גיור וגרים במשנתו של רבי נחמן מברסלב

לדעת רבי נחמן, לא רק אברהם אבינו קירב גרים, אלא גם משה רבנו פעל רבות לקירובם של גרים כיוון שהוא ראה בכך תיקון כללי בעולם

בימים אלו בין כסה לעשור שרבבות יהודים פוקדים את ציון רבי נחמן מברסלב באומן, מעניין להתבונן בתורתו בנושא גיור וגרים.

רבי נחמן ראה בגרים המצטרפים לעם ישראל לא רק תוספת דמוגרפית, אלא גם תוספת קדושה. עצם המעבר מחוץ לעם ישראל לתוך אמונה יהודית גורם להתגלות אלוקית בעולם: "זֶהו כְבוֹדוֹ, כְשֶבְּנֵי אָדָם שֶהֵם מִחוץ לַקְדֺשָה מְקָרְבִין אֶת עַצְמָן לִפְנִים מֵהַקְדֺשָה" (ספר ליקוטי מוהר"ן מהדורא קמא סימן יד). כלומר, עצם התנועה הרוחנית של גרים מבחוץ פנימה, יוצרת מצב של קדושה והתגלות אלוקית בעולם. לדעת רבי נחמן, הגרים מביאים לשינוי בעולמות עליונים: "עִקַר הִתְעַלּות הַכָבוֹד הוא עַל יְדֵי גֵרִים ובַעֲלֵי תְשובָה שֶעוֹשִין" (שם).

אבל לדעתו, לא זו בלבד, שהגרים משפיעים באופן תיאולוגי על יחסי האדם והאלוקות, אלא גם על האמונה של בני אדם, על הנבואה ועל ביטול אמונות אחרות ועבודה זרה: "וְעַל יְדֵי גֵרִים נִתְגַלֶה הַכָבוד, וְנִתְפַשט הַנבואָה, וְנִתְתַקֵן הָאֱמונָה הַקְדושָׁה, וְנִתְבַּטל אֱמונות כוזביות" (סימן ח'). מעניין עד כמה רבי נחמן מרחיב את היריעה בדבר ההשפעה של הגרים על האמונה היהודית ועל הדרך שבה הם משפיעים על עם ישראל ועל תורת ישראל.

אולם, לא זו בלבד שהגרים מביאים להתעלות בעולמות עליונים, אלא שיש במעשה של קירוב גרים לעם ישראל גם ממד אנוכי שמביא תועלת לעם ישראל על הרצון והמאמץ לצרף גרים לעם ישראל: "ולְהַשְלִים אֶת דַעְתוֹ, שֶיהֵא שָלֵם בְּדַעַת, אִי אֶפְשָר אֶלָּא עַל יְדֵי עֵסֶק שֶעוֹסֵק עִם בְּנֵי אָדָם לְקָרְבָם לַעֲבוֹדַת הַשֵם יִתְבָּרַךְ" (סימן נ"ג). לכן, לדעת רבי נחמן, גם אברהם ושרה צירפו גרים לאמונה בה' אחד, לא רק מתוך הצורך להרבות גרים, אלא מתוך רצון להוסיף דעת ולהעמיק את אמונתם: "ובִשְׁבִיל זֶה אַבְרָהָם וְשָרָה טָרְחו אֶת עַצְמָן לְגַייר גֵרִים, כִי עַל יְדֵי זֶה הִשְלִימו דַעְתָם, וְנִתְקָרְבו לקב"ה". יש ערך ותרומה, לדעת רבי נחמן, לקרב את הגרים כדרך לחיזוק האמונה והדעת של מי שמבקש לקרב אותם. קירוב גרים גורם לחידוד המחשבה והאמונה של המקרב עצמו ובכך הוא תורם ליהדותו ולא רק מקרב את הגרים, "אַךְ לִזְכוֹת לִשְלֵמות הַדַעַת, הוא עַל יְדֵי גֵרִים".

לדעת רבי נחמן, לא רק אברהם אבינו קירב גרים, אלא גם משה רבנו פעל רבות לקירובם של גרים כיוון שהוא ראה בכך תיקון כללי בעולם בכך שכל גר שמצטרף לעם ישראל מצמצם את העבודה הזרה והאמונות הכוזבות בעולם: "וזה היה עבודת משה רבנו, עליו השלום, כל ימי חייו וגם לאחר מותו. כי השתדל לקרב הערב רב כדי לעשות גרים, וגם במותו נקבר מול בית פעור כדי להמתיק העכו"ם, כדי שיהיו נעשין גרים… כי כל עבודת משה להמתיק החרון אף של העכו"ם לרצון" (רט"ו).

רבי נחמן מוסיף בליקוטי תפילות, עוד מחשבות ותפילות ביחס ליחסו של משה רבנו לגרים ועד כמה נושא הגרים היה קרוב לליבו וחלק מפעילותו: "ותעורר רחמיך הגדולים… בכח וזכות משה אשר מסר נפשו כל ימי חייו לעשות גרים להוציאם משמד וכפירות ולהעלותם ולקשרם לרצון העליון, וגם עתה אחר הסתלקותו, עדין הוא עומד ומתפלל על כל הנדחים והרחוקים מאמונתך, לגירם ולקרבם אליך, ולבטל כל המינות והכפירות מן העולם, ולהעלות משמד לרצון, ולעשות גרים ובעלי תשובה הרבה בעולם".

רבי נחמן משלב במשנתו בנושא גיור, עוד פרט שלדעתו הוא חלק אינטגרלי מעולם הגיור, המחלוקת. רבי נחמן סבור שכל מי שעוסק בנושא גיור, יהיה נתון למחלוקת: "ועל כן בהכרח שיהיה מחלוקת על מי שמחזיר בני אדם למוטב ומגייר גרים כדי שלא יהיה לו שום שלוה, כי אז מי שמתקרב אליו הוא באמת ואזי יכול לגייר גרים באמת ולא משום שלום ונחת… ושהקב"ה רואה איזה  צדיק שיש כח בידו לקרב בני אדם לעבודתו, אזי מעמיד עליו שונאים כדי שיוכל לקרב בני אדם… ורק בעת ביאת המשיח ישבו בשלוה ואז אין מקבלים גרים" (רכ"ח).

נסיים בתפילת רבי נחמן בליקוטי תפילות על חשיבות הגרים למען עם ישראל ולמען האנושות כולה ועל הצורך להרבות גרים: "טוב ומיטיב לכל, עשה למען טובך, עשה למען כבודך. ועשה את אשר תעשה, באפן שיוחזר כל הטוב המפוזר ומפרד בין העמים אל הקדושה. ויתוספו ויתרבו בכל פעם גרים ובעלי תשובה אמתיים, עד שישובו כל ישראל וכל באי עולם אליך באמת…".

(האזינו תשפ"ד)