ידידיה שלמןחודשים עמוק בתוך המלחמה בעזה, בצפון אי הוודאות עם חיזבאללה הולכת וגדלה, ובתווך חודש הרמדאן יחל השבוע והעיניים נשואות להר הבית. השר בן גביר הציע להטיל הגבלות על עליית ערביי ישראל להר. הממשלה טרם הכריעה. ובעולם מודאגים מהתפרעויות שעלולות לפרוץ במקום הרגיש והנפיץ בעולם. זוכרים את תקדים שנת 2000 למניינם. פעיל בהר הבית וחוקר העולם המוסלמי פורשים לנו את משנתם בעניין, בצל המלחמה.
"חודש הרמדאן הוא החודש הקדוש ביותר בעולם המוסלמי. הוא משול, להבדיל, ליום הכיפורים שלנו", פותח פרופ' קובי מיכאל, חוקר בכיר ב-INSS ובמכון משגב, החוקר את העולם המוסלמי, ענייני ביטחון לאומי והסכסוך הישראלי-פלסטיני. "כידוע, הנוהג הוא שבמהלך הרמדאן צמים כל שעות היום. לחודש הזה יש משמעות דתית עמוקה, אבל הוא מסמל גם סוג של התחדשות. הוא משפחתי מאוד כי המשפחות המורחבות מאוד מכונסות סביב הארוחה בצאת הצום. יש לחודש הזה גם משמעויות היסטוריות רבות – בחג הזה המוסלמים מקבלים מעין השראה, והוא נוצל לא מעט בהיסטוריה האסלאמית בידי מנהיגים פוליטיים למהלכים הרואיים. לדוגמה: מלחמת יום הכיפורים נפתחה ברמדאן, ארגוני הטרור מגבירים מאמציהם לפגע דווקא בחודש הזה לאור ההתעלות שהם חשים. בדרך כלל, העצבים של המאמינים המוסלמים מתוחים יותר במהלך הרמדאן כי אנשים גם צמים וגם הם בסוג של 'היי' דתי ורגשי, ולכן כשמדובר בחיבור בין הרמדאן להר הבית, פוטנציאל הרגישות גבוה מאוד".
הר הבית הוא אולי המקום הנפיץ בעולם. במשך מאות שנים נאסר על יהודים להתפלל בו, שלא לומר לבקר במקום שעליו התקיים הבסיס האמוני והאזרחי של עם ישראל לדורותיו – בית המקדש הראשון והשני ולשכת הגזית בה ישבו הסנהדרין. הריבונות על ההר ידעה עליות ומורדות. בשנת 1967, לאחר מלחמת ששת הימים החילה ממשלת ישראל את החוק והמשפט הישראליים על מזרח ירושלים, ובכלל זה על הר הבית, אולם לא נטלה לעצמה את ניהולו של האתר.
במהלך השנים, הריבונות על הר הבית ידעה עליות ומורדות. בשנת 1967, לאחר מלחמת ששת הימים, החילה ממשלת ישראל את החוק והמשפט הישראליים על מזרח ירושלים, ובכלל זה על הר הבית, אולם לא נטלה לעצמה את ניהולו של האתר.
קדושתו ליותר ממיליארד מוסלמים בעולם ושיקולי מדיניות בינלאומית הביאו את ראש הממשלה דאז לוי אשכול, להודיע ביוני 1967 כי יימשך המצב שעל פיו ניהול הר הבית יופקד בידי מינהלת הווקף הירדני, אך מאז אותו הסכם נשחק הסטטוס קוו לאורך השנים. אירוע הדגל לקריסת ההבנות היה עליית יו"ר האופוזיציה דאז אריאל שרון להר בספטמבר 2000, בעקבותיה התפתחו התפרעויות במזרח ירושלים ומשם התפשטו ההתפרעויות ליו"ש, ומזה התפתחה האינתיפאדה השנייה. מן הצד השני, נוכח החשש לכרסום נוסף בהגבלות על עליית יהודים להר, בזכות פעילות מאומצת ארוכת שנים של ארגונים שעודדו עלייה להר, הגיעו להבנות מסוימות על עליית יהודים להר, במגבלות.
"מגבלה גורפת – הזמנה להסלמה"
הר הבית הוא השלישי במשמעותו באסלאם, ולא רק לפלסטינים. כל דבר שקורה בהר הבית מייצר גלים בכל העולם המוסלמי. אנשים ברמדאן מרבים בתפילות, גם החילונים, ולכן ישנה עלייה במספר האנשים המגיעים למסגדים ובפרט להר הבית. השיטות על הטיפול בהר חלוקות. מצד אחד, רצון להחלת חוק שווה לכל העולים; מצד שני, רצון לטיפול ביד קשה במתפרעים והצהרת הריבונות הישראלית על ההר. בתוך סבך הדעות על המקום הנפיץ בעולם, מבקש פרופ׳ מיכאל להתוות דרך אמצע, ובכך למתוח כמה שפחות את החבל מול הגורמים הרלוונטיים.
"חייבים לנהוג בשום שכל וברגישות", טוען פרופ׳ מיכאל. "אסור בשום פנים ואופן להשתמש בהר כקרדום לחפור בו, ואסור שמעשים או התבטאויות בנוגע להר יהוו מעין סיבה או תירוץ לשחרר אגרסיות כלפי הערבים הפלסטינים וערביי ישראל. וודאי שאסור להשתמש בזה ככלי שנוצר לייצר דיבידנד פוליטי כלפי קבוצה זו או אחרת. צריך להבין, שההתנהלות שלנו בהר הבית מקרינה באופן עמוק לעולם המוסלמי, ולכן הטלה של מגבלות דרקוניות, כמו שהציע השר בן גביר, על עליית מוסלמים להר, בטח בתקופת הרמדאן, עצם העלאתן, גם אם לבסוף לא ייושמו, מעלה את מפלס המוטיבציה לביצוע טרור, ובנוסף גם חושפת את ישראל לביקורת עצומה בעולם הערבי והמערבי".
אנחנו לא בזמנים רגילים. ישנה מלחמה המתנהלת ביותר מזירה אחת, אז אולי צריך להציג פה קו תקיף יותר כדי להעביר את המסר?
"ברור שכעת אנחנו בזמן מלחמה וצריך להחמיר בהגבלות, אבל זה לא צריך להיות מלווה באיסור מוחלט של עלייה או במגבלות גיל חמורות. בכלל, כשמדובר על ערביי ישראל צריך לזכור שהם והנהגתם גילו ריסון ואיפוק במלחמה הנוכחית, ואין שום סיבה להתריס נגדם".
פרופ׳ מיכאל סבור כי יש להטיל מגבלות כניסה באופן נקודתי בלבד, אחרת להערכתו הדבר יהיה בעוכרינו. "לאורך השנים הטלנו מגבלות על הפלג הצפוני של התנועה האסלאמית, וזה בסדר להטיל עליהם מגבלות גם עכשיו, אבל יש שב"כ ויש משטרה, ואם יש מידע כזה או אחר ביחס לציבור הערבי בארץ או נגד הציבור הפלסטיני, בבקשה, שיגבילו נקודתית ולא יכפו את המגבלות האלו על כולם. אבל לומר באופן קטגורי שלא תהיה כניסה של פלסטינים מיו״ש להר הבית? אין בכך שום היגיון, וזה מזמין עלינו לחץ עצום גם בעולם הערבי וגם בקהילה הבין-לאומית. זו הזמנה להסלמה חריפה יותר. אפשר לנהוג בחוכמה ולא לנסות לגזור מכך קופון פוליטי. בן גביר הוא שר לביטחון לאומי של כולנו, יש לו אחריות לכלל האזרחים ולא רק למצביעיו. הוא צריך להביט בראייה הכוללת ולא דרך אינטרס פוליטי צר".
אני מפנה את פרופ׳ מיכאל לכתבות מ-6 באוקטובר, יום שישי, 24 שעות לפני הטבח הנורא בעוטף, כאשר על הר הבית מתנוסס לו שלט של חמאס תחת הכותרת "הדרך לאל-אקצא ספוגה בדם הגיבורים".
איך ניתן בכלל להתחיל לדבר על הכלה ושום שכל, כשזה מה שאנחנו מקבלים על ההר?
"כשמדובר באתר רגיש כל כך, ובהחלטות של ממשלות ישראל לאורך השנים, אנחנו צריכים לנהוג באופן חכם ומושכל. נכון שאנחנו צריכים למנוע ניצול של המקום הזה לפעולות ולצרכים שלא קשורים לפולחן הדתי, לכך אני מסכים. מצד שני, אנחנו חייבים להבין שהמקום הזה, כל אימת שלא הגענו להסדר אחר שלא יבוא דרך כפייה, יש למצוא את הדרך הנכונה לאפשר את חופש הפולחן בו. אני לא נבהל מכך שמאן דהוא ינופף בדגל של חמאס. בשביל זה יש לנו משטרה ומערכת ביטחון. הם אלו שצריכים לטפל במקרים כאלה, אבל לא צריך מהכישלון הזה להגיע למסקנות מרחיקות לכת שיביאו מדיניות הרת אסון. לא תקין שהשלט הזה הגיע ונתלה שם, ולא תקין שלא טיפלו בזה. יש לנו הכלים לטפל בהסתה כזו, ויש לנו סעיפים רלוונטיים בחוק לשם כך. יחד עם זאת, אי אפשר לגזור על הר הבית גזרות או תקנות שמקורן ממקומות אחרים שאין להם שום חשיבות דתית או רגישות היסטורית, שכן צריך להבין את הרגישות שקשורה בהר. אנחנו לא רוצים להפוך את כל הסיפור הזה למלחמת דת אחת גדולה. מתקיים סטטוס קוו שקבעה מדינת ישראל, ואותו צריך לשמור".
לומר באופן קטגורי שלא תהיה כניסה של פלסטינים מיו״ש להר הבית? אין בכך שום היגיון, וזה מזמין עלינו לחץ עצום גם בעולם הערבי וגם בקהילה הבין-לאומית
האם היית עד לגורמי דת מוסלמים משמעותיים שקראו להרגיע את הרוחות ולא מזהים את הקשר הישיר בין חודש הרמדאן, לבין אלימות חסרת מעצורים?
"אני מניח שאם נחפש, נמצא כאלו גורמים, אבל צריך להתאמץ. המוסלמים, ובכללם אנשי הדת, רואים את עצם הריבונות היהודית על הר הבית כהשפלה, עלבון וביזוי, אז קשה למצוא גינויים לאלימות. הראייה שלהם היא ראייה דתית-הלכתית, אז ודאי שאני מתקשה למצוא כאלו שמתנערים מהאלימות שם, כשמדובר בהתבטאויות של חכמי דת.
"עם זאת, אני חושב שכשמדובר בפוליטיקאים ובמנהיגים פוליטיים של המדינות המוסלמיות, כמובן להוציא את איראן השיעית שגם ככה נגדנו, אנחנו כן נמצא גינויים להתפרעויות. אבל צריך להבין, האסלאם היא דת-מדינה. היא נוגעת לכל חיי היום-יום של המוסלמים, אין באסלאם את המושג ׳חילוניות׳. גם אם מוסלמי לא יתפלל חמש תפילות ביום, הוא עדיין לא יחשיב עצמו חילוני. אותו מוסלמי שתיארתי עדיין מרגיש עצמו פגוע מכך שהיהודים שולטים בהר הבית, ולכן זה אירוע לא פשוט בכלל עבורנו״.
להערכתך, הרחוב הפלסטיני יתלהט ברקע חודש הרמדאן ונצטרך כמדינה לבצע 'הסטת קנים' מעזה כדי לטפל באיזו אינתיפאדה שלישית או משהו בסגנון?
"אני חושב שהרמדאן הוא מטבעו חודש נפיץ, יש לו דינמיקה ייחודית ויש כאלו שינסו להסית ולהלהיט את הרחוב בשמו. כמובן שלארגוני הטרור הפלסטיניים יש תמיד את הלהט להתסיס את הרחוב, אבל אני חושב שבמצב הנתון, כשאנחנו כבר יותר מארבעה חודשים לתוך הלחימה בעזה, האוכלוסייה הפלסטינית עצמה די מרוקנת מאנרגיה בשביל להילחם על הדבר הזה. אבל, אם כן תהיה הסלמה בהר הבית או אירועים שייתפסו אצלם כאירועי דגל שאי אפשר לטאטא במהלך חודש הרמדאן – זה בהחלט יכול להביא את הציבור, את הרחוב הפלסטיני, לאותה התעוררות שתיארתי".
"לא לחפש פתרונות קלים"
"בשורה התחתונה הכל תלוי בהתנהלות שלנו, בכל התחומים. כמו שבהתנתקות ברחנו וחשבנו שהכל יהיה בסדר ועכשיו חטפנו, אותו דבר בהר הבית", פותח את דבריו יהודה גליק, ח"כ לשעבר בליכוד ופעיל הר הבית. "אם אתה בורח מההתמודדות, אתה רק מעודד עוד ועוד טרור, אתה נותן תיאבון למי שרוצה לחמם את הגזרה. הר הבית נפיץ? הר הבית זה המקום שממנו נפיץ את האור בעולם. אני בכלל לא קורא להר הבית הר הבית, אלא ציון. אם ניכנע בציון, הוא יהפוך להיות כמו עזה. לכן העניין פשוט מאוד – אנחנו צריכים לעודד שגורמי הביטחון ישימו עין על כל ההתנהלות שם. השאיפה שלנו היא שכל אדם באשר הוא שרוצה להתפלל לה' שם, צריך לאפשר לו. וכל מי שרוצה להפריע, צריך לסלק אותו".
בשבועות האחרונים לקראת הרמדאן דולפות מדי פעם אמירות שונות והחלטות (בדרך כלל שנויות במחלוקת, ככה אפשר לשגר בלוני ניסוי ולראות את תגובת הציבור ביתר קלות) הקשורות למדיניות על ההר ברקע הלחימה בעזה. אחת ההדלפות שזכתה לסקירה רחבה היא הגבלת גיל העולים מקרב ערביי ישראל.
"אני לא הייתי קובע תנאים לפי גיל. אני חושב שהמשטרה צריכה להיכנס להידברות עם ההנהגה המוסלמית. מעבר לזה, הם צריכים להבין שאנחנו לא נסבול שום הסתה לאלימות, ואם יש כל מיני גורמים שרוצים להתסיס, צריך להילחם נגדם. צריך לאפשר את התפילה על ההר לכולם, ברמדאן ובכלל", טוען גליק.
הר הבית נפיץ? הר הבית זה המקום שממנו נפיץ את האור בעולם. אני בכלל לא קורא להר הבית הר הבית, אלא ציון
גליק מסביר על הייחודיות של חודש הרמדאן בשנה הזו ואומר: "השנה היא שנה מעוברת. בשנה שעברה רמדאן חל בפסח, ועכשיו הוא לא מקביל לפסח, אז ברוך ה' השנה אין לנו את ההתמודדות הזו, כי אין בתקופה הזו ריבוי של עליית יהודים בהר. היעד שלנו צריך להיות שהמקום הזה יהפוך למקום קדוש. בלי אלימות. אסור לנו לאפשר שהמקום הזה יהפוך למקום של חילול ה'. לכן, לא הייתי שם את הדגש על גילאים אלא על בדיקה פרטנית וקונקרטית, ואם צריך להיאבק נגד גורמים מסיתים אז בסדר. אבל, היעד הוא שמי שרוצה לבוא להתפלל יוכל לעשות זאת, בלי הגבלות".
האם אתה שם לב למגמה כלשהי על ההר בזמן האחרון? נאומי הסתה או גילויי אלימות כלשהם?
"אני עולה להר כמעט מדי שבוע. לא זיהיתי שההר הוא יותר טעון, להיפך. בארבעה החודשים האחרונים ההר הרבה יותר שקט, וצריך לדאוג שכך יהיה. אני מבין שאנחנו בעיצומה של מלחמה, ואני יודע שיהיו גורמים שינסו להפוך את המקום הזה למקום שמעודד מלחמה, ובדיוק בשביל זה יש גורמי מודיעין. המודיעין צריכים להיות עסוקים מסביב לשעון ולאסוף כל מידע שקיים כדי לפעול נגד מי שמנסה להתסיס את המקום. אז מצד אחד, לאפשר שהמקום יהיה פתוח כמה שניתן; ומצד שני, להיות בהיכון ולא לאפשר לשום גורם טרוריסטי לפעול".
"גורמי הביטחון לא יכולים לבוא ולעשות לעצמם חיים קלים, כמו שאמרו על יהודים שימנעו מהם להתפלל בגלל כל מיני טיעונים משונים", הוא מוסיף. "כשאתה מתחמק מהגדרה ברורה, אתה מקבל דברים נוראיים על עצמך. אז אסור לחפש פתרונות קלים, כי הם גם לא פותרים את הבעיה. צריך לומר למוסלמים – אם אתם לא תילחמו בטרור, אנחנו נילחם במקומכם. ואם יהיה אירוע של אלימות, למחרת ייסגר ההר. לא לשחק משחקים. להיות מאוד ברורים. אבל להגביל גיל זה לחפש פתרונות קלים, ואני בעד הפתרונות הנכונים – כאלה שאומרים שאנחנו לא נאפשר לאף גורם להתסיס את המקום".
גליק טוען שככל שיעלו יותר יהודים להר, ככה יהיה יותר שקט. "אני קורא מכאן לכולם לבוא לעלות ולא לאפשר למקום הזה להפוך למקום שהוא רק מוסלמי! זה פשע שלנו, ולכן אני קורא למי שלא עולה – לבוא ולעלות. לא בשביל להוכיח איזה משהו, אלא לעלות בענווה גדולה ומתוך כבוד. רק כך המקום יהפוך להרבה יותר שקט".
לאור המתיחות מול סעודיה, מגינת המקומות הקדושים לאיסלאם, האם ניתן יהיה לקבל מהם תכתיבים על הר הבית, מתוך הרצון להגיע להבנות וליחסים טובים עם בית המלוכה, ואולי גם לנורמליזציה בהמשך?
"אנחנו לא יכולים לקבל תכתיבים בעניין הזה. כמו שברור לך שאם סעודיה הייתה דורשת נורמליזציה אבל דורשת שנפנה את ׳הבימה׳ או את שכונת רמת אביב, לא היינו מקבלים זאת בשום אופן – כך לא יכול להיות שהסעודים יכתיבו לנו מדיניות בציון. אם הם רוצים להכתיב לנו הכתבות שיהודים לא יעלו או שיעלו גורמים טרוריסטיים – בשום פנים ואופן לא לקבל זאת. אפילו אם אנחנו רוצים מאוד נורמליזציה, אנחנו לא מוותרים על הזהות שלנו ועל הביטחון שלנו".
