הרב אליעזר חיים שנוולד (ראש ישיבת ההסדר 'מאיר הראל' מודיעין)לפני קצת יותר משבוע אמר דובר צה"ל בתשובה לשאלה כי: "סביר להניח שהקרע בעם ומוכנות הצבא לתפיסת חמאס הם אחד הגורמים שקשורים להחלטת חמאס לצאת למתקפה" ("ישראל היום").
דובר צה"ל הוא גורם רשמי המבסס את הערכותיו על עובדות, על מידע מודיעיני ועל חקירת המחבלים שנתפסו. לראשונה, הוא יוצא באמירה רשמית שהיה קשר ישיר בין בחירת העיתוי של האסון הגדול שאירע לנו בשבת שמחת תורה לבין הקרע שנוצר בעם, ובכלל זה הקריאות לסרבנות. פעם נוספת נוכחנו, כמו פעמים רבות נוספות בהיסטוריה שלנו, שלפגיעה באחדות העם עלול להיות מחיר כבד.
הציבור הבין זאת כבר באותו היום. השינוי היה מיידי. גילויי האחדות שלהם זכינו מאז היו חסרי תקדים. כעת ישנה התארגנות של מילואימניקים שתובעים מאנשי הציבור ומהתקשורת, לשמר את האחדות לָנֶצַח, גם אחרי הניצחון המיוחל. האסון צרב בנו בצריבת אש על הבשר החי את היותנו יהודים, אחים, בעלי גורל וייעוד משותפים, לנצח. המילואימניקים לא יסלחו למי שיחזור לשיח הארסי של הפירוד, הפלגנות והחיטוט בחסרונותיו של הזולת.
הפרשיות הראשונות של ספר 'שמות' עוסקות בשעבוד במצרים, ובתהליך היציאה משעבוד לחירות ולגאולה. עיון בפרשיות האלה מלמד על העבר ועל העתיד. מודל הגאולה וההתקדמות העתידית של עם ישראל דומה למודל של יציאת מצרים, כפי שאנחנו מזכירים בתפילת השבת: "הן גאלתי אתכם אחרית כראשית וכו'".
האסון צרב בנו בצריבת אש על הבשר החי את היותנו יהודים, אחים, בעלי גורל וייעוד משותפים, לנצח
עפ"י חז"ל, משה רבנו התלבט בשאלה מה גרם לעם ישראל ליפול לשעבוד כל כך קשה? אחרי האירוע של מריבת 'דתן ואבירם' הוא קיבל תשובה: הקושי של השעבוד נבע מהפגיעה באחדות בעם: "'וַיֹּאמַר אָכֵן נוֹדַע הַדָּבָר וכו". היה משה מהרהר בליבו ואומר: מה חטאו ישראל שנשתעבדו מכל האומות?! כיוון ששמע דבריו, אמר לשון הרע יש ביניהן, היאך יהיו ראויין לגאולה! לכך אמר 'אכן נודע הדבר' – עתה ידעתי באיזה דבר הם משתעבדים" (שמו"ר א ל). 'לשון הרע' – בהקשר זה משמעו שהיה ביניהם דיבור שלילי ומלשינות הגורמים למחלוקת פנימית. מחלוקת זו נוצלה על ידי המצרים ואפשרה להם לשעבד ולהכניע את עם ישראל, לבל יתנגדו לשעבוד.
עפ"י חז"ל, גם הגאולה העתידית וקיבוץ הגלויות מבין העמים לארץ ישראל, תלויים בגאולה: "וכן את מוצא שאין ישראל נגאלין עד שיהיו כולן אגודה אחת, שנאמר: "'בימים ההמה ובעת ההיא נאם ה' יבואו בני ישראל ובני יהודה יחדו וגו" (ירמיה נ, ד). כשהן אגודים, מקבלין פני שכינה" (תנחומא דברים כט א).
חז"ל הדגישו שלאורך כל הדורות האחדות הייתה המפתח לניצחון על אויבנו: "דורו של אחאב עובדי עבודת כוכבים היו, והיו יוצאין למלחמה ונוצחין. ולמה כן? שלא היה ביניהן דילטורין (מספרי לשון הרע ומלשינים). לפיכך היו יוצאין למלחמה ונוצחין וכו'. אבל דורו של שאול כולן היו דילטורין וכו'. לפיכך היו נופלים במלחמה" (דב"ר ה י).
בימי אחאב שררה אחדות בעם, על כן למרות שהיו עובדי עבודה זרה, הקב"ה היה לצידם במלחמות. לעומתם, בימי שאול, אף שהיו צדיקים בין אדם למקום, כיוון שלא הייתה אחדות, נכשלו במלחמותיהם. על כך אמרו: "אהב את השלום ושנא את המחלוקת! גדול השלום, שאפילו בשעה שישראל עובדים עבודה זרה, ויש שלום ביניהן, אומר הקב"ה אין רצוני לנגוע בהן. שנאמר (הושע ד יז): 'חֲבוּר עֲצַבִּים אֶפְרָיִם הַנַּח לוֹ'. אם יש ביניהן מחלוקת מה נאמר בהן? (הושע י ב) 'חָלַק לִבָּם עַתָּה יֶאְשָׁמוּ הוּא יַעֲרֹף מִזְבְּחוֹתָם יְשֹׁדֵד מַצֵּבוֹתָם'" (נידה לד, א).
הרב חרל"פ כתב: "בכל תקופה ותקופה ישנה נקודה מיוחדת שדרך הנקודה ההיא מאיר כל הטוב ומתוכה מתנוצצים כל קיומי התורה והמצוות שבתקופה ההיא, שיודעים הם שאם יעכבו בעד הפרחתה של הנקודה ההיא ימנעו בזה כל השפעת האורה והקדושה שבאה דרך הצינור הלזה וכו'" ('מי מרום' ח"ו עמ' קצו). הרב חרל"פ כותב שם שבדור התקומה, הנקודה העיקרית היא ארץ ישראל. האירועים האחרונים מורים, גם אם בדרך הקשה, שהנקודה העיקרית מקבלת דגש מיוחד: אין ארץ ישראל ללא אחדות. גם ולמרות חילוקי הדעות והמריבות: "סָמוּךְ לְעִקְבָא דִּמְשִׁיחָא מִתְרַבָּה סְגֻלַּת הָאַחְדוּת בָּאֻמָּה וכו'. טְמוּנָה הִיא סְגֻלָּה זוֹ בְּמַטְמוֹן שֶׁל קָטֵגוֹרְיָא וּמְרִיבוֹת, אֲבָל תּוֹכוֹ רָצוּף אַהֲבָה וְאַחְדוּת נִפְלָאָה, שֶׁמְּעוֹרֶרֶת הַרְגָּשָׁה כְּלָלִית לִצְפִיָּה לִתְשׁוּעַת הַגּוֹי כֻּלּוֹ" ('אורות התחיה' כה). לְנַצֵּחַ יַחַד לָנֶצַח!
מוקדש להצלחת חיילי צה"ל ולשמירתם לבל יאונה להם כל רע, לרפואת כל הפצועים ולהשבת החטופים
