סא"ל הרב אודי שורץ, ראש ענף ההלכה, הרבנות הצבאיתשאלה: חייל יצא למשימה מבצעית בשבת, ושכח לקחת סידור. הוא אינו זוכר בעל פה את תפילות השבת. כיצד ינהג?
תשובה: נאמר בגמרא במסכת ברכות (דף כ"א) שחכמים קבעו להתפלל בשבת תפילה עמידה קצרה יותר מזו שבימות החול, כדי למעט בטורח הציבור בשבת. כלומר, מעיקר הדין ראוי היה להתפלל בשבת תפילת עמידה מלאה, ולהוסיף לה נוסח מיוחד לשבת (כפי שנוהגים ב"יעלה ויבוא" בראש חודש ובחול המועד), אלא שחכמים קיצרו את הנוסח והסתפקו בשבע ברכות בלבד: שלוש ראשונות, שלוש אחרונות וברכת "מקדש השבת". מכאן פסק בשולחן ערוך (אורח חיים, רס"ח ד') שמי שהתפלל בשבת תפילה של חול, אך הזכיר בה את השבת – יצא ידי חובתו, וביארו אחרונים שאפילו אם הוסיף במקום כלשהו בתפילת העמידה תוספת אחת לשבת, כגון "והנחילנו ה' א-להינו באהבה וברצון שבת קדשך", ואפילו אם לא אמר בפירוש "מקדש השבת", יצא ידי חובתו.
לפיכך, לדעת כמה מפוסקי הזמן, חייל שאינו זוכר כלל את נוסח תפילות השבת, אך יודע בעל פה את תפילת יום חול, רשאי להתפלל תפילה של חול ולהזכיר בה את השבת (תורת המחנה פרק ל"ב, תשובה ו' הערה נ', על פי פסקי הגרש"ז אויערבך זצ"ל והגר"א נבנצל שליט"א). אומנם, לדעת פוסקים אחרים, אין ראוי להתפלל תפילת חול בשבת, ומי שאינו זוכר את נוסח תפילות השבת – מוטב שלא יתפלל כלל, ואם הדבר יתאפשר לו יתפלל "תפילת תשלומין" בהמשך השבת (תורת המחנה שם הערה נ"ב, על פי פסקי הגר"ד ליאור שליט"א).
כדי לצאת מן המחלוקת, ראוי להתפלל תפילת שבע ולהזכיר לפחות את נוסח "א-להינו וא-להי אבותינו רצה במנוחתנו" ולחתום "מקדש השבת". כידוע, בכל אחת מתפילות השבת יש נוסח מיוחד, אך בספר שבולי הלקט (אחד מספרי המנהגים המרכזיים שחיברו ראשוני אשכנז; סימן קכ"ח), קבע שנוסח זה אינו מעכב, ועיקר תפילת העמידה הוא בברכת "מקדש השבת". אומנם, ישנם פירושים וביאורים ואף סודות ורמזים בנוסח כל אחת מתפילות השבת, אך כאמור הדבר אינו מעכב. ואכן, כך פסק גם השולחן ערוך (אורח חיים, רס"ח ו') והבהיר שמי שטעה והחליף בין נוסח תפילת ליל שבת לנוסח תפילת שחרית או מנחה – אינו צריך לחזור, משום שאמר את עיקר הברכה – "מקדש השבת". על כן, כאמור, מי שזוכר לפחות את נוסח "רצה במנוחתנו", יאמר שלוש ברכות ראשונות, "רצה במנוחתנו" ו"מקדש השבת", ויחתום בשלוש הברכות האחרונות (תורת המחנה שם, הערה מ"ט).
עם זאת, כל האמור עד כה נוגע אך ורק לשלוש התפילות שמתפללים בשבת כבכל יום: ערבית, שחרית ומנחה. ביחס לתפילת מוסף כתב השולחן ערוך (שם): "ויש אומרים שאם החליף של מוסף באחרת, או אחרת בשל מוסף, חוזר". כלומר, בתפילת מוסף – כשמה – יש חשיבות לא רק לעצם האזכור של השבת, אלא גם לאזכור קורבן המוסף והמקראות בתורה. לכן, אין אפשרות להחליף את תפילת מוסף בתפילה של יום חול שרק מזכירים בה שבת; ואפילו תפילת שבת שאמר בה בפירוש "מקדש השבת" אינה מספקת, משום שחסר בה קורבן מוסף.
השולחן ערוך מזכיר את דבריו בשם יש אומרים, אך המשנה ברורה במקום העיר: "האחרונים תמהו על מה שכתוב בלשון 'ויש אומרים', דכולי עלמא מודים בזה". לדעת המשנה ברורה, הלכה זו פשוטה ומוסכמת על הכל, ועל כן כאמור אין כל אפשרות להחליף את תפילת מוסף בתפילה אחרת. אומנם, יש מן הפוסקים שסוברים שלפחות בדיעבד מי שהחליף את תפילת מוסף באחת מתפילות השבת האחרות – לא יחזור ויתפלל מפאת החשש לספק ברכות (ילקוט יוסף סימן רס"ח הערה ט'), אך גם לדעתם אסור מלכתחילה להתפלל את אחת מן התפילות האחרות במקום תפילת מוסף.
לכן, חייל שלא זוכר בעל פה את נוסח תפילת מוסף, יימנע ולא יתפלל כלל, אך כמובן יזכור כי זכות נפלה בידו לעסוק במצוות המלחמה ובהגנה על העם והארץ, והעוסק במצווה פטור מן המצווה. בד בבד, ישתדל להבא לוודא מבעוד מועד כי בכל מקום שבו יימצא בשבת – יהיה ברשותו גם סידור, ובמידת הצורך יפנה לסגלי הרבנות הצבאית, אשר יעשו כל מאמץ כדי להבטיח שלכל חייל וחיילת בכל מקום שהם יהיו סידורי תפילה וחומשים.
