הרב אליהו בירנבוים (ראש מכון 'שטראוס עמיאל' להכשרת שליחים, אור תורה סטון)"בכל דור ודור…". החל מהמאה ה-15 הוכרחו היהודים בפלמה דמיורקה להמיר את דתם. הם עשו כן רק כלפי חוץ. בבית, הוסיפו לקיים את מצוות הדת היהודית. משך דורות רבים השלטונות שם התירו להם להתחתן רק בינם לבין עצמם, מה שעשוי להביא למסקנה כי רבים מאלה שחיים שם היום הם צאצאים למשפחות יהודיות כשרות. מסע מרתק. "והקב"ה מצילנו מידם".
פלמה דמיורקה היא עיר הבירה של הקהילה האוטונומית, האיים הבליאריים, השייכת לממלכת ספרד ונמצאת בצפון מערב הים התיכון, לא הרחק מחופי ספרד.
באי מיוחד זה, אנו עדים לאחת התופעות הייחודיות ביותר בהיסטוריה היהודית: תופעת הצ'ואטס. טרגדיה שנמשכה מהמאה ה-15 עד ימינו.
רבים ראו בצ'ואטס, זן ההולך ונכחד מעל דפי ההיסטוריה, אולם לא היא, הם חוזרים וניעורים ומבקשים להכיר בקיומם כיהודים אחרים על פני תבל.
ראשיתה של הקהילה היהודית הוא ככל הנראה בשנת 70 לספירה לאחר חורבן הבית, למרות שידוע לנו גם על קיומם של יהודיים בתקופה הרומאית.
כיום חיה במיורקה קהילה יהודית קטנה בת כ-150 משפחות אשר התקבצה ממקומות שונים בעולם, גרמניה, אנגליה, ספרד, צרפת וארגנטינה.
במיורקה, לעומת שאר חלקי ספרד, הומרה דתם של רוב היהודים בעל כורחם כבר בשנת 1435, למעשה שנים רבות לפני שתהליך זה התחרש בחצי האי איברי על ידי מלכי ספרד ופורטוגל. ליהודים אלו, לא הייתה ברירת הגירה, הם נשארו באי והמשיכו להאמין ולקיים בסתר את תורת משה במשך דורות. משנה זו ואילך, לא היו עוד יהודים "רשמיים" וגלויים בפלמה דמיורקה, ומי שנתגלה הוענש.
רק בשנת 1834 בוטלו חוקי האינקוויזיציה באופן סופי בספרד ולמעשה היו מדינות בדרום אמריקה ואנגולה שהמשיכו לקיים את הרדיפות עד סוף המאה ה-19. אין לראות את האינקוויזיציה כמעשה חד פעמי, אלא כתהליך היסטורי בן מאות שנים.
לצאצאיהם של אלה שהועלו על המוקד במדורות האינקוויזיציה הודבקה חותמת שהייתה סטיגמה נצחית עבורם, הם נודעו בעיר תחת הכינוי צ'ואטס.
מקורם של הצ'ואטס, והפלייתם בחברה המקומית
למעשה, מסוף המאה ה-17 האנוסים של מיורקה "ירדו למחתרת", חיו כקתולים לכל דבר, הפכו ל"נוצרים חדשים" וביקרו בקפדנות כל יום ראשון בכנסיה. אלא שהיהדות השתמרה בליבם, בביתם, במשפחתם פנימה. הדבר החיצוני היחיד שהבדיל אותם משאר הסביבה היו השמות משפחה. הכנסייה דאגה לפרסם על לוחות מודעות של הכנסיות את 15 שמות משפחה היהודיים שנותרו באי והם הפכו ל"צ'ואטס".
השם "צ'ואטה" מקורו ככל הנראה במילה "חזיר", בכך רצו בני המקום, להביע את לעגם על כך שהיהודים האנוסים נמנעים מלאכול בשר חזיר. בכל אופן, ברור שמושג זה שימש כשם גנאי לציבור זה. צ'ואטס הוא ביטוי ייחודי רק לאנוסי פלמה דמיורקה.
במשך דורות רבים, הצ'ואטס התחתנו בינם לבין עצמם, לא מתוך רצון אלא מתוך הכרח וכפיה. הצאצאים של 15 שמות משפחה המפורסמים, היו רשאים להתחתן עם בן או בת זוג שנשא אחד מתוך שמות משפחה אלו. תופעה זו איננה היסטורית, אלא עכשווית. עד מחצית המאה ה-20 איסור זה היה בתוקף הן מבחינה חוקית ולבטח ברמה החברתית.
יהודים כהלכה ללא זהות יהודית
מצב זה שעד לפי כ-50 שנה בלבד, צאצאי יהודים התחתנו רק בינם לבין עצמם, מביא אותנו למסקנה פשוטה, שיש בפלמה מיורקה כיום אלפי יהודים כהלכה, בנים, נכדים וצאצאי צאצאים לאימהות יהודיות (כמובן שעל גדולי הפוסקים לתת את דעתם ותשובתם ההלכתית לנושא נכבד זה).
החתונות היחידות שההתקיימו באי היו בכנסיה ובכל כנסיה יש רישום של החתונות שנעשו בה במשך מאות בשנים. במסמכים שנשמרו בכנסיות, מופיע לדוגמא שהחתן ממשפחות פוסטר – וקורטז, התחתן עם הכלה לבית מירו – פומר. החתן והכלה היו יהודים מארבעת הצדדים והמשיכו את הקו האימהי מדור לדור. לעיתים ההיסטוריה משחקת, שכן ההוכחה ליהדותם של הצ'ואטס במשך הדורות ועד היום, נמצאת בארכיונים של הכנסיות. לאחרונה נפתחו ארכיונים רבים לציבור והדבר מאפשר לצ'ואטס רבים לחקור את מוצאם ואת הסוד שנשמר במשך דורות במשפחות.
אחת הדוגמאות החיות להוכחת יהדות הוא מר יוסף אגילו, צ'ואטה על פי 4 שמות המשפחה, מצד אביו ואמו. יוסף הרגיש צורך להוכיח שהוא "יהודי עם ניירות" ולכן במשך שנים, הכין אילן יוחסין של משפחתו על פי רישומי הנישואין ותעודות הלידה שמופיעים בכנסיות. הוא הצליח לבנות את האילן היוחסין 15 דורות אחורה עד שנת 1626.
התעוררותם של הצ'וטאס בימנו
למרות שיש המגדירים את הצ'ואטס כ"ענף המת של העם היהודי", נדמה שההיסטוריה עדיין לא הספידה אותם.
הצ'ואטס בפלמה דמיורקה, נמצאים כיום בתהליך מעניין של בירור וגיבוש הזהות המחודשת שלהם. אין ספק שיש באי הקטן, עשרות אלפי אנשים שהם בנים לאבא ואימא יהודים לאורך הדורות, אולם בשלב זה רק מעטים נמצאים בתהליך של חיפוש זהותם האמיתית. הגורמים שהביאו לחיפוש אישי וזהותי, הם ראשית קיום ויציבות הדמוקרטיה בספרד ופורטוגל. הגורם השני שהוא בעל השפעה רבה הוא התפתחות האינטרנט על כל ענפיו, אשר אפשר לאנוסים ולצ'ואטס ליצור קהילות וירטואליות של אנוסים ללא חשש ופחד.
אם בעבר צ'ואטה היה שם גנאי ואנשים רצו שהחברה הסובבת לא תקרא להם בשם זה, הרי שכיום, צ'ואטה הפך לביטוי וסמל של גאווה יהודית של אנוסים אשר גילו את שורשם ומקורם ומבקשים להגדיר מחדש את זהותם ולשוב לדת אבותיהם.
(פסח תשעח)
