במקרים רבים ילדים מסרו ידע על חיים קודמים שלא יכלו לגלות בשום דרך
לפני כשלושה שבועות כתבתי כאן על התגובות לכך שמישהו נפטר, וציינתי שמבחינתי קיומו של העולם הבא (במשמעות של הישארות הנפש) הוא לא השערה או משאלת לב, אלא עובדה פשוטה וברורה. בעקבות זאת פנו אליי כמה קוראים ושאלו מהיכן נובעת הוודאות הזו.
אז קודם כל, בתור יהודי פשוט אני מאמין בדברי חז"ל ובמסורת בעניינים אלה, ולא חושד בהם שבדו חלילה את הדברים מליבם. אבל האמת היא שבימינו יש כבר ידע מצטבר של מחקרים כה רבים המאששים את הישארות הנפש, שכל מי שלומד ומכיר את החומר יתקשה מאד להתכחש לכך.
התחום המרכזי הוא חוויות סף מוות, אותן חווים מיליוני אנשים ברחבי העולם. הללו מתארים ביקור במציאות לא-ארצית, שנתפסת כמוחשית הרבה יותר מהמציאות הרגילה. תחום זה נחקר ביסודיות על ידי חוקרים רבים במשך 40 שנה, ונשללו הסברים לפיהם מדובר בהזיות בלבד. מומלץ לקרוא את ספרו של פרופ' ברוס גרייסון "After" ואת ספרו של ינס אמברטס "Why an Afterlife Obviously Exists" .
גם מפגשים עם נפטרים הם תופעה שרבים מאד מדווחים עליה (קרוב ל-20% בארה"ב). מחקר יסודי שערך פרופ' ארלנדור הרלדסון באיסלנד מצא עשרות מקרים בהם מספר אנשים ראו את הנפטר ביחד, וכן מקרים בהם הנפטר מסר מידע אמיתי. מומלץ לקרוא את ספרו "The Departed Among the Living".
גלגולי נשמות, או זיכרונות של ילדים מחיים קודמים, מהווים גם הם תופעה ידועה ומתוקשרת, ונחקרו רבות ע"י פרופ' איאן סטיבנסון וממשיכיו. נמצאו מקרים רבים בהם ילדים מסרו ידע מאומת על חיים קודמים שלא יכלו לגלות בשום דרך סבירה אחרת. מומלץ לקרוא על כך בספרו של ג'ים טאקר, "Life Before Life".
ולסיום, סיאנסים ומדיומים הם תחום ידוע לשמצה (ואסור לפי התורה), אבל גם בתחום זה נערכו כמה ניסויים עם תוצאות מפתיעות, בהם הצליחו מדיומים לגלות מידע אמיתי באמצעות תקשורת עם נפטרים. ניסוי קפדני כזה מתואר בספרו של אלכס צאקיריס, "Why Science is Wrong".
על כל אחד מהתחומים הללו אפשר להעלות ספקות ולהקשות קושיות, אולם במצטבר, מדובר כאן בכמות כה גדולה של ראיות, שההסבר הסביר והגיוני ביותר עבורן הוא פשוט להניח שהישארות הנפש אכן קיימת – ולא שכולם הוזים\ טועים\ משקרים\ מדמיינים וכו'.
(כי תצא תשפ"ג)