אבי רט (מנהל חינוכי ועורך התלמוד הישראלי [מדיסון])אחד האתגרים המשמעותיים הניצבים בפני בני האדם, הן ברמה האישית, והן ברמה הציבורית, זה החיבור בין קודש לחול, בין החולין לרוחניות.
מצד אחד, חלק גדול מחיינו אנו מקדישים למה שאנו קוראים ענייני חולין – עבודה, לימודים, פרנסה, סידורים וכו'; מצד שני, יש בחיינו שעות, ימים ותקופות של עיסוק בדברים שהם מעל לחולין, עניינים שיש בהם שאר רוח, נשמה יתרה וקדושה. כך תקופות השבתות והחגים, וכך העיסוק בנושאים כמו מוזיקה, אומנות, ספרות ודומיהם.
האתגר הגדול הוא להצליח לחבר בין קודש לחול, בין שמיים וארץ.
המבנה הציבורי הראשון שאותו מקים העם היהודי לאחר צאתו ממצרים הוא המשכן, והוא מאתגר את האדם והעם בדיוק בנקודה הזו של החיבור. מצד אחד, זה מבנה חומרי, שיש בו עצים וקרשים, עמודים ובריחים, אדנים ויסודות: "וַיָּקֶם מֹשֶׁה אֶת הַמִּשְׁכָּן וַיִּתֵּן אֶת אֲדָנָיו וַיָּשֶׂם אֶת קְרָשָׁיו וַיִּתֵּן אֶת בְּרִיחָיו וַיָּקֶם אֶת עַמּוּדָיו"; אולם, לאחר בניית המעטפת החומרית הזו, מגיע השלב השני של הכנסת תוכן רוחני לתוך המבנה הזה. בשלב הזה מכסה הענן את המשכן, וזה מתמלא בקדושה: "וַיְכַס הֶעָנָן אֶת אֹהֶל מוֹעֵד וּכְבוֹד ה' מָלֵא אֶת הַמִּשְׁכָּן". כך נוצר החיבור בין המבנה הפיזי, הקרשים והעמודים, לבין התוכן הרוחני השוכן בתוכו.
המשכן שבמדבר הוא נקודת החיבור וקריאת כיוון לכיצד מחברים נכון בין הפיזי לרוחני
כמו המשכן, כך גם האדם וביתו. מצד אחד, הגוף הוא חומרי – בשר, גידים, שרירים ועצמות; מצד שני, נשמת האדם מושכת אותו למחוזות נפשיים ורוחניים הנותנים תוכן, משמעות ושאר רוח לחייו. מצד אחד, ביתו של האדם הוא חומרי – יש בו קירות ורהיטים, מכשירים וכלים; ומצד שני, האדם בוחר להכניס לביתו גם תכנים וערכים, שהם המרוממים אותו מעל החומר.
מאז הקמת המשכן, המאתגר את החיבור בין הפיזי לרוחני ובין הקודש לחול, נמצאים בני האדם על קו התפר שבין החומר לרוח ומנסים למצוא את החיבור והשילוב הנכון, המאוזן והראוי בין השניים. להיות מצד אחד סולם מוצב ארצה, העוסק בענייני העולם השוטפים והחומריים; ומצד שני, ראשו נוגע בשמיים ועוסק בדברים נשגבים וערכיים, שיש בהם שאר רוח ונשמה יתרה.
המשכן שבמדבר, כמו גם המשכן שבבית ושבלב כל אחד, הוא נקודת החיבור וקריאת הכיוון לכיצד עושים זאת נכון.
