יהדות התפוצות מתמודדת עם אחוזי התבוללות בלתי נתפסים, אובדן הזהות היהודית של הדור הצעיר ועליה של אנטי-ציונות ברחבי העולם. מהו תפקידה של המדינה, ושל הציונות הדתית בפרט בפתרון האתגרים הללו? מנכ"ל המזרחי העולמי, הרב דורון פרץ ויו"ר האיחוד הלאומי ח"כ בצלאל סמוטריץ' עונים ל"שבתון"
נכון שהמילקי שם יותר זול, אבל לא הכל ורוד בתפוצות. על פי דוח משרד התפוצות, שנת 2018 הייתה שנת שיא במספר הנרצחים במתקפות אנטישמיות. זאת נוסף לאחוזי התבוללות אדירים, ולכך ששימור הזהות היהודית מחוץ לישראל הופך יותר ויותר קשה. בתפקיד האביר – תנועת המזרחי העולמית, המבקשת להביא שליחים איכותיים לקהילות היהודיות בעולם שיסייעו בשימור הזהות היהודית ובעידוד עליה, בעדיפות לשליחים מתוך הציונות הדתית. נפגשנו עם הרב דורון פרץ מנכ"ל המזרחי העולמי ועם ח"כ בצלאל סמוטריץ', יו"ר האיחוד הלאומי, לדיון מרתק.
"משרד העלייה הפך להיות סניף של ישראל ביתנו. הם הולכים להביא רק מצביעים של ישראל ביתנו, מברית המועצות. אין כבר כמעט את מי להביא משם, אנחנו מייבאים גויים והם מייבאים לכאן אינספור בעיות שצריך לפתור"
מהם אתגרי יהדות התפוצות כיום?
הרב פרץ: "יש גל אנטישמיות הכי גדול מזה 20 שנה. יש אנטישמיות קלאסית, אבל יש גם דבר חדש – אנטי ציונות. האנטישמיות עכשיו שינתה צבע. ללכת היום עם דגל ישראל בטהרן או דמשק זה מסוכן כמו ללכת בברלין ב-1940 עם כוכב צהוב – זה סימן שאתה יהודי ויהרגו אותך במקום. האנטי-ציונות של היום זו אנטישמיות קלאסית, ואנשים מתבלבלים כי יש גם יהודים שהם ליברלים כאלה. לפני 70 שנה הנשק של הגרמנים היה הגזע. היום אלו זכויות האדם".
ח"כ סמוטריץ': "האנטי-ציונות של היום זו אנטישמיות. זה מתחיל מהכיבוש של 67', שרק הופך לתירוץ לשלילת ציונות בכלל ולשלילת זכות הקיום של מדינת ישראל. אבל, אני חושב שהאתגר העיקרי שיהדות העולם מתמודדת איתו היום ברוב המדינות הוא אתגר שימור הזהות היהודית של הדור הבא. יש הסבר יפה של הנצי"ב על 'והיא שעמדה לאבותינו ולנו' – מה זה ה'והיא', מה החזיק אותנו? מה ששמר על הזהות היהודית זה זה שבכל דור ודור עמדו עלינו לכלותינו. גם אם ניסינו לטשטש את זה, תמיד היה מישהו מבחוץ שטרח כל הזמן להזכיר לנו שאנחנו יהודים. זה בסוף שמר עלינו בקהילות שלנו, ושימר את הזהות. במאה השנים האחרונות במדינות הרווחה יש שוויון זכויות מלא – אין כבר שום דבר מבחוץ שמזכיר לי שאני יהודי. אם אני לא אדע לשמר את הזהות שלי אני אעלם".
סמוטריץ' סבור שזו הבעיה הקשה של היהדות הרפורמית: "ההשקפה הרפורמית אומרת – 'אל תתבדל. תתערבב', אז מה בדיוק יישמר אותי בתוך הזהות שלי? ככל שאתה יוצא מהאורתודוכסיה למעגלים יותר רחבים, שיעורי ההתבוללות מגיעים לאחוזים מטורפים, 70% ויותר. היכולת של הקהילות היהודיות בעולם לשמר איזו שהיא זהות יהודית זה רק דרך הקשר למדינת ישראל. מהבחינה הזו גם היהדות החרדית לא נותנת מענה לאורך זמן. כמו שהציבור החרדי בארץ עובר תהליכים, הציבור החרדי בארה"ב עוד יותר נפתח לעולם הגדול, וגם שם – עוד דור -שניים, חס וחלילה, ניתקל באותן הבעיות. לכן, תנועה כמו תנועת המזרחי העולמי, שמחברת את יהדות העולם לארץ ישראל כמשהו אידיאולוגי, של השקפה – זה יכול להיות משהו גדול. הקשר של יהודי העולם למדינת ישראל הוא היום תעודת הביטוח היחידה שהדור הבא שלהם יישאר יהודי. אחרת – עוד שני דורות אין דבר כזה יהדות העולם".
יהדות העולם צריכה אותנו בכלל, הם מעוניינים בעזרה הזאת? בדרך כלל הם אלו שתורמים לישראל.
ח"כ סמוטריץ': "המשוואה מתהפכת. יהדות העולם תמכה במדינת ישראל עשרות שנים. אנחנו היום במקום אחר לחלוטין, ואני מעדיף שהכסף שלהם יישאר אצלם, שיישמרו את הזהות שלהם, ויותר מזה, אני רוצה שמדינת ישראל תשקיע כסף ביהודים בתפוצות. חינוך יהודי לתלמיד אחד בארה"ב עולה 40,000 דולר בשנה, ואנשים שולחים היום לבית ספר ציבורי ומאבדים את הזהות, כי אין כסף. מדינת ישראל חייבת לקחת אחריות על שימור הזהות היהודית של יהדות התפוצות בעיקר באמצעות חיזוק הקשר למדינת ישראל. ולהשקיע לא רק כסף, אלא גם תשומת לב ואכפתיות. משרד העלייה הפך להיות בשנים האחרונות סניף של ישראל ביתנו. הם הולכים להביא רק מצביעים של ישראל ביתנו, מברית המועצות. אין כבר כמעט את מי להביא משם, אנחנו מייבאים גויים והם מייבאים לכאן אינספור בעיות שצריך לפתור".
"הציבור הציוני דתי עשה פה מהפכות בכל תחום, ורק במקום אחד לא – ביהדות התפוצות. אנחנו כל כך חלשים שם, והעידן זה עכשיו. בדיוק בנקודה של הניתוק בין המקום של הזהות הציונית והיהודית"
"נישואי תערובת זה דבר חיובי"
במקביל למיני-משבר שמתווה הכותל יצר בין ישראל ליהדות ארה"ב, בדגש על הרפורמים שבהם, צוטט סמוטריץ' במקור ראשון: "אסור לתת לרפורמים דריסת רגל בארץ. כשאני רואה מה הרפורמה עושה בארה"ב – היא הורגת את העם היהודי – אני מבין שאוי ואבוי אם הם יגיעו לארץ". כעת, בריאיון ל"שבתון", הוא נשמע מפויס יותר: "צריך לחזק את הקשר בין מדינת ישראל ליהדות התפוצות מבלי שאנחנו יודעים לפתור את המחלוקות. יש מחלוקות, הכותל זו מחלוקת והגיור זו מחלוקת, לא יודע לפתור את זה. בואו נחפש אפיקים שבהם אין בינינו מחלוקת ודרכם נחזק את הקשר. יהודי העולם מאוד מוטרדים משימור הזהות היהודית, זו ה-סוגיה שם, הדור הצעיר כבר לא יודע מה זה להיות יהודי, ואחר כך הוא נישא בנישואי התבוללות".
הרב פרץ מוסיף סיפור, שמדגיש את גודל הבעיה: "ידוע ש-60% מהנישואים בארה"ב הם נישואי תערובת. הייתי במפגש שמישהי אמרה שהיא חושבת שנישואי תערובת זה דבר חיובי – ככה אתה מתחבר לעולם, אנשים שהם לא יהודים נחשפים ליהדות. כמעט נפלתי מהכסא. שאלתי: 'אמרת עכשיו שנישואי תערובת זה דבר חיובי? התבוללות זה דבר חיובי?'. היא ענתה: 'התבוללות לא, נישואי תערובת כן'. ביקשתי שהיא תסביר את ההבדל. 'התבוללות זה כשאתה מאבד מישהו. נישואי תערובת זה כשאתה מביא מישהו'. התופעה הזו כל כך עמוקה, עד כדי כך שב-73% מהרפורמים יש התבוללות, אצל כל משפחה! יוצא שבכל מקום אתה צריך ללמוד לקבל את התופעה הזו ואחר כך להצדיק אותה. ברגע שאתה מצדיק את הדבר הזה – מה נשאר? ולכן, אני אומר כל הזמן שמה שחסר ביהדות התפוצות הוא הקול של הציונות הדתית שמחברת בין זהות יהודית לזהות ציונית. החיבור הזה זה מה שצריך. ולא מכירים לעומק בתפוצות את כל החיבור הזה, שנעשה בארץ".
"אצל הגויים אין הפרדת דת ומדינה"
בדיון, מתעוררת השאלה – האם על שליחי הציונות הדתית, המאמינים הגדולים בשיבת עם ישראל לארצו, לעודד עליה, או רק לסייע בשימור הזהות היהודית של יהודי העולם, שכן זו משוואה פשוטה, אם יהדות העולם תצליח לשמר על זהותה, דהיינו, תתמודד בהצלחה עם אחד האתגרים המרכזים שלה היום – למה לה לעלות לארץ?
סמוטריץ': "לא תמיד זה הולך ביחד. אם יהיו לי תנאים בארה"ב כיהודי אמריקאי שרוצה לחנך את ילדיי שיישארו יהודים – יכול להיות שאשאר שם. אם לא יהיו לי תנאים לעשות את זה יכול להיות שאחליט לעלות לארץ כדי שאצליח לחנך את הילדים. אבל, זה לא יחזיק מעמד. בהר ציון תהיה פליטה והיה קודש. בסוף, מי שנמצא בארץ ישראל שומר על הזהות היהודית, אחוזי ההתבוללות פה מינימליים, אם בכלל. פה להיות יהודי, זה מובן מאליו".
הרב פרץ סבור שתמיד צריך לדבר על עלייה עם יהודי התפוצות, וזהו הייחוד של הציונות הדתית: "צריך לחנך לעלייה, זה ברור. זה חלק מהתורה. לפי ההבנה שלנו אי אפשר להיות איש ששואף לשמור תורה ומצוות ולא לשאוף לעלות לארץ. ככל שתעמיק את הזהות התורנית כפי שאתה מבין אותה – שהכל קשור גם ליישוב הארץ, אנשים מתחברים לזה ועולים לארץ. בד בבד צריך לקחת אחריות בארץ ולשלוח כמה שיותר שליחים, כי ככל שהקהילה תתרוקן היא תהיה יותר חלשה ויהיה פחות מי שידאג לה". וכאן, לדבריו, נכנסת הציונות הדתית לתמונה. "ההתחברות לעלייה מתרחשת כשיש מחנכים, רבנים, שהם לא חב"דניקים, שהם מדהימים אבל הנושא המרכזי שלהם הוא לא ארץ ישראל. חסר בתפוצות עוגן, שליחי הציונות הדתית. האוצר הגלום של מדינת ישראל הוא הציבור הציוני דתי שעשה פה מהפכות, אחת אחרי השנייה, בכל תחום, ורק במקום אחד לא – יהדות התפוצות. אנחנו כל כך חלשים שם, והעידן זה עכשיו. בדיוק בנקודה של הניתוק בין המקום של הזהות הציונית והיהודית".
"יש קולות בארץ שמדברים על הפרדת דת ומדינה. הם מזכירים לך שאין דבר כזה", מוסיף סמוטריץ'. "גוי שהוא אנטישמי הוא גם אנטי-ציוני. אין הפרדת דת ומדינה לא אצל הגויים ולא אצל היהודים".
"הקשר של יהודי העולם למדינת ישראל הוא היום תעודת הביטוח היחידה שהדור הבא שלהם יישאר יהודי. אחרת – עוד שני דורות אין דבר כזה יהדות העולם"
הדתיים הלאומיים יותר ביקורתיים
הרב פרץ חש, שבציונות הדתית מתקשים לקבל את יהודי התפוצות: "הרגשתי שאצל הציבור שלנו אהבת ישראל תלויה בקשר לארץ ישראל. החזון של הציונות הדתית לחבר'ה בחו"ל זה – תעשו עלייה. הגישה שלהם הייתה בעייתית, רק אמרו להם לעלות לארץ. צריך להבין שיש יהודים בהתיישבות, בפריפריה ויש גם פריפריה של העם היהודי בגולה. אנשים מתקרבים אם למישהו אכפת מהם, לא אם מבקרים אותם".
סמוטריץ': "זו שאלה של איזונים. מותר שתהיה אמירה נורמטיבית שיהודים צריכים לעלות לארץ ישראל. אבל אנחנו אוהבים כל יהודי וחשים אחריות כלפי כל יהודי, בארץ ובעולם".
גם רפורמי?
"בוודאי. אנחנו אוהבים כל יהודי. אנחנו יכולים להתווכח ויכוחים נוקבים אבל זה לא קשור לאדם. האדם שעומד מולי הוא יהודי, אני אוהב אותו אהבת נפש ומחויב כלפיו. מותר לי להעצים את האידיאל אבל לדעת שהאהבה שלי ליהודי לא תלויה בכמה הוא מגשים את האידיאל".
הרב פרץ: "חייבים להציב את החזון, אבל היחס לאנשי חו"ל צריך להיות פחות ביקורתי. צריך להציב את האמירה אבל לאהוב ולהאהיב את העלייה, וזה העניין".
"יש כאן אחריות של מדינת ישראל על העם שלה. הערבות ההדדית שלי כלפייך וכלפיהם היא אותו דבר. זו מטרה, אחריות ומחויבות שלנו, שיש בה גם אלמנט של הכרת הטוב כי במשך עשרות שנים הם תמכו בנו", מסכם סמוטריץ'.