מחוללי המהפכות

דווקא אלו שהקטינו את עצמם – הצליחו לחולל מהפכות ולהוביל מהלכים גדולים

כמה גבורה ואמונה, עוז וענווה יש במילה אחת אותה אומר יוסף לפרעה- 'בִּלְעָדָי'.

מריצים בפתאומיות את יוסף מהכלא לארמון המלך, וזה האחרון אומר לו- 'שמעתי עליך שאתה יודע לפתור חלומות, בוא נראה אותך עוזר ופותר לי'.

ברגע ובמעמד הזה- יוסף הזר, הצעיר והאסיר, מול המלך והדיקטטור הכל יכול. יוסף יכול היה לקנות את חירותו ואת עולמו. לנפח את החזה, לעטות על עצמו ארשת חשיבות, להתגאות, ולומר לפרעה משפטים רוויי אגו- 'בוודאי שאני יודע לפתור חלומות, יש לי כוחות וכישרונות, אני מומחה לעניין, מי אם לא אני…' וכן הלאה דיבורים שיבטיחו לו יציאה מבית הסוהר וחיים נוחים בארמון המלך.

במקום זאת, בוחר יוסף לומר מילה אחת- 'בִּלְעָדָי', ולהמשיך את המשפט ולומר- 'אֱלֹוקים יַעֲנֶה אֶת שְׁלוֹם פַּרְעֹה'.

'פרעה היקר', אומר יוסף, 'זה לא אתה ולא אני. מעל שנינו יש כוח גדול ממך, ממני, ומהכל- והוא זה שמנהל את העניינים בעולם'.

המילה הזו של יוסף, מתכתבת ומתחברת ישירות למילה דומה שאומר אביו, יעקב, גם כן ברגע דרמטי בו הוא ניצב ממישהו גדול וחזק ממנו, אחיו עשו, המציע לו להתלוות אליו- 'קָטֹנְתִּי'.

לכאורה, שתי המלים הללו- 'בִּלְעָדָי' ו'קָטֹנְתִּי', הן מילים מקטינות ומצמצמות, מילים שהן אנטי אגו, גאווה ושחצנות. ואולי זה השיעור הגדול לכולנו, וזה בדיוק מה שבאה המילה הזו ללמדנו, מילה שנאמרת בארמון המלך ובשעה קשה ליוסף, שעה שיש בה הזדמנות וסיכון- הזדמנות לצאת לחירות, וסיכון להיזרק לכלא או להיות נדון למוות בעוון אזכרת שם ה' בארמון המלך, ואמירה למלך הדיקטטור שיש כוח גדול, רם, חזק ונישא ממנו.

המשוררת שרה לוי-תנאי כתבה בשיר החנוכה המפורסם 'באנו חושך לגרש': 'כל אחד הוא אור קטן'.

זה נכון שהאור הוא קטן, כמו שהמילה 'קָטֹנְתִּי' שאומר יעקב היא לכאורה 'קטנה', וכמו שהמילה 'בִּלְעָדָי' היא לכאורה מקטינה, אבל המשך השיר יתווה דרך וכיוון- 'וכולנו אור איתן'.

ההיסטוריה שלנו מגלה שדווקא אלו שהקטינו את עצמם – הצליחו לחולל מהפכות ולהוביל מהלכים גדולים, ודווקא האורות הקטנים הצליחו לייצר תאורת נצח עצומה ברגע שהם מתאחדים.

(מקץ תשפ"ב)