הרב אליהו בירנבוים (ראש מכון 'שטראוס עמיאל' להכשרת שליחים, אור תורה סטון)מבבל לגרוזיה
יהדות גרוזיה היא אחת מעדות ישראל העתיקות ביותר בעולם, כמעט 3,000 שנה של היסטוריה רציפה ללא התבוללות. היהודים הראשונים היו ככל הנראה צאצאי גולי בבל שהוגלו מארץ ישראל בשנת 586 לפני הספירה, לאחר חורבן בית ראשון. לאחר כ-50 שנה, בעקבות כיבוש כורש, חלק מיהודי בבל התיישבו בגרוזיה. לאחר חורבן בית שני הוגלה עם ישראל מארצו וחלק מהגולים הגיעו לגרוזיה והצטרפו לאחיהם מתקופת בית ראשון.
מסורות העוברות בעל פה בקרב יהודי גרוזיה מדור לדור, מייחסות את מוצאם לעשרת השבטים צאצאי היהודים ממלכת יהודה שהוגלו על ידי נבוכדנאצר.
לטענה זו יש סימוכין במחלוקת הקיימת בתלמוד על מקומם של עשרת השבטים: "להיכן גלו? מר זוטרא אמר לאפריקי". יש המסבירים ש"אפריקי" המוזכרת בתלמוד היא "איבריה", מלכות גרוזיה הקדומה. גם ממצאים ארכיאולוגים תומכים בהימצאותם המוקדמת של יהודים בגרוזיה. ליד העיר מצחיתה, נמצאו מצבות מהמאה השלישית הכתובות בארמית ועברית.
קהילה ללא התבוללות
את יהודי גרוזיה ניתן להציג כ"קהילה ללא התבוללות" ששמרה על יהדותה במסירות נפש. גם בתקופה שגרוזיה הייתה תחת השלטון הסובייטי ובמקומות אחרים נאסר על היהודים לשמור מצוות ולקיים ברית מילה, יהודי גרוזיה לא העלו על דעתם להפסיק למול את בניהם כפי שקרה ברוסיה ואוקראינה. ברית המילה הייתה בבחינת ייהרג ואל יעבור מבחינתם, ואולי היו מוכנים להפסיק ללדת ילדים אבל לא להפסיק למול את בניהם.
נדמה שסוד יהודי גרוזיה טמון בראש ובראשונה בתפקיד המשפחה. המשפחה היהודית הגרוזינית היא מסגרת מגובשת ומאוחדת, הקובעת את הנורמות וכללי ההתנהגות בתחום הדת, המסורת ודרך ארץ לכל בני המשפחה. ואכן, המשפחה המורחבת לא תסכים שיהיה בתוכה ילד לא מהול.
המשפחה הייתה הגורם העיקרי ששמר על רצף הקיום היהודי של העדה. כוחה מנע אפשרות של נישואי תערובת. ליחיד לא היה מעמד חברתי מחוץ למשפחתו ולכן אדם לא היה עוזב את משפחתו, גם לא עקב סכסוכים או נישואי תערובת. המחיר היה יקר מידי.
ניתן לומר שסיבת ההמשכיות והשמירה של המסורת היהודית בגרוזיה, מקורה במחויבות משפחתית יותר מאשר דתית.
שמירת המסורת היהודית בקרב יהודי גרוזיה חזקה מאוד עד היום. 80 אחוז מבני הקהילה שומרים כיום על כשרות, ההוכחה לכך הם 5 אטליזים כשרים בטביליסי ושוחט "נייד" העובר בין הכפרים בהם מתגוררים יהודים. אינני בטוח שיש קהילה יהודית אחרת בעולם עם אחוזי צריכת כשרות כה גבוהים.
בכל יום מתקיים מניין שחרית מנחה וערבית הגדוש מתפללים.
ציונות גרוזינית
ארץ ישראל הייתה תמיד מושא לגעגועים עבור יהודי גרוזיה שהגיעה לשיאה לאחר מלחמת ששת הימים. בתחילה, השלטונות הסובייטים סירבו לבקשת היהודים לעלות לישראל. באוגוסט 1969, 18 משפחות יהודיות מג'אורג'יה שלחו מכתב לוועדה לזכויות האדם של האו"ם, בתביעה להגר לישראל. זה גרם למערכה אינטנסיבית של ממשלת ישראל והעולם היהודי להתיר את עלייתם של יהודי ברית המועצות לישראל. יהודי ג'אורג'יה ניהלו מאבק שהוביל לשינוי היסטורי בעמדת השלטונות הסובייטים, ובמהלך שנות ה-70 החלה עליה מסיבית לישראל. כ-30,000 יהודים ג'אורג'ים עלו לישראל, וגם יהודי ברית המועצות החלו לקבל אישורי עליה לארץ בתקופה זו.
הקהילה היהודית כיום
בשנות ה-70 היו 100.000 יהודים בגרוזיה, רובם יהודים גרוזינים ומיעוטם אשכנזים אשר הגיעו לאחר הכיבוש הרוסי. כיום ישנם כ-10.000 יהודים, מתוכם 6.000 בטביליסי ואחרים בערים אחרות ובכפרים קטנים.
מתחתנים בשידוך
ליהודי גרוזיה יש מנהגים ייחודיים רבים: מחד, הם קיבלו על עצמם מנהגים מזרחיים בהשפעת קשריהם עם קהילת בגדאד, אולם מאידך, החל מהמאה ה-19 אחדים מבני הקהילה נשלחו ללמוד בישיבות בליטא במזרח אירופה וקיבלו על עצמם מנהגים אשכנזיים. הם הביאו נוסח אשכנזי לקהילות בגרוזיה ונוצר בליל מעניין של פסיקה ספרדית עם מנהגים אשכנזיים.
עד היום הדרך לנישואין בין בני זוג, צעירים כמבוגרים, עוברת דרך השידוך שנעשה ע"י ההורים. מנהג זה ממשיך להיות נאמן למסורות המשפחתיות הקיימות.
שלא כמנהג הקהילות בתפוצות שמברכים רק בשלושת הרגלים, ולא כמנהג קהילות סוריה אשר מברכים ברכת כוהנים יום יום, יהודי גרוזיה נוהגים לברך ברכת כוהנים כל שבת.
(ויחי תשע"ט)
