה.
במסגרת הפתרונות הקהילתיים שנועדו להתאים את הקהילות הדתיות-לאומיות להכלה של הרווקים, עלה כי יש לשאוף למעורבות של הרווקים בעשייה ובפעילויות הקהילתיות, תוך שיתוף בתפקידים וציפייה מהם לשותפות חברתית וכלכלית; שינוי תפישתי של הקהילות שבמסגרתו הן ישאפו לקהילות מגוונות יותר; וכן קהילות רווקים – של רווקים ועבור רווקים – שיתנו מענה קהילתי מותאם ומדוייק לצרכיהם.
ההצעות והפתרונות שלעיל אינם מספקים תמונה שלמה ומלאה, אולם הם שואפים לייצר תשתית לשינוי חברתי בציבור הדתי לאומי ביחס להתמודדות עם תופעת הרווקות והשלכותיה. כאמור, התופעה מתרחבת, אולם רבים מהקשיים והאתגרים שמתלווים אליה אינם גזירת גורל, והתמודדות מוצלחת עמם תלויה בכך שנתחיל להתנהג קצת אחרת.
השאלה היחידה שנותרה היא האם אכפת לנו מספיק כדי להשתנות.
