הרב בני פרל (ראש הישיבה לאמנויות ולמדעים בר אילן בתל אביב, וראש המסלול לתואר ראשון באמנות לגברים במכללת אמונה)בשבועות האחרונים גוברות הקריאות לבחירות. אלו קריאות שמשיבות את הרוח העכורה שלפני המלחמה. אך האם אלו המבקשים בחירות יהיו מוכנים לקבל גם את התוצאות? או שמא אם אלו לא יהיו לרוחם, ייצאו שוב לרחובות? כי אם לאחר התוצאות יחזרו ההפגנות, מה הטעם לקיים בחירות?
מבנים דמוקרטיים בנויים על ברית, על הנחה שלכל אדם יש זכות בחירה, ושעד הבחירות הבאות נקבל את מי שנבחר כל עוד הוא ממשיך ודבק במבנה הדמוקרטי שבגינו נבחר. התרבות של ישראל בשנים האחרונות אינה כזו – אין ברית דמוקרטית וכל נבחר ציבור, ברגע שייבחר, עשוי לעמוד בפני קרבות רחוב, חסימות כבישים והצקות. ההכרעה עברה לרחוב, למי שביכולתו להתפרע ולשכור שירותי יח"צ שילמדו אותו כיצד לסלק כל שיח אזרחי וענייני, להביא שיח אלים ולארגן פלוגות רחוב. לצערנו, כל הזרמים הפוליטיים בישראל אימצו את הגישה שאין צורך בברית דמוקרטית ושניתן להשפיע ואף להכריע בעזרת מהומות רחוב.
רבותינו לימדו אותנו שהמענה "נעשה ונשמע" שענו ישראל למשה, הוא נשגב מאוד, שהרי לא ידעו מה יאמר להם, ובכל זאת סמכו על ריבונו של עולם והקדימו לומר שיעשו ככל שיתבקשו לעשות.
חברה שוויונית רואה את קולו של כל אדם כשווה, ולא נותנת עדיפות למי שביכולתו לצאת לרחוב
כל זה אינו נכון. בני ישראל שמעו דברים שאמר להם משה, ורק לאחר מכן קיבלו. כך נאמר בשלהי הפרשה: "וַיִּקַּח סֵפֶר הַבְּרִית וַיִּקְרָא בְּאָזְנֵי הָעָם וַיֹּאמְרוּ כֹּל אֲשֶׁר דִּבֶּר ד' נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע". אירוע מרכזי זה נדחק מסיפורי פרשת השבוע, וחוץ מהביטוי המפורסם שבו, כמעט לא נידון, אך חשיבותו רבה.
כדי להבין את מה שהתרחש בו, נחזור לביטוי "נעשה ונשמע", ונברר מדוע ראו בו חז"ל עניין כה גדול? ומהו "ספר הברית" המסתורי ששמעו בני ישראל? הרי רש"י טוען שמדובר באירוע שאירע לפני מתן תורה, כך שלא מדובר בספר התורה שלפנינו.
על פי המכילתא, ספר הברית מכיל את ספר בראשית, מעשי ישראל עד מתן תורה ומעט המצוות שנצטוו במרה. ספר זה מלמד משה את העם, ועליו הסכימו. אלא שאירוע זה מלמד את הסוד של חברה ראויה. משה לא פירט מה יהיו התוצאות של הבחירה בקיום מצוות, משום שאין עדיין מצוות, אך הוא מתאר את הבסיס לקיום הברית והמצוות ואת חלק מהמצוות. האמירה של ישראל היא נשגבת, לא משום שלא ידעו על מה מדובר, אלא משום שידעו מה הבסיס העקרוני והיו נכונים לקבל על עצמם כל מה שיבוא בעקבותיו.
הישראלים של היום אינם יודעים מהי ברית. בעיניהם, הברית תקפה אך ורק אם דעתי תתקבל ותכריע. אם לא, אצא לרחוב ואשבש את המדינה. אבל חברה שוויונית רואה את קולו של כל אדם כשווה, ולא נותנת עדיפות למי שביכולתו לצאת לרחוב. לכן, מדי כמה שנים מתקיימות בחירות. זוהי הסכמה. יש לנו בסיס שבעטיו החלטנו להיות ביחד, וזהו העבר שלנו ועוד כמה דברים של הווה, בדיוק כמו ספר הברית שהקריא משה.
אלא שבתקופה האחרונה שכחנו בישראל את העיקרון הזה, והדבר נכון לכל הזרמים הפוליטיים. ברית היא מצב שבו אנו לא יודעים מה תהיה התוצאה של הבחירות, אך אנו יודעים שנקבל אותה גם אם היא תהיה בעינינו פסולה לגמרי. על דעת כך אנו יוצאים לקלפי, על דעת שנעשה גם אם לא ברור מה בעתיד נשמע. זהו הסיכוי היחיד לקדם כל חברה, ובמיוחד את ישראל.
