הרב אליעזר חיים שנוולד (ראש ישיבת ההסדר 'מאיר הראל' מודיעין)החזרת החטופים לבתיהם היא מצווה גדולה וגם חובה לאומית עליונה. ליבנו מלא דאגה להם. הם מוחזקים בידי מפלצות שטניות, וכל יום שעובר על החטופים הוא סבל בל יתואר. חלק מהם גם סובלים מבעיות בריאות העלולות לסכן את חייהם. אנו מאמצים אל ליבנו את משפחותיהם ומתפללים בכל יום לשחרורם ולשלומם.
מדינת ישראל מגויסת למשימת החזרתם מהיום הראשון למלחמה. טובי המוחות עוסקים באיסוף מידע, בחיפוש דרכים להחזרתם, ובפעולה בזירה הבינלאומית לגיוס המנהיגות הבינלאומית שתפעיל לחץ לשחררם. כוחות צה"ל בשטח עושים כל שלאל ידם כדי לאתרם, ומנהלים את הלחימה המורכבת ממילא, באופן שתמנע פגיעה בהם – בלחימה שמעל פני הקרקע ומתחת לפני הקרקע.
אויבינו המרים, חסרי צלם אנוש, חטפו אותם באכזריות בשבת שמחת תורה, כחלק מתוכנית אסטרטגית שלהם. החטיפות הן 'נשק' אסטרטגי שבו הם משתמשים כבר עשרות בשנים. הם מכירים אותנו ואת מוסריותנו, את רגישותנו לחיי אדם ואת הסולידריות הלאומית שלנו. עבורם אין מדובר ביתרון אלא בנקודת תורפה, שניתן לנצלה כדי להעמיד אותנו בדילמה מפלצתית, כקלף מיקוח וכ'תעודת ביטוח' שימנעו מאיתנו להכריע את המלחמה, לגבות מהם מחיר כבד על הטבח המפלצתי שביצעו ולהשיב את ההרתעה.
המטרה העליונה המשותפת של אויבינו הסובבים אותנו, הקרובים והרחוקים, היא השמדתנו: "אָמְרוּ לְכוּ וְנַכְחִידֵם מִגּוֹי וְלֹא יִזָּכֵר שֵׁם יִשְׂרָאֵל עוֹד" (תהילים פג, ה). בהתאם לכך, הם מנהלים כעת את ה'משא ומתן' בתחכום רב, תוך ניהול מלחמה פסיכולוגית מורטת עצבים.
כל מי שמשתעשע באפשרויות אחרות ב'משא ומתן', מזלזל בחמאס ומשלה את עצמו
הדרישה העיקרית שלהם היא שהחזרת החטופים "עכשיו" תהיה מותנית בהפסקה מוחלטת של המלחמה, בנסיגה מעזה, ובשחרור כל המחבלים שטבחו, אנסו ושרפו. בכניעה שלנו שתאפשר להם להכריז ניצחון. חלומם לשחזר את ניצחונו של צלאח א-דין, שהביס את הצלבנים במאה ה-12. כל מי שמשתעשע באפשרויות אחרות ב'משא ומתן' מזלזל בהם (זלזול שהיה כנראה אחת מהסיבות למחדל בשמחת תורה) ומשלה את עצמו.
זהו מחיר שאסור לנו לשלם! גם אם הוא יחזיר לנו חלק מהחטופים היקרים עכשיו, הוא יסכן רבים אחרים שכמותם בעתיד. מניסיוננו למדנו שכניעה לתכתיביהם עודדו חטיפות נוספות בכל חלקי הארץ ובעולם. המחבלים ששוחררו בעסקאות אלה, רצחו עוד מאות. כניעה שלנו לחמאס תהווה הוכחה לחולשתנו ותחזק את המוטיבציה של שאר אויבינו מסביב לנסות להשמידנו. חייבים לעשות כל הניתן כדי למנוע זאת, וכדי לצרוב בהם את התודעה שכל ניסיון שכזה בעתיד יעלה להם במחיר כואב במיוחד.
בימים אלה צה"ל משלים את כיבוש חאן יונס, תוך לחימה הרואית של חיילנו בחירוף נפש. במקביל, כבר הודיע שר הביטחון שצה"ל נערך לכיבוש רפיח. הטבעת הולכת ומתהדקת סביב מנהיגיהם. זאת כנראה גם הערובה הבטוחה היחידה להשבת החטופים הביתה, גם אם זה ייקח עוד זמן ולא יקרה "עכשיו ומייד".
בסיומה של פרשת משפטים עוסקת התורה במלחמת כיבוש הארץ: "הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ מַלְאָךְ לְפָנֶיךָ לִשְׁמָרְךָ בַּדָּרֶךְ וְלַהֲבִיאֲךָ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר הֲכִנֹתִי" (שמות כג, כ). כבר אז היה ברור שהמלחמה על הארץ תהיה מדורגת וממושכת. היא לא תושלם עכשיו, בבת אחת: "לֹא אֲגָרֲשֶׁנּוּ מִפָּנֶיךָ בְּשָׁנָה אֶחָת, וגו'. מְעַט מְעַט אֲגָרֲשֶׁנּוּ מִפָּנֶיךָ עַד אֲשֶׁר תִּפְרֶה וְנָחַלְתָּ אֶת הָאָרֶץ" (שם כט-ל).
עפ"י הזוהר, זהו עיקרון יסוד. רבים מהדברים אינם ניתנים להשגה מיידית כאן ועכשיו, אלא כתהליך מדורג, והסבלנות משתלמת: "בִּזְמַן שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יָקִים אוֹתָם וְיוֹצִיאֵם מִן הַגָּלוּת, אָז יִפְתַּח לָהֶם פֶּתַח שֶׁל אוֹר [שהוא] דַּקִּיק קָטָן, וְאַחַר כָּךְ פֶּתַח אַחֵר שֶׁהוּא גָדוֹל מִמֶּנּוּ, עַד שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִפְתַּח לָהֶם שְׁעָרִים עֶלְיוֹנִים פְּתוּחִים לְאַרְבַּע רוּחוֹת הָעוֹלָם. וכו'. וְכֵן כָּל מַה שֶּׁעָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל וְלַצַּדִּיקִים שֶׁבָּהֶם, כָּךְ כֻּלָּם וְלֹא בִּזְמַן אֶחָד. וכו'. כָּךָ הֵם יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כג) מְעַט מְעַט אֲגָרֲשֶׁנּוּ מִפָּנֶיךְ עַד אֲשֶׁר תִּפְרֶה וְגוֹ'. וְכֵן לְמִי שֶׁהוּא בָּא לְהֵרָפֵא, אֵינוֹ בְּשָׁעָה אַחַת, אֶלָּא מְעַט מְעַט עַד שֶׁיִּתְחַזֵּק" (תרגום זוהר ח"א קע א).
מוקדש להצלחת חיילי צה"ל ולשמירתם לבל יאונה להם כל רע, לרפואת כל הפצועים ולהשבת החטופים
