מרב לרנרכשערכי האקדמיה והתורה מתנגשים. כנס בנושא פוליאמוריה עורר סערה מגזרית שהציפה (שוב) את הדיון בשאלה – האם אוניברסיטה דתית יכולה לעסוק בכל נושא, גם אם הוא נוגד באופן מובהק את ההלכה?
אין זה חדש שישנם נושאים שבחברה שלנו מעדיפים שלא לדבר עליהם, ו'לטאטא אותם', כדי שאף אחד לא יידע, כך חושבים. ביום שלישי האחרון התקיים באוניברסיטת בר אילן כנס של תכנית ההכשרה לטיפול מיני מטעם בית הספר לעבודה סוציאלית, בנושא: "סוגיות טיפול בפוליאמוריה" ויועד ברובו למטפלים, כמעין השתלמות בתחום נוסף. נושאה הכנס עורר סערה בתוך המגזר, ואף הוביל למחאה: "ניאוף בבר אילן". הכעס על העיסוק בפוליאמוריה- יחסים רומנטיים מחוץ לנישואין בהסכמה, כתופעה לגיטימית לכאורה, התעצם מכיוון שמדובר באוניברסיטה דתית. לכאורה או שלא. היו אף שהתבטאו כי מייסד האוניברסיטה, הרב מאיר בר אילן וחבריו, מתהפכים בקברם.
שלטי התנגדות לקיום הכנס נתלו ברחבי האוניברסיטה ועל הגשרים הסובבים אותה, הופצה עצומה מטעם בוגרי האוניברסיטה וכן מטעם בוגרי מכינות צבאיות שאיימו כי לא יירשמו לבר אילן באם "כנס הניאוף" לא יבוטל. גם חלק מאנשי הסגל שלחו מכתבים נזעמים במאמץ להביא לביטול הכנס. בנוסף, בהפגנה מול ביתה של רקטורית האוניברסיטה, פרופ' מרים פראוסט, קראו לה המפגינים לבטל את "כנס הניאוף" לאלתר. רבנים ופרופסורים יצאו אף הם בקריאה לבטל את הכנס, גם מתוך אנשי הסגל האקדמי של האוניברסיטה, ביניהם פרופסור עלי מרצבך, המשמש כפרופסור אמריטוס במחלקה למתמטיקה של אוניברסיטת בר אילן, לשעבר דיקן הפקולטה למדעים מדויקים, שבין היתר כתב: "יום העיון בפוליאמוריה שמארגן בית הספר לעבודה סוציאלית אינו נראה אקדמאי בכלל, אלא מציע דרכי טיפול שהם בניגוד גמור לתורת ישראל, לערכים מקודשים לרוב אוכלוסיית האוניברסיטה ולמבנה המשפחה. אני ממליץ לבטלו".
בראיון ל"שבתון" הוא מסביר את התנגדותו: "אני לא חוזר בי. יש באוניברסיטה חופש אקדמי ואסור לנגוע בזה. מצד שני, לעשות כנס בנושא פוליאמוריה זה לא כנס מדעי, זה לא מתאים ובוודאי לא לבר אילן, מפני שהכנס הזה היה אמור להציע ערכים נגד תורת ישראל בצורה מפורשת, נגד ערכי המוסר של תורת ישראל. באוניברסיטה ששמה על דגלה מסורת יהודית ותורת ישראל זה לא מתאים".
פרופסור מרצבך פנה לנשיא האוניברסיטה ולרקטור על מנת שייערכו שינויים בכנס המדובר, ואכן לבקשתו ולבקשת פונים נוספים, הוכנסו שינויים להזמנת הכנס: "הם מציגים את הכנס עכשיו בצורה הרבה פחות גרועה. בהתחלה נראה שהכנס יתייחס לכך שפוליאמוריה היא דרך חיובית לטיפול במקרים מסוימים – זה היה חמור. היום זה כבר לא נראה כך, אלא כדיון בהתמודדות מול התופעה שקיימת, איך מטפל יכול להתמודד נגד התופעה השלילית הזו. אין הרגשה שזה חיובי, וזה דבר טוב. השיפור הזה, הוא דבר גדול".
מלכתחילה לא מובן לפרופסור מרצבך איך האוניברסיטה בחרה להביא נושא כזה לכנס. לדבריו, הוא הקים תכנית לתואר שני במדע והלכה בה לומדים להתמודד עם ההתנגשויות האלו: "בתכנית לומדים להתמודד עם הקשר וההתנגשויות הרבות שיש בין המדע וההלכה, בעיקר במדעי הטבע. בסופו של דבר, המדע מועיל להלכה ולהפך, ההלכה נותנת כיוונים בצד של המוסר והאתיקה במדע. המדע זקוק להלכה ויש פה דוגמא מפורשת: כנס שמדבר על דברים שהם נגד ערכים בסיסיים של קיום התא המשפחתי. כנס כזה הוא לא כנס מדעי אלא כנס אופנתי שמתאים לאופנה מסוימת שקיימת היום, ואנחנו, ובפרט אוניברסיטת בר אילן, לא צריכים ללכת על אופנות למיניהן, אלא לערוך כנס שבא להתמודד נגד התופעות האלה".
"כנס בנושא פוליאמוריה זה לא מתאים ובוודאי לא לבר אילן. הכנס אמור היה להציע ערכים נגד תורת ישראל והמוסר היהודי. באוניברסיטה ששמה על דגלה מסורת יהודית ותורת ישראל זה לא מתאים"
לא מחווים דעה
פרופסור רבקה תובל-משיח, ראש התכנית למגדר בבר אילן וחברת סגל במחלקה לפסיכולוגיה, היא אישה דתית שפתחה את הכנס המדובר. מבחינתה, אין שאלה בכלל אם נושא כזה, ממש כמו נושא הפגיעות המיניות בציבור הדתי והחרדי, נושא הקהילה הלהט"בית ונושאים אחרים, אמור לעלות לדיון בכנסי השתלמות למטפלים: "מבחינתי, כמטפלת שמטפלת בזוגות במדינה הזו, כמי שמכשירה דור של מטפלים במחלקה לפסיכולוגיה, אני חייבת לצייד את המטפלים בידע על כל תופעה שהם עשויים לפגוש בה. כשאני עושה הכשרה מקצועית אני לא מחווה דעה אם התופעה טובה או לא. אנחנו צריכים להכשיר אנשי מקצוע שיודעים על כל התופעות ויודעים לטפל בהן. אין מה לעשות, התופעה הזו הגיעה לארץ. תחשבי שרופא יחליט שהוא לא מלמד את הסטודנטים לרפואה נושא שלא תואם את ערכיו כאדם דתי, למשל רופא דתי שמתנגד להפלות ומחליט שלא ללמד מה זו הפלה ומה כרוך בה, היית מוכנה שיטפל בך רופא שלא יודע הכל? זה לא קשור להבעת דעה אלא לידע מקצועי שצריך שיהיה. יש הרבה דברים שאנחנו כאנשי מקצוע פוגשים ולא מוצאים חן בעינינו כאנשים דתיים. פוליאמוריה לא שונה מבגידה, יש אנשים שבוגדים בבני הזוג מכל המגזרים, אז כפרופסורים לא נלמד את הסטודנטים על מה זו בגידה ואיך מתמודדים איתה בגלל שאנחנו דתיים?".
עוד היא מוסיפה: "מדובר בכנס מקצועי לאנשי מקצוע. לא היה שום דבר בכנס שעודד את התופעה. התכנית הזו עושה ימי עיון של העשרה נוספת, כשמגיע נושא חדש צריך לעדכן את הידע. יש תופעה חדשה, מערכות יחסים חדשות שנכנסו לעולם. הדיון הוא בכלל על האם יש גוף ידע שצריך להכיר לסטודנטים, לבוגרים ולמטפלים זוגיים שרוצים להעשיר את הידע הרלוונטי ולכן עושים ימי עיון בתכנים הללו".
"אני מבינה וכאישה דתית מסכימה שפוליאמוריה מורכבת ומעוררת קשיים, היא נוגדת את ההלכה. אבל, זה לא רלוונטי לאוניברסיטה דתית או לא. יש תופעה כזו וצריך לתת למטפלים את הידע הרלוונטי"
פוליאמוריה – חוצת מגזרים?
לדבריה של פרופסור תובל-משיח, עיקר המחאה הייתה על כך שמדובר באוניברסיטה דתית, אך לדבריה מדובר בתופעה חוצת מגזרים וצריך לדעת איך לטפל בה ללא קשר למגזר: "מי שעושה את המחאה הם לא הסטודנטים. אני מבינה וכאישה דתית מסכימה שפוליאמוריה מורכבת ומעוררת קשיים, היא נוגדת את ההלכה ואנחנו לא מתכחשים לזה. אבל, זה לא רלוונטי לאוניברסיטה דתית או לא. יש תופעה כזו וצריך לתת למטפלים את הידע הרלוונטי". עוד היא אומרת: "יש פה עצימת עיניים שבציבור שלנו זה לא קורה. זה קורה. אם לא נדבר – זה לא יהיה? בעבר, היו מתקפות על ימי עיון בנושאים של פגיעות מיניות בציבור שלנו, אמרו שזה לא קיים. היום כולם יודעים שזה קיים בכל המגזרים וחובה עלינו להכשיר את המטפלים והעובדים הסוציאליים לטפל בזה, ממש כך גם בנושא הפוליאמוריה. יש כאלה שתוקפים אותנו – למה לדבר על נושאים שאין בהם צניעות? אין מה לעשות, כאנשי מקצוע אנחנו צריכים לטפל בתופעות שצריך למגר! לגבי הפוליאמוריה, זו תופעה בעולם. וגם, מדובר בכנס סגור לאנשי מקצוע לקבלת כלים להתמודדות כשזוג כזה מגיע אליהם".
ואכן, זו לא פעם ראשונה שבר אילן תחת מתקפה מגזרית בעקבות עיסוק בנושאים 'נפיצים'. "לפני חמש שנים היו תגובות דומות לכנס שעשינו למטפלים על טיפול בלהט"בים בקהילה הדתית", מספרת תובל–משיח. "אז, אף אחד לא אמר שזה מולד, אמרו שהם יכולים לשלוט בזה. לא היו מוכנים שנקיים את הכנס ואיימו עלינו! כבר אז אמרנו שלעצום עיניים לא יעזור, כולנו מכירים בציבור מישהו, גבר או אישה שיצאו מהארון, או שמתמודדים עם נטייה מינית אחרת, אז מה נגיד להם? 'תישארו עם הקשיים שלכם'? 'תלכו למטפלים חילוניים'? מטפלים דתיים יגידו 'זה לא בבית ספרנו'? די לעצימת עיניים! התופעות חוצות מגזרים ויש להתמודד איתן. לא יכול להיות שאם יש תופעה שמטפל דתי צריך לדעת אוניברסיטת בר אילן לא תלמד אותו והסטודנטים לא יידעו בנושא שום דבר. אנחנו אוניברסיטה ועלינו לתת את הכלים הכי טובים".
תגובת אוניברסיטת בר אילן: "לצערנו, אנשי מרכז ליב"ה המזוהים עם עמדות קיצוניות, מפיצים מידע חלקי ולא עדכני סביב הכנס שהוא אקדמי-טיפולי במהותו. אנחנו מנהלים דיאלוג לעומקו של עניין עם אנשי סגל, סטודנטים שלנו ודמויות בכירות בעולם הרבני, על תפקידה של האקדמיה. הנהלת האוניברסיטה תומכת באנשי סגל שלה המעוניינים לקיים דיונים עניינים המבוססים על ידע ומחקרים, וכך עשינו גם במקרה הזה, דווקא מתוך הביטחון שלנו בשורשים היהודיים העמוקים שלנו אנחנו רואים בכך סוג של שליחות. האקדמיה במהותה עוסקת רבות בסוגיות חברתיות שנויות במחלוקת. אנו עושים את זה במגוון תחומים ואין בעצם הדיון נקיטת עמדה כל שהיא. כללי החופש האקדמי והאחריות שלנו כמוסד אוניברסיטאי מחייבים את החוקרים והמרצים שלנו להיות עם יד על הדופק ולשאול שאלות. מידת ההשפעה שלנו על החברה והעולם כולו מבוססת על יכולות אלה".
