ד"ר גבריאל חזות (ממייסדי 'מידה טובה' לחקר ההיגיון היהודי, מרצה באונ' חיפה, ומקים תנועת 'ואהבת'- עושים טוב בישראל)מה לא ניסו אויבינו כדי לחסל אותנו כעם, כישות ציונית וכיהודים? נדמה כי ההיסטוריה חוזרת על עצמה כמעט באותן עוצמות. כל הזירות, כל כלי הנשק וכל סוגי התחמושת מופעלים נגדנו מאז היותנו לעם: החל מכליה פיזית, עבור במלחמה במוסדות בינלאומיים, וכלה בגזרות דתיות בכל הדורות. ובכן, דבר לא השתנה…
היסטורית, עמדו לנו שלושה אויבים ביציאתנו ממצרים ובדרכנו לארץ: פרעה לחם בנו עוד בטרם היותנו לעם עד שנאלץ להודות "הנה עם יצא ממצרים"; עמלק עמד בדרכנו לקבל את התורה; בלעם נלחם בנו כדי שלא נכבוש את הארץ. בפרפרזה, "אם לא נצליח למנוע מהם להיות עם, לפחות נמנע מהם את קבלת התורה. ואם לא נצליח למנוע מהם את קבלת התורה, לפחות נמנע מהם מלהיכנס לארץ".
באיזה סוג תחמושת השתמש כל אחד מאויבים אלו כדי להשיג את מבוקשו? פרעה – שעבוד, גזרות, עבדות (עם); עמלק – "ויזנב בך כל הנחשלים אחריך, ואתה עייף ויגע ולא ירא א-להים" (תורה); בלק – "ועתה לכה נא ארה לי את העם הזה כי עצום הוא ממני, אולי אוכל נכה בו ואגרשנו מן הארץ, כי ידעתי את אשר תברך מברך ואשר תאר יואר" (כיבוש הארץ).
פרשת בלק ובלעם מגיחה לעולם לאחר מתן תורה ולפני כיבוש הארץ. עמלק הגיח לעולם לאחר יציאת מצרים ולפני קבלת תורה. בפשטות ניתן לקבוע שעמלק רצה להשמידנו כעם ולמנוע מאיתנו את קבלת התורה. בלעם ושולחיו לא התרגשו מעוצמת החיים הרוחניים של עם שקיבל תורה וחי במדבר. הם רצו למנוע מעם זה את החוליה השלישית, את הכיבוש של ארץ ישראל, את הגשמת החלק השני בהבטחת הא-ל לאבות. הנוסחה השלמה – עם, תורה וארץ – עמדה בסכנה.
בלק קורא לבלעם דווקא לקלל את עם ישראל, כי עם ישראל כבר קיבל תורה והוא איננו עם ככל העמים. זה כבר אינו העם שיצא ממצרים, אלא הדור הבא שגדל בדרך ניסית במדבר. מן הסתם, בלק הכין עצמו גם למלחמה קונבנציונלית, אולם בחושיו ובידיעותיו הוא הבין כי אין מדובר על סתם עם פולש, אלא על עם ייחודי עם היסטוריה קצרה ופלאית. למלחמה מסוג זה אין טוב מבלעם.
והלא דבר הוא! התחמושת משלב לשלב עוברת מתחמושת קונבנציונלית לתחמושת לא קונבנציונלית. כדי למנוע מאיתנו להיות עם (פגיעה ביסוד הלאומיות) צריך להפעיל את כל האמצעים להשמדה המונית. הפגיעה היא פיזית, מוחשית ונועדה לחסל את יכולתנו להתרבות (כל הבן היילוד היאורה תשליכוהו). המלחמה הינה בין עם לעם.
כדי למנוע מאיתנו את היסוד הרוחני (תורה) מספיק לפגוע בחוליה החלשה של העם. שעת הכושר לעם קטן של נוודים לפגוע בנו (עמלק) מתאפשרת כאשר אנו נחלשים באמונתנו (ולא ירא אלוקים). ביסוד הרוחני אין צורך לפגוע בכל העם, מספיק לפגוע בחלשים שבו. אם קורעים אותו מן העם, ממילא זה יפגע בכל העם עקב הערבות ההדדית. זו ממש מלחמה ישירה עם הקב"ה.
כדי למנוע מאיתנו מלהיכנס ארצה, אין מספיק בחומות הגנה ובצבאות סדירים. כאן צריך 'כוחות מיוחדים' היודעים לפגוע בבטנם הרכה של עם ישראל. כאן נלחמים יסודות רוחניים ביסודות רוחניים. בלעם נלחם במשה ולא בלק במשה.
התשובה היהודית במהופך לציר ההיסטורי הינה: "יכול נוכל". ההגנה על הארץ (ארץ ישראל) מגינה על היהדות (תורה), וההגנה על היהדות מגינה עלינו כעם (עם ישראל).
