ד"ר גבריאל חזות (ממייסדי 'מידה טובה' לחקר ההיגיון היהודי, מרצה באונ' חיפה, ומקים תנועת 'ואהבת'- עושים טוב בישראל)אברהם חי את חייו בתוך ארץ כנען. הוא מתהלך בארץ, סוחר עם אנשיה, נלחם עבור אנשיה, קובר את מתו בתוכם. הוא נשיא אלוקים בעיניהם. בכיסו הבטחה אלוקית כפולה: בעלות על הארץ שבה הוא חי, אבל… הוא אינו יכול לבוא איתם בקשרי חיתון. מורכבות המציאות הזו מועצמת לאחר מותה של אשתו האהובה. הוא משנס מותניו ועושה את מה ששרה הייתה עושה לו הייתה בחיים, ולכן אפשר לראות בדברים הבאים מעין קיום צוואתה:
"וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם אֶל עַבְדּוֹ זְקַן בֵּיתוֹ הַמֹּשֵׁל בְּכָל אֲשֶׁר לוֹ שִׂים נָא יָדְךָ תַּחַת יְרֵכִי. וְאַשְׁבִּיעֲךָ ב-ה' אֱ-לֹהֵי הַשָּׁמַיִם וֵא-לֹהֵי הָאָרֶץ אֲשֶׁר לֹא תִקַּח אִשָּׁה לִבְנִי מִבְּנוֹת הַכְּנַעֲנִי אֲשֶׁר אָנֹכִי יוֹשֵׁב בְּקִרְבּוֹ. כִּי אֶל אַרְצִי וְאֶל מוֹלַדְתִּי תֵּלֵךְ וְלָקַחְתָּ אִשָּׁה לִבְנִי לְיִצְחָק"
בשבועה זו צמד מילים, ארץ ומולדת, המזכירים לנו פסוק אחר: וַיֹּאמֶר ה' אֶל אַבְרָם לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ. אברהם אבינו לא מעלה בדעתו להתחבר בקשרי חיתון עם הכנענים, צאצאיו של חם המקולל. בדיון המתנהל עם עבדו מתבררת התמונה:
"ויאמר אליו אברהם הישמר לך פן תשיב את בני שמה. ה' א-להי השמים אשר לקחני מבית אבי ומארץ מולדתי ואשר דיבר לי ואשר נשבע לי לאמר לזרעך אתן את הארץ הזאת, הוא ישלח מלאכו לפניך ולקחת אישה לבני משם. ואם לא תאבה האישה ללכת אחריך וניקית משבועתי זאת רק את בני לא תשב שמה"
ארץ ומולדת הן חבלי ארץ, בית הוא משפחה. 'אם לא הבנת עד עכשיו' אומר אברהם לעבדו, 'הרי לך אמירה מפורשת: אני מבקש להמשיך להיות קשור לשמיות, מקור משפחתי'. אמירה זו מתכתבת עם "לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ". לדידו, גם בנו יצחק מחויב לצווי האלוקי. עדיף ליצחק לקחת אישה מבנות כנען ולהישאר בארץ ישראל, מאשר לעזוב את הארץ בשל אישה לא כנענית מחרן.
יותר מכך, חז"ל חודרים לנבכי נשמתו של אליעזר, המחפש אף הוא שידוך הגון לבתו, ומפענחים את פשר קושיותיו: "'ויאמר אליו העבד הה"ד' (הושע יב) כנען בידו מאזני מרמה לעשוק אהב, כנען זה אליעזר, בידו מאזני מרמה, שהיה יושב ומשקיל את בתו ראויה היא או אינה ראויה, לעשוק אהב, לעשוק אהובו של עולם זה יצחק אמר אולי לא תאבה ואתן לו את בתי, א"ל אתה ארור ובני ברוך ואין ארור מתדבק בברוך" (בראשית רבה, חיי שרה ט).
"וַיֹּאמַר ה' אֱ-לֹהֵי אֲדֹנִי אַבְרָהָם הַקְרֵה נָא לְפָנַי הַיּוֹם וַעֲשֵׂה חֶסֶד עִם אֲדֹנִי אַבְרָהָם"
בתוכנית זו, המסופרת לנו שלוש פעמים, יסוד המקריות הוא הנדבך העיקרי. המבחן נראה בלתי מציאותי לחלוטין. אליעזר מאתגר את ריבונו של עולם בהתרסה גלויה: 'נראה אותך', אומר העבד, 'הלא אברהם הוא אוהבך!' כך לדעתי קראו חז"ל את דברי אליעזר, ותגובתם הקשה לא איחרה לבוא: "הנה אנוכי ניצב על עין המים ובנות אנשי העיר והיה הנערה אשר אומר אליה הטי… ". ד' הן שתבעו שלא כהוגן, לג' ניתן כהוגן, לאחד ניתן שלא כהוגן, ואלו הן אליעזר עבד אברהם, כלב, שאול, יפתח, אליעזר אמר והיה הנערה אשר אומר אליה וגו' הא אלו יצאה אמה אחת והשקתו היה משיאה לבן אדונו, אתמהא!" (בראשית רבה (וילנא) פרשת חיי שרה ס, ג). בקשתו של אליעזר מוגדרת בפיהם כתביעה שלא כהוגן! מה הוא היה עושה לו יצאה אמה אחת והייתה משקה אותו על פי תנאיו? הוא היה משיאה ליצחק?! אתמהא! כותב הדרשן.
ַ"ויְהִי הוּא טֶרֶם כִּלָּה לְדַבֵּר וְהִנֵּה רִבְקָה יֹצֵאת… וְכַדָּהּ עַל שִׁכְמָהּ"
ב'הפוך על הפוך' ה' נענה לדרישתו הלא הוגנת של אליעזר, בלשון המעטה. הוא הציב רף גבוה מאוד, הרבה מעבר לבקשתו הצנועה של אדונו אברהם, וההפתעה הייתה מוחלטת.
הסיפור הזה מסופר ג' פעמים עם הבדלים נדרשים. אף שהנמען של הסיפור משתנה, נראה כי בסופו של יום הכתובת היא אנחנו, הקוראים. האריכות והחזרה, מטרתן לדעתי אחת: ליצור הנגדה בין נישואי ישמעאל לנישואי יצחק. בפרשה קודמת מוקדש לעניין זה פסוק אחד, לקוני, עובדתי ומלא משמעויות: "וַיֵּ֖שֶׁב בְּמִדְבַּ֣ר פָּארָ֑ן וַתִּֽקַּֽח־ל֥וֹ אִמּ֛וֹ אִשָּׁ֖ה מֵאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם". לא הייתה להגר כל התלבטות, היא לא הרחיקה נדוד למציאת אישה לבנה.
(חיי שרה תשפ"ד)
