חוק הגיוס מאז ולתמיד
חוק הגיוס הולך להעסיק את המדינה זמן רב מאוד, מכאן ועד הודעה חדשה. הכל, חוץ מחלק מהמנהיגים החרדיים וחלק מהציבור החרדי, מבינים שמה שהיה בעניין זה לא יכול עוד שיהיה.
לא רק בגלל ערך שוויון הנשיאה בנטל. פשוט, צורך מבצעי חיוני ביותר של הצבא. אם רוצים ביטחון בישראל, גם צעירים חרדיים חייבים להיכנס מתחת לאלונקה. לא פוליטיקאים שמאלנים 'עוכרי ישראל' אומרים זאת, הצבא. ובאופן רשמי. מפי הגבורה. הרמטכ"ל. שינוי הקונספציה של לפני 6 באוקטובר מחייב תוספת אלפי חיילים קרביים. כל עוד חדשים 'יש מאין' לא מגיעים, הנטל כולו נופל על כתפי החיילים בסדיר, בקבע ובמילואים. והחבל נמתח ונמתח, עד שאתם יודעים מה יכול לקרות – הוא ייקרע.
כידוע לרבים מאיתנו, מילואימניקים שהשתחררו אחרי 4 חודשים כבר קיבלו צו לעוד 45 יום בעוד חודש או חודשיים. המשפחה? העסק? הלימודים? ד' יעזור. כמה חטיבות נלחמות בעזה מתחילת המלחמה, ועוד לא רואים את הסוף. מילואימניקים עבי כרס, שירותם יוארך מגיל 40 ל-46. נקראים לדגל, ובאים. בהרבה אהבה, תעוזה והבנה. והשכנים, אם הם חרדים? ברובם, יתפללו לשלום חיילינו; במקרה הטוב, גם יתנדבו בזק"א או באיחוד הצלה, וזה מעולה; אבל שירות צבאי, כמו שצריך, זה לא. יפה ובאומץ הגדיר זאת הרב חיים נבון, מישיבת הר עציון, שרוצים לראות את החייל החרדי נלחם כחלק מהצבא, גם תוך סיכון עצמי, ולא רק כמי שמטפל בגופות חללי צה"ל.
ביום שני דן בג"ץ בסוגיית חוק הגיוס, שלא לומר פרסת חוק הגיוס. למה פרסה? כי כבר לפני 25 שנה(!!!) בג"ץ רובינשטיין קבע שהכנסת צריכה להכריע בסוגיית הגיוס. מאז, השופטים נענו לאין-ספור בקשות של המדינה לעוד פסק זמן ועוד אחד ועוד אחד, כי לא הגיעו להסכמות עם המפלגות החרדיות, שאיימו לפרק את השותפות הקואליציונית. בבג"ץ חוק הגיוס ב-2017 נקבע ברוב של 8 מתוך 9 שופטים כי הסדר הגיוס החדש שקבעו אז ושממשיך את הפטורים אינו חוקתי ודינו להתבטל. ועוד פעם דחה בג"ץ את מועד בטלות החוק, כדי שהכנסת תחוקק חוק חדש סביר, שיהיה בו גם משהו שדומה לשוויון. אפילו ליד. וגם זה לא הולך.
מה עושים? כדי לעמוד לכאורה בדרישת בג"ץ, המציאה הקואליציה הנוכחית (למרבה הבושה, בתמיכתם של סמוטריץ' ובן גביר) המצאה גאונית: החלטת ממשלה לחקיקה בדרך של הוראת שעה, לפיה לא יגויסו תלמידי ישיבה. עד יוני 2024. יופי, כעת הם אפילו לא עוברים על החוק. מה שנקרא, הראש היהודי ממציא פטנטים. על זה, בין השאר, הייתה העתירה שנדונה השבוע בבג"ץ. מהתרשמות מדברי השופטים בדיון, לא נראה שיש לממשלה סמכות לתת פטור מגיוס ללא חקיקה ראשית. כאמור, התקנות דלעיל אמורות להתפוגג ב-30 ביוני, ולכן בדיון השבוע בעתירות שהגישו נגד התקנות האלה, המדינה ביקשה מבג"ץ ארכה עד תאריך זה. ב"כ המדינה הצהיר שיחוקק חוק, ולכך דרושה הארכה. בג"ץ הוציא צו על תנאי המורה למדינה לנמק עד 24 במרץ מדוע נוכח פקיעת התקנות היא לא תפעל לגיוס בני ישיבות, וכן לעניין העברת תקציבים לישיבות. יהיה "שמייח".
רעיונות מחוץ לקופסה
ובתוך כך, יוסי יהושע, הפרשן הצבאי של 'ידיעות אחרונות', חשף השבוע כי בצבא מעלים רעיונות חדשים לגיוס צעירים חרדים. בין השאר, הקמת ישיבה במעבר גבול בטוח יחסית, למשל בגבול ירדן. כך, חיילים חרדים יוכלו גם לשרת וגם לשמור על אורחות חייהם, מבלי שיזיזו אותם לגזרות אחרות, וכמובן – נשים לא ישרתו בישיבה. והאוכל? כשרות למהדרין. על הטעם אני לא חותם.
בנוסף, עפ"י יוסי יהושע, בחיל האוויר ייפתח באוגוסט הקרוב דיר תת-קרקעי (דת"ק) חרדי. דת"ק זה מחסה ממוגן תת-קרקעי למטוסים. הגנה, לא רק מפני גשם טבעי. בעיקר מטילים, שלא יבואו. הדת"ק הזה, שייבנה בבסיס רמת דוד, יהיה גלאט כושר. ישרתו בו בעלי תפקידים טכניים ומנהלתיים במטרה לשמור על כשירות כלי הטיס. נשים – מחוץ לתחום. סוגי הכשרויות וגם של ההכשרות יהיו בהתאם לכללים שייקבעו במשותף עם רבנים. מקווה שיהיו כאלה שלבשו פעם מדים. וגם אם לא, לא נורא.
עוד עפ"י יוסי יהושע, עד היום התגייסו כ-1,200 חרדים בשנה, בעוד פוטנציאל המתגייסים עומד על 12-13 אלף בשנה. גם אם נניח שמחצית ממקבלי הפטור הם לומדי תורה 24/7, יש פוטנציאל גיוס של יותר מ-5,000 חרדים בשנה, ורעיונות לשירות שלהם יש למכביר. רק תתחילו.
אבל לא נכון יהיה שלא לנגוע בנקודה מרכזית נוספת: מיעוט החרדים המתגייסים לצבא זה לא רק מטעמי נוחות ו/או השקיקה ללמוד גמרא כל היום וכל הלילה. יש שם חשש אמיתי מפני ערכים חילוניים-פרוגרסיביים, שיחלחלו לנפש הצעיר החרדי אם יתגייס. זה נכון להתנהגות, שפת דיבור, תרבות פנאי, כמעט כל מה שתרצו שאינו על פי הקווים החרדיים. בעיניים שלי, יש דברים בגו, כלומר, אפשר להבין חשש זה. אבל אם יש רצון טוב וכן מצד כולם, אפשר למצוא את החיבור המתאים. ומי יודע, אולי ההשפעה תהיה הדדית, כלומר, גם החיילים שאינם חרדיים ירכשו כלים וערכים מאחיהם החיילים החרדיים? מה שנקרא, כולם מרוויחים.
התפטרות הממשלה הפלשתינית באה לאותת לנתניהו ושות' – בסדר, זה לא יהיה חד-צדדי. הם מעגלים פינות, עוטפים באריזות יפות, עד שישראל תתקשה לומר 'לא'
ומה עם גיוס חילונים?
אין כמעט שיחה על גיוס חרדים שבה לא עולה שאלת ההשתמטות לכאורה בקרב צעירים חילוניים, בדגש על תל אביב וה'צפונבונים', כהגדרת אלה שלא בדיוק אוהבים אותם. אז הנה הנתונים, כפי שהביא יהושע:
33% אחוז מבנים מחויבי גיוס אינם מתגייסים, מחציתם באמצעות פטור תורתו אומנותו, ומחציתם מסיבות אחרות כמו רף גיוס, עבר פלילי ואי התאמה. ישנה קפיצה מדאיגה בשנים האחרונות במתן הפטור הנפשי, "בזכות" תעשייה שלמה של עורכי דין וקב"נים לשעבר שהפכה את הפטור הזה לקל ביותר. קל יותר, מוסרי הרבה פחות.
בקרב הבנות, 45% אינן מתגייסות. 35% באמצעות פטור הצהרת דת, כשהמועמדת רק מצהירה שהיא שומרת שבת וכשרות. חילוניות רבות עושות בזה שימוש קל, לעומת רוב מוחלט של הבנות ה'סרוגות', שהולכות לשירות לאומי לשנה או לשנתיים. כרבע מהבנות הדתיות אף מתגייסות לצבא.
ומסכם יוסי יהושע את ה'אני מאמין' שלו: אם צה"ל רוצה להראות רצינות, הוא לא יכול להסתפק ב'דיאטה' לשוויון בנטל בקרב החרדים, אלא צריך גם לבנות מסגרות מאפשרות להם, ובמקביל לצמצם את מתן הפטורים לחילונים, לחילוניות ולבנות הציונות הדתית שבוחרות בשירות הלאומי ולא הצבאי. כולם חייבים להיכנס יחד מתחת לאלונקה. בעיניים שלי, גם שירות אזרחי רציני וממושך לחרדים שהצבא גדול עליהם, היא נשיאה האלונקה. קדימה, למה מחכים?
ביידן לא מחכה
ביידן לא מחכה לא לבן גביר, גם לא לסמוטריץ', אפילו לא לנתניהו. כחלק מהמהלך שנשיא ארה"ב מנסה לבשל, לקראת ה"יום שאחרי" אצלנו בשכונה, הממשלה הפלשתינית התפטרה השבוע, ביוזמת הראייס אבו מאזן, זאת נוכח לחץ מוושינגטון וממדינות נוספות המנסות לגבש מתווה שגם ישראל תוכל לחיות איתו.
הצעד הבא הצפוי: הקמת ממשלה של 'טכנוקרטים', יעני אנשי מקצוע, להבדיל מפוליטיקאים של הרש"פ, שתנהל הן את האוכלוסייה הפלשתינית ביו"ש, ובהמשך גם את מה שיישאר מעזה, בדגש על שיקומה בסיוע אמריקני, מערבי, סעודי וקטארי נדיב. כוונת המכוון שם היא להציג את הגוף הזה כ'משהו שונה' ממה שהורגלנו.
כזכור, הכנסת קיבלה החלטה המתנגדת ברוב עצום להקמה חד-צדדית של מדינה פלשתינית. הצעד האמור של ביידן את אבו מאזן בא לסמן לנתניהו ושות' – זה לא יהיה חד-צדדי. אנחנו (הם) מעגלים פינות, עוטפים באריזות יפות, עד שתתקשו (ישראל) לומר: לא. התפטרות הממשלה הפלשתינית ובחירת הטכנוקרטים הצפויה הן לכאורה צעד מבורך, אבל חובת ההוכחה עליהם נותרה בעינה ובגדול. שינוי מקצה לקצה של מערכת החינוך הפלשתינית, למשל. הפסקת תשלום משכורות למחבלים ולבני משפחותיהם, למשל; הפסקת ההסתה לטרור, למשל; הפסקת הפעולות המשפטיות נגד ישראל בהאג ובפורומים בינלאומיים, למשל; לא חסר.
וכמובן-כמובן, אסור לוותר על שליטה ישראלית מוחלטת על הביטחון מכיוונה של רצועת עזה, לתמיד. אחרי 7 באוקטובר, בעניין זה אסור שיהיו הנחות. לא בעזה ולא ביו"ש. איך אמר ראש הממשלה הפלסטיני המתפטר, מוחמד אשתייה, במהלך ההתפטרות? "נמשיך בעימות עם הכיבוש ובמאבק להקמת מדינה על אדמת פלסטין". ישראל לא יכולה להרשות לעצמה 7 באוקטובר פעם נוספת. אז נכון שביידן ינסה להרגיע את ישראל באמצעים שהוא מכיר – נשק, סיוע כלכלי עצום, וגולת הכותרת: הסדר שלום עם סעודיה – ואין אלה דברים שניתן ונכון להמעיט בערכם. ובכל זאת, אין לנו על מי להישען אלא על עצמנו ועל אבינו שבשמיים.
תשובה ציונית הולמת
בדיון שהתקיים בהשתתפות ראש הממשלה, שר הביטחון, שר האוצר והשר במשרד הביטחון והשר לעניינים אסטרטגיים, בעקבות הפיגוע בכביש 1 ליד מעלה אדומים, הוחלט לכנס את מועצת התכנון העליונה לאישור אלפי יחידות דיור בהתיישבות. בתוכנית: מעלה אדומים כ-2,350 יח"ד, קידר כ-300 יח"ד, אפרת 694 יח"ד.
שר האוצר והשר במשרד הביטחון, בצלאל סמוטריץ', אמר: "יידע כל מחבל שזומם לפגוע בנו, שכל הרמת יד נגד אזרחי ישראל תיענה במכת מוות והשמדה ובהעמקה של אחיזתנו הנצחית בארץ ישראל כולה". אם וושינגטון לא נעמדה על שתי רגליה האחוריות, כנראה זה כי היא סקפטית באשר למימוש חובת ההוכחה על ממשלת ישראל.
