הרב אליהו בירנבוים (ראש מכון 'שטראוס עמיאל' להכשרת שליחים, אור תורה סטון)הגירתם של האנוסים מספרד ופורטוגל לאמסטרדם ולשאר העולם היהודי, העלתה לדיון שאלה חדשה בקשר למעמדם של יהודים אלו. הפוסקים באותה תקופה החלו לדון האם האנוסים הם יהודים כהלכה או לאו. שאלת מיהו יהודי, הפכה אז, כהיום, לשאלה מרכזית ורלוונטית במסגרת הקהילה היהודית, ולפוסקים לא הייתה תשובה אחידה בנידון.
כאשר הגיעו היהודים מספרד ופורטוגל לאמסטרדם, הם הגיעו עדיין כאנוסים, כלומר כיהודים אשר כלפי חוץ המשיכו לשמור על חיים דתיים ותרבותיים בסגנון קתולי. רק כאשר הם התיישבו באמסטרדם, חלק גדול מהם החליט לשוב לדת אבותיו בגלוי ולעזוב את הדת הנוצרית.
מרבית המהגרים שהגיעו לאמסטרדם, הביאו עמם את הסמלים ואת דרכי המחשבה הקתוליים עליהם התחנכנו מילדותם. חלק משמעותי מהמצוות והמנהגים היהודיים נמחקו מזיכרונם. מצב זה של היחלשות המנהגים היהודים והימצאותם של האנוסים בתוך החברה והתרבות הנוצרית, גרמו לכך שהיהדות של האנוסים נעשתה ספוגה במנהגים ומושגים של הנצרות.
אבל גם יהודים אלו, שלעיתים חיו בערבוביה בין העולמות והדתות, ידעו היטב כי הדרך לגאולה אישית וקולקטיבית, איננה באמצעות הצלב והכנסייה, אלא באמצעות תורת משה – זה היה סודם של האנוסים.
ספרות השו"ת של פוסקי התקופה, מלאה בתיאורי מקרים של אנוסים אשר הציגו את הבעיות ההלכתיות השונות אשר נוצרו סביב האנוסים. בין הנושאים שנדונו היו: מעמדם ויחוסם כיהודים, קידושיהם, כשרות עדותם, מגעם ביין כשר, שילובם בבית הכנסת, במניין ובקהילה, הלוואה בריבית לאנוסים, דיני ירושה במשפחות אנוסים ועוד.
החזקה על צאצאי האנוסים שלא נתערבבו בין האומות ולא נשאו נשים נוכריות, הייתה מקובלת בין הפוסקים. אולם עד מתי נמשכה חזקה זו? עד מתי נמשך המצב שבו אפשר לקיים באנוסים חזקת יהדות? קשה לתחום קו ברור, אבל מעניין שעד כמה דורות לאחר הגירוש מוצאים בתשובות מהריט"ץ את המשך המגמה הרואה את צאצאי האנוסים כמי שמוחזקים כיהודים כשרים שלא התערבו בהם גויים.
בית הכנסת הפורטוגזי
אי אפשר לדבר על אמסטרדם, מבלי להתעכב על בית הכנסת המרכזי בעיר, בית הכנסת הפורטוגזי שנוסד בשנת 1675 לאחר הגעתם של היהודים האנוסים מספרד ופורטוגל. כדרכם של בתי כנסיות של אנוסים, רצפתו מכוסה חול כזיכרון לאנוסים שבמשך דורות התפללו בהסתר במרתפים ושמרו על יהדותם בשקט ובצנעה.
בית הכנסת נמצא בשימוש עד היום באופן המקורי בו הוא נבנה. אין בו חשמל והתפילות מתקיימת לאור מאות ואלפי נרות הדולקים בכל רחבי בית הכנסת הגדול. התפילה בבית כנסת זה היא חוויה מיוחדת בכל שבתות השנה אולם השיא ביום הכיפורים, עם קולות המקהלה עם הניגונים המיוחדים שהשתמרו בבית הכנסת מלפני הגירוש בספרד, לאור הנרות הדולקים תוך כדי אמירת מילות תפילת "כל נדרי, על דעת המקום, על דעת הקהל…. אנו מתירים להתפלל עם עבריינים….", תפילה שנכתבה ככל הנראה עבור יהודים אנוסים מעין אלו שהיו באמסטרדם. לתפילה זו יש משמעות מיוחדת במקום הזה.
השואה בהולנד
ב-1940, כשנכבשה ע"י גרמניה חיו בהולנד 140 אלף יהודים. 105 אלף מתוכם נרצחו; באמסטרדם רק עשרת אלפים מתוך שמונים אלף היהודים שחיו בעיר לפני המלחמה, חזרו. עשרה אחוז מהאוכלוסייה של אמסטרדם לפני השואה, היו יהודים.
ניצולים רבים לא רצו יותר לחיות כיהודים מתוך פחד וייאוש. חלקם חשבו אפילו להמיר את דתם. אבל, עם השנים, יותר ויותר אנשים או צאצאיהם חזרו למסורת.
הרובע היהודי שהושמד בזמן הכיבוש הנאצי, ננטש כיום ברובו; רק ה"סנוגה", בית הכנסת הספרדי, נשאר שם בשימוש.
קהילת אמסטרדם כיום
ב-2005 הקהילות היהודיות שהשתייכו לארגון היהודי העיקרי של הולנד מנו יותר מחמשת אלפים חברים. 32 הקהילות ממוקמות בארבעה אזורים: אמסטרדם, האג, רוטרדם ורבנות אזורית.
למרות מספרי היהודים הרשומים בקהילות, מעריכים את מספר היהודים בהולנד ב-25.000 ובאמסטרדם ב-15.000. יהודים רבים, אינם רשומים בקהילות, הצעירים כיוון שהם רחוקים מזהותם היהודית והמבוגרים כיוון שעדיין חוששים להיות רשומים ברשימות של קהילות יהודיות שכן, על פי רשימות הקהילות, השלטון הנאצי איתר את היהודים בתקופת השואה.
בקהילה הספרדית יש כיום כ500- חברי קהילה. אלה עדיין מרגישים נצר לאותם יהודים ספרדיים שהגיעו מספרד ומפורטוגל וממשיכים לשמור בגאווה על זהותם, שמם ועל מנהגים מקוריים של המשפחות. כאשר שאלתי את אחד מוותיקי הקהילה הספרדית, מה יותר חשוב עבורם, האם ההיסטוריה היהודית או ההיסטוריה הספרדית? השיב ללא פקפוק: הספרדית. נדמה שההיסטוריה הספרדית היא לא רק עבר, אלא היא משתמרת בהווה.
יש לזכור שלפני השואה היו כ-5.000 יהודים ספרדיים באמסטרדם, 90 אחוז מהם נספו בשואה.
בקהילה האשכנזית יש כיום כ-3,000 חברי קהילה. הקהילה היא ארגון הגג לכל הקהילות האשכנזיות, בתוכן קהילות חסידיות, חרדיות, דתיות לאומיות וליברליות. הקהילה מספקת את כל שרותי החינוך והדת.
קהילת אמסטרדם כמודל לתחייתם של האנוסים והתעוררות יהודית
סוגיית האנוסים היא ללא ספק תופעה רוחנית, היסטורית וסוציולוגית אשר השאירה את חותמה על ההיסטוריה של עם ישראל בכלל ושל יהודי ספרד ופורטוגל בפרט. נדמה שעלינו ללמוד ממה שהתרחש בקהילה היהודית באמסטרדם גם לימנו.
לדעתי, יש לשים לב לעובדה שמשפחות רבות אשר חיו יותר ממאה שנה כיהודים נסתרים בספרד ופורטוגל ואמצו את מנהגי הכנסייה הקתולית, החליטו לשוב ליהדותם כאשר עברו לאמסטרדם או לקהילות אחרות.
למרות שהדיסקורס ההיסטורי השליט בעולם היהודי הוא שהאנוסים נעלמו מעל פני בימת ההיסטוריה היהודית למן המאה ה-16, הרי שקהילת אמסטרדם מלמדת על כוחם האמתי של האנוסים, מאז ועד היום. קהילת אמסטרדם מהווה סמל ודוגמא ליהודים אנוסים אשר הצליחו באורח נסי לשמר את גחלת יהדותם ולבסוף לשוב לחיק עם ישראל באופן גלוי ומלא.
במילים אחרות, בהצטרפם לחיק היהדות, מביאים עימם האנוסים תשורה יקרת ערך, עבר יהודי בעל משקל והווה בעל משמעות. עובדה שמאות שנות שמד והסתר מובילים בסופו של דבר לחזרה גלויה ומרשימה אל חיק העם היהודי, זה כוחו של עם ישראל וזה המסר של קהילת אמסטרדם לעולם היהודי.
