הרב יגאל גרוס
הרב עובדיה יוסף כתב, שגם כלי חשמלי שלא רוצים להטבילו, ניתן לתת אותו לגוי ובכך לפטור אותו מטבילה
בפרשת השבוע כותבת התורה על כלי מדיין שיש לטהרם: "כָּל־דָּבָ֞ר אֲשֶׁר־יָבֹ֣א בָאֵ֗שׁ תַּעֲבִ֤ירוּ בָאֵשׁ֙ וְטָהֵ֔ר אַ֕ךְ בְּמֵ֥י נִדָּ֖ה יִתְחַטָּ֑א". מפסוק זה הגמרא במסכת עבודה זרה (עה ע"ב), מפרשת שיש להטביל כלי מתכת שנקנו מגוי. בעקבות כך נעסוק השבוע בשאלה, האם צריך להטביל כלים חשמליים.
מהו כלי?
כפי שכתבו הפוסקים, כדי שכלי יהיה חייב בטבילה הוא צריך לעמוד בשני תנאים. תנאי ראשון, עליו לגעת במאכל ובעודו מוכן, משום כך לדוגמא, כיריים לא חייבות בטבילה כיוון שהן לא נוגעות במאכל. תנאי שני, שהכלי ייחשב ככלי. בשאלה כיצד להגדיר כלי נחלקו האחרונים:
א. הפתחי תשובה (שם, ו) הביא דברי השו"ת שב יעקב שסבר, שיש להשוות בין דיני כלי בטומאה וטהרה, לדיני כלי בטבילת כלים. משום כך לשיטתם, אם עושים כלי על מנת לחברו לקרקע, הוא יהיה פטור מטבילת כלים, כשם שלעניין טומאה וטהרה כלי מעין זה אינו נחשב כלי ואינו מקבל טומאה.
ב. החתם סופר (יו"ד קכ) והמשנה הלכות (ט, קסב) חלקו על דבריהם וסברו, שאין להשוות בין כלים בענייני טומאה וטהרה, לבין כלים בעניין טבילת כלים. בדיני טומאה וטהרה, כלי שמחובר לקרקע אינו נחשב כלי ואינו מקבל טומאה. לעומת זאת טבילת כלים ייסודה בגזירת הכתוב, ולכן גם כלים המחוברים לקרקע חייבים בטבילה.
כלי חשמלי
המחלוקת האם יש להשוות בין דיני טומאה וטהרה לטבילת כלים, משליכה על השאלה האם יש לטבול כלים חשמליים:
א. החלקת יעקב (יו"ד מא) טען, שיש לפטור כלים חשמלים מטבילה. בטעם הדבר נימק, שלדעת הפתחי תשובה כלי המחובר לקרקע פטור מטבילה, וגם כלים חשמליים נחשבים מחוברים לקרקע (שהרי הם מחוברים לחשמל, המחובר לקרקע). כך פסק גם הרב רבינוביץ' (שיח נחום סי' מט), אם כי מטעם אחר.
ב. המנחת יצחק (ה, קכו) הרב משה פיינשטיין (ג, כד) והרב וואזנר (ב, נז) חלקו וסברו שיש להטביל כלים חשמליים. ראשית טענו, כפי שראינו, החתם סופר חולק וסובר שחיבור לקרקע אינו פוטר את הכלי מטבילה. שנית, גם אם נפסוק כדעת הפתחי תשובה שכלי שמחובר לקרקע פטור מטבילה – חוט החשמל אינו הופך את הכלי להיות מחובר.
פתרונות לבעיה
לפי מה שראינו עולה, שפוסקים רבים נוקטים שיש להטביל כלים חשמליים. הבעיה שרבים חוששים (אם כי לא בהכרח בצדק) שאם יטבילו אותם הם יינזקו, או שכאשר יחברו אותם לקרקע בגלל המים יהיה קצר חשמלי. משום כך העלו הפוסקים היתרים לפטור את אותם הכלים מטבילה:
א. נתינה לגוי: הגמרא (ביצה יז ע"ב) אוסרת לטבול כלים בשבת, ונחלקו הראשונים בטעמה. לדעת הרמב"ם שמא יסחטו את הכלי, או שידחו את הטבילה לשבת וישכחו שאינו טבול ויאכלו בו תרומה טהורה – חששות שאינם קיימים בזמנינו. הרא"ש חלק וסבר, שהטבלת כלי בשבת והכשרתו לשימוש מהווה מעין תיקון שלו, ומשום כך אסורה גם בזמן הזה.
להלכה השולחן ערוך (שכג, ז) פסק מעיקר הדין כדעת הרמב"ם, שמותר לטבול כלי בשבת (והרמ"א בדרכי משה חלק ואסר). אמנם, בגלל חששו של הרא"ש שיש בכך מעין תיקון של הכלי, המליץ לתת את הכלי במתנה לגוי. כך יהיה מותר להשתמש בו בשבת, שהרי הכלי אינו חייב בטבילה לפני שהגיע לרשות ישראל.
על בסיס עיקרון זה כתב הרב עובדיה (הליכות עולם חלק ז), שגם כלי חשמלי שלא רוצים להטבילו, ניתן לתת אותו לגוי ובכך לפטור אותו מטבילה. אמנם, הט"ז סייג את הדברים וכתב שרק השאלה לזמן קצר מועילה, כי אם הכלי נמצא ברשות ישראל זמן רב הוא משתקע בידו, ונחשב כשלו. לכן, לשיטתו, הרוצה לפתור את הכלי מטבילה לאורך זמן, עליו לעשות שותפות עם הגוי בכלי.
ב. פירוק על ידי יהודי: פתרון נוסף הוא, לתת את הכלי לטכנאי יהודי שיפרק את הכלי ויחבר אותו מחדש. באופן זה, כפי שכותבת המשנה במסכת כלים, הכלי נחשב כמפורק ובטל מהיות כלי, ולכן כאשר הטכנאי מחבר אותו – הכלי נעשה מחדש על ידי יהודי ופטור מטבילה. עם זאת, פירוק של בורג קטן אינו מועיל, מכיוון שצריך שהכלי לא ייחשב יותר כלי.
(מטות מסעי תשפ"ג)
