אלינור רחימי (יוצרת וכותבת תוכן, מעצבת גרפית er1313@gmail.com)בתור רווקה "מאוחרת", כמו שאנשים אוהבים לתאר אותי ואת כל רווקה שעברה את גיל 30, עומדות בפניי המון דילמות. הקשה ביותר מביניהן היא דילמת שימור הפוריות.
לצערי, גברים היום כבר מרשים לעצמם לשאול נשים אם הן הקפיאו ביציות או לא, כדי להשתמש בזה כפקטור אם לצאת איתן או לא. נשים לרגע בצד את העובדה שאחוז גבוה מאוד של בעיות פריון אצל זוגות נשואים הן מצד הגבר, כי אין פה באמת אשמים בסיפור הזה. אבל אני תוהה איך היה מגיב גבר לו הייתי שואלת אותו אם הוא ביצע בדיקות וספירת זרע כדי לוודא שהוא אכן יכול להביא ילדים לעולם. האם הוא לא היה מרגיש נבוך? הוא לא היה מרגיש שנגעתי לו בנקודה אינטימית, פרטית שלו? האם הוא לא היה מתרעם?
אני מוצאת את עצמי בשלב הקריטי להחלטה על הדבר הזה, ואני רואה סביבי תעשייה שלמה שעושה הון על החלום שלנו, הנשים, להיות אימהות. לא כולם מודעים לזה, אבל כל סבב של שאיבת ביציות עולה אלפי שקלים, לפעמים עשרות אלפי שקלים, וזה עוד בלי להזכיר את הקושי הנפשי והפיזי שכרוך בתהליך.
בנוסף, משום מה, אנשים מרגישים בנוח לשאול אותך אם כבר עשית שימור פוריות, וגם לשפוט אותך אם החלטת שלא. זה נראה להם הליך פשוט כמו בדיקת דם פשוטה. וחשוב לי לספר לעולם שזה ממש לא ככה, וזה ממש לא פשוט. אם בהליך של טיפולי פוריות אצל זוגות נשואים יש עזרה במימון, ויש כמובן את בן הזוג שתומך, תהליך של שימור פוריות הוא תהליך מאוד בודד שמצריך כוחות נפש ומוכנות רגשית.
חשוב לי מאוד לומר שזה לא ממקומו של אף גבר לשאול שאלה כזו אינטימית לפני שבכלל מכירים, וכן אפילו בתחילת קשר. אם הבחורה מעוניינת לשתף, זה אחלה. אבל אם לא, זו שאלה ששואלים רק כשכבר יש קשר רציני. והכי חשוב: הגיע הזמן שגם גברים יבצעו בדיקות ויפסיקו עם המחשבה המגלומנית הזו שהם יוכלו להביא ילדים גם בגיל 80, ושאנחנו אלה עם השעון הביולוגי המתקתק.
מכאן אני רוצה לשלוח חיבוק חם לכל בחורה שעומדת כמוני בפני הדילמה הזו, או שהיא כבר החליטה והיא בתוך התהליך – את לא לבד. תערבי את הסביבה שלך כדי שתוכל לתת לך את התמיכה שאת זקוקה לה עכשיו. מאחלת לך שתמצאי אהבה בקרוב ותוכלי לממש את החלום הגדול – להיות אמא.
