אז תודה לא-ל פסח מאחורינו, וחג העצמאות ועונת האירועים לפנינו. לכבודם, קבלו את מורה הנבוכים שלי לאנשים שמכירים/הם משפחה של רווקה חמודה וצעירה (אנחנו תמיד צעירות!):
- גלו הבנה. יש המון סיטואציות שלא קלות עבורנו, גם אם לא נגיד את זה בקול רם. לא,
אנחנו לא צריכות רחמים. אנחנו צריכות הבנה של הסיטואציה המורכבת שבה אנחנו נמצאות, וזה לא כולל העצמה והגזמה של המצב הזה.
- פחות ביקורות, יותר פרגון! הבחורה שמולכם מקבלת בכל יום כמויות מסחריות של ביקורת, גם מאנשים שהיא לא מכירה, כאילו היא מינימום סניף של רמי לוי בערב חג. אז תחסכו מאיתנו את הפסיכולוגיה בגרוש שאתם מכירים מכל מיני ספרים כמו "למה גברים אוהבים ביצ'יות" וכו'. מה במקום? מחמאות ופרגון!!! משפטים כמו: "איך את עושה את זה?", "יואו, איזו מוכשרת את", "עשית הכל לבד? איזו מלכה את, כפרה עלייך" – יתקבלו בברכה.
- במקום לבאס אותנו עם תלונות על הילדים המתוקים שלכם ועל הטנטרומים שלהם או על כמה לילות לא ישנתם כי לתינוקת יש גזים, יש עוד הרבה נושאים בעולם שאפשר לדבר ולצחוק עליהם. למשל מצב החסה בשטחי C.
- הכי חשוב! במקום לספר לנו על בחורים מהממים שאתם לא מתכוונים לשדך לנו, שידוכים שידוכים שידוכים! אבל כאלה איכותיים, שירימו לנו. לא, בחורים מוזרים שלוקחים בחורות לדייט עם תן ביס של העבודה, זה לא נחשב. נא להוציא מהלקסיקון את המשפט "הלוואי והיה לי מישהו להכיר לך, אני לא מכיר/ה בחורים רווקים", כי כולנו יודעות שזה שקר גס.
- במקום להגיד לנו "בקרוב אצלך", בכל הזדמנות תעשו השתדלויות שאנחנו לא יודעות עליהן (בדגש על לא יודעות עליהן). תתפללו בשבילנו, אפילו תשתטחו בקברי צדיקים בשבילנו אם יוצא לכם, ברכו אותנו בלב, כנסו לקבוצות שידוכים, בררו בשבילנו על רווקים שיכולים להיות פוטנציאליים. אחרי הכל, אם תצליחו זה ישתלם גם לכם בגן עדן.
- במקום לומר לנו כמה אנחנו מרתיעות בחורים או לחוצות, או להציע לנו דיאטות וצילומי תדמית וסטיילינג או כל מיני תובנות הזויות על דייטים שהמצאתם, למרות שבכלל התחתנתם בגיל יומיים, צאו איתנו לבילוי, תזכירו לנו כמה אתם אוהבים אותנו, תעלו לנו את הביטחון העצמי.
עוד השנה. אישאללה, אמן
er1313@gmail.com