מערכת שבתוןרבני הציונות הדתית נעדרים מהשטח
מדוע אין קול זעקה? האם הם כה מוקסמים מרעיון ההתנחלות בארץ עד כדי כך שהם מוכנים להתעלם מרצח, מהצתות ומגזל?
הרב ד"ר יצחק דוב קורן
"כׇּל מִי שֶׁאֶפְשָׁר לִמְחוֹת לְאַנְשֵׁי בֵיתוֹ וְלֹא מִיחָה – נִתְפָּס עַל אַנְשֵׁי בֵיתוֹ. בְּאַנְשֵׁי עִירוֹ – נִתְפָּס עַל אַנְשֵׁי עִירוֹ" (תלמוד בבלי, שבת נד:ב).
ב-11 ביולי, קבוצת מתנחלים הרגה שני פלסטינים במהלך התקפה מצפון לרמאללה. על פי משרד הבריאות הפלסטיני, סייף אל-דין כמיל עבדול כרים מוסאלת, בן 23, מת לאחר שהוכה קשות בכל חלקי גופו בידי מתנחלים בעיירה סינגיל. פלסטיני נוסף, מוחמד שאלאבי בן 23, נורה ונהרג בידי מתנחלים. שני ההרוגים היו תושבי אל-מזרעה א-שרקיה, ומוסאלת היה אזרח אמריקאי ופלסטיני.
האירוע הרצחני הזה אינו מקרה בודד. בשנה האחרונה חלה עלייה חדה בתקיפות מצד מתנחלים ו"נוער הגבעות". האלימות כוללת רצח ערבים חפים מפשע, המתגוררים בסמוך ליישובים יהודיים, הצתת בתים ורכבים, וניקוב צמיגים. קיים גם תיעוד וידאו של מתנחלים המגרשים חקלאים פלסטינים משדותיהם בכפר שוקבא, ליד רמאללה, ב-28 ביוני 2025. ב-25 ביוני, שלושה פלסטינים נורו למוות, ושבעה נוספים נפצעו, במהלך פשיטה של מתנחלים בכפר כאפר מאליכ. על פי ארגון זכויות האדם "יש דין", יותר מ-100 מתנחלים השתתפו בפשיטה זו.
הבריונים היהודים הללו התעמתו גם עם חיילי צה"ל, ופעלו נגד מתקני הצבא. בליל שבת, 27 ביוני, עשרות ישראלים תקפו חיילי מילואים שנשלחו לאזור בעקבות מהומות בכפר מאליכ. לפי דיווח של שדר ערוץ 'כאן', המתנחלים גם ניקבו את צמיגי ניידת משטרה. לפי דובר מטעם צה"ל, כשהחיילים הגיעו למקום, הם הותקפו בידי המתנחלים, שניסו גם לדרוס אותם. לפי דיווחים בתקשורת הישראלית, התוקפים היכו, חנקו ויידו אבנים על החיילים.
אלימות המתנחלים הפכה כה חמורה, שצה"ל הקים יחידה מיוחדת לטיפול באלימות יהודית ביהודה ושומרון. אך הרמטכ"ל, רא"ל אייל זמיר, הביע תסכול עמוק מהיעדר מעצרים והרשעות של הקיצונים האלימים הנוהגים באלימות כנגד הפלסטינים וצה"ל.
זוהי אינה שערורייה מקומית בלבד; היא משכה את תשומת ליבם של רוב בעלי בריתה של ישראל. לפי משרד האוצר האמריקאי, "נוער הגבעות השחית קהילות פלסטיניות, וביצע רציחות, הצתת שריפות המוניות, וערך פעולות 'תג מחיר' כדי לנקום ולהפחיד אזרחים פלסטינים."
אין ספק כי המתנחלים האלימים הללו הם קיצונים שאינם מייצגים את רוב המתנחלים, ולא את רוב הציבור הדתי לאומי. לכל קבוצה יש קיצונים, ואין לקבוע את בריאותה המוסרית של הקבוצה על פיהם. המדד האמיתי לבריאותה המוסרית של קהילה הוא בתגובתם של הרוב ומנהיגיו לפעולות אלימות של הקיצונים. יש ללמוד מכך שבבחירות האחרונות, 49% מתושבי אפרת – התנחלות דתית-לאומית מתונה – הצביעו למפלגות בהנהגת הקיצונים בצלאל סמוטריץ' או איתמר בן גביר. האם הקיצוניות הפכה לנורמה החדשה בציונות הדתית?
וכיצד הגיבו רבני הציונות הדתית לרצח ולאלימות זו? לרוב – בהכלה ושתיקה. הרב יעקב מדן הוא היוצא מן הכלל שמוכיח את הכלל. במאמר שפורסם ב"ערוץ שבע" ב-6 ביולי, הוא גינה באופן חד-משמעי את האלימות המתמשכת כלפי פלסטינים חפים מפשע, והודה שהגינוי מצד הנהגת המתנחלים היה רק "קול דק – שמתמקד יותר בפגיעה בצה"ל ובאנשי כוחות הביטחון… וגינוי חמור של חילול השבת, בעוד קול הגינוי על מה שנעשה לערבים פשוטים – חלש בהרבה. בהשוואה לגינוי על הפגיעה בצה"ל ובשבת, הוא היה חסר, דהוי ונשכח".
מדוע אין קול מחאה מצד הקהילה הדתית לאומית ורבניה? לו הייתה שמועה על נסיגה אף של קילומטר אחד מיהודה או שומרון, מאות רבנים היו יוצאים למחרת לרחובות בזעקה תקיפה. אך כשמדובר ברצח – הם שותקים. האם כה נשבו בקסם של יישוב הארץ, עד כדי כך שמוכנים להתעלם מרצח, הצתה וגניבה – ולהפוך לסוכני נדל"ן ותו לא? מדוע הרבנים הללו מתעלמים מאזהרות התורה: ולא יִשָּׁפֵךְ דם נקי בקרב ארצך" (דברים יט, י) וכן" וְלֹא תַחֲנִיפוּ אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתֶּם בָּהּ, כִּי הַדָּם הוּא יַחֲנִיף אֶת הָאָרֶץ" (במדבר לה, לג)?
משעה שאיבדו את המצפן המוסרי שלהם, הם נראים רק כנושאי כליהם הנרצעים של מנהיגים פוליטיים קיצוניים, ולמזימות קואליציוניות. אני מתקשה לחשוב על חילול השם חמור יותר ממעשיהם של הבריונים הרצחניים הללו, וחירשותם המוסרית של רבניהם. לא די בכך שהם מביאים עלינו חרפה עולמית, אלא הם גם מחלישים את ביטחון מדינת ישראל ופוגעים באינטרסים חיוניים שלה, בתנועת ההתנחלות עצמה, ובעם היהוד כולו.
זה עתה עברנו תקופת "בין המצרים" – שלושת השבועות המובילים לתשעה באב – וגם יום ט' אב בעצמו, מועד חורבן שני בתי המקדש, וחורבן הממלכוּת היהודית. בסיפור המפורסם על קמצא ובר קמצא (גיטין נ"ו ע"א) מספר לנו התלמוד כי חורבן הבית השני נגרם בשל פסיביותו של ר’ זכריה בן אבקולס, שסירב למחות על חטא המארח מחשש שלא ייראה תקין חברתית או פוליטית. רב יוחנן אמר: "ענוותנותו של ר’ זכריה החריבה את ביתנו, שרפה את היכלנו והגלתה אותנו מארצנו".
ייכון עם ישראל בארצו אינו רק עניין של נדל"ן. כפי שהתורה וחז"ל חוזרים ומזכירים לנו, הוא תלוי גם בקדושת העם – ביכולתנו להתרחק כברת דרך משפיכות דמים, ולנהוג באחריות מוסרית לבלימת האלימות הפרועה שבתוכנו.
"אתה עושה סלט גדול בין קבוצות"
אחד ממארגני מכתב הגינוי לרבנים שנפגשו עם נוער גבעות, פנה לרב יובל שרלו, ראש ישיבת ההסדר 'אורות שאול' וראשי רבני צהר, להצטרף למכתב. לפניכם הפנייה לרב שרלו ותשובתו
הפנייה
שלום הרב,
אני מנסה לארגן מכתב גינוי לרבנים שנפגשו עם נוער הגבעות ורציתי לבקש ממך להיות בראש החותמים על המכתב הזה. הרבנים הפכו את עצמם שותפים לפשע שמשתולל בנוער החוות נגד כוחות הביטחון ועל פלשתינאים לא מדברים בכלל, ודברי החיזוק שלהם הם הוספת אש למדורה באופן מפורש או לפחות בהעלמת עין.
אשמח לתשובתך החיובית,
ש'
תשובת הרב יובל שרלו
שלום וברכה,
א. זה זמן רב שאני לא משתתף בשיח הגינויים. לא רואה בו שום טעם. מבין הדרכים השונות הקיימות לתקן דבר מה, אני בוחר כיום בהצבת האלטרנטיבה המבורכת, ולא בתקיפת אחרים. איני כופר בחשיבות של מתקפת נגד, אבל לא זו הדרך שאני בוחר.
ב. הבה נתחיל במה שאנחנו מסכימים, כי זה תמיד הטוב ביותר להתחיל משם: אנחנו מסכימים כי אסור לפגוע בחיילי צה"ל, במשטרה, בכוחות הביטחון, בשב"כ וכדו', וכל פגיעה כזו היא חמורה ביותר; אנחנו מסכימים שאסור לפגוע בפלשתינים, לעשות פעולות המכונות "תג מחיר" (עליהן כתבתי כבר לפני שנים רבות: "אדם מאמין לא משתתף בתג מחיר"), ויש כנראה עוד דברים הרבה שאנחנו מסכימים עליהם. כל זה בלי ״אבל״, בלי קריצה, בלי ניסוחים שלכאורה מלמדים על התנגדות, אבל למעשה הם מהווים תמיכה.
בפרשת השבוע מודגשת קדושת הארץ במניעת שפיכות דמים, והדבר הוא רק חלק אחד ממשנה שלמה שמאמינה שללא תשתית מוסרית לא נזכה לחיות בארץ הזו.
ג. נראה לי שבדבריך אתה עושה סלט גדול בין קבוצות שונות. אני לא בקיא בכל הסוציולוגיה הפנימית, אולם יש להבחין בין החוות הממלאות משימה לאומית, המוכרת גם על ידי השלטונות, של מניעת השתלטות על שטחים ביהודה ושומרון. אם אני מבין נכון, אותם באו הרבנים לחזק. אלה אינם מי שמכונה "נוער הגבעות", העושים מעשים אסורים כפי שהסכמנו לעיל. איני יודע מי מהווה אוטוריטה כלפי הקבוצה הזו, אך אני מעריך שאף אחד ממשתתפי הפגישה הזו אינו כזה.
ד. אני מסכים מאוד שגם תמיכה בשתיקה, או בקריצת עין, היא תמיכה שאסור לעשותה. אסור לשחק משחק כפול. לא זו בלבד, אלא שסכנת איבוד השליטה קיימת, וגם כשהכוונות טובות מאוד – צריך לקחת אותה בחשבון. מנהיגי הציבור חייבים להבין שגם כשהכוונות טובות מאוד – יש סכנה של מדרון שנופלים בו נגד רצוננו. סיפור אהרון הכהן בחטא העגל על פי פרשנותו רש"י הוא דוגמה לדבר. הדברים אפוא חייבים להיות חד משמעיים!
ה. דברי החיזוק לאנשי החוות חייבים אפוא להיות חלק ממערך כולל, שבו מחד גיסא לא מתייצבים כאויבים שלהם, ומאידך גיסא בתביעה רבנית חד משמעית לעמוד בדברים שכתבתי לעיל שעליהם אנחנו מסכימים: שלילה מוחלטת ובלתי מתפשרת של מעשים אסורים.
אני מציע שלפני "מכתב הגינוי" תבדוק האם דברים אלה נאמרו שם. אם לא – יש מקום להאיר את העקרונות החשובים האלה, עד כדי התניית שיתוף פעולה וחיזוק בין הרבנים ובין נוער החוות בשמירה על יסודות אלה. אסור לנו לשתף פעולה כלשהי עם מיליציות, ועם מעשים לא מוסריים כלפי פנים וכלפי חוץ.
ו. חשוב לי להדגיש כי היסודות האלה הם בראש ובראשונה מוסריים תורניים, אך הם גם פרקטיים, כדי שהדברים יהיו לא להרס כי אם לבניין.
