קצת מזה וקצת מזה

ייקוב הדין את ההר?

מוסרי, נכון וראוי שלעניין גיוס לצה"ל, דין החרדים יהיה כדין מי שאינם חרדים. צו גיוס לכולם, למעט מעשר של עילויים ממש המקדישים את כל כולם לבית המדרש (עזבו רגע את החצי השני לכאורה של המשוואה, הערבים, שאינטרס מובהק של כולנו הוא שהם לא יהיו חלק מצה"ל, למעט חריגים, כמובן. שירות לאומי חובה – כן).

עשרות שנים סיפרו לנו שהצבא לא באמת רוצה את החרדים, גם לא צריך אותם, עשרות שנים פוליטיקאים, מהסיבות המובנות של הישרדות, משכו ידם מתפוח האדמה הלוהט הזה. יותר מדי שנים בג"ץ הקשה, התעכב אך נמנע, שלא לומר נרתע מלפסוק, אולי גם מתוך שאיפה שלא הוא יצטרך ללכלך ידיו בעיסה הדביקה הזו אלא שהפוליטיקאים יעשו את שצריכים לעשות – להחליט ולחוקק – גם אם זה לא נעים. כעת הגיע טבח 7 באוקטובר, הציב למדינת ישראל מראה מול הפרצוף (בהרבה מובנים), ולכולם (למעט חלק מהחרדים ובעיקר הנהגתם) ברור שזהו. הגענו לקו השבר. מה שהיה, לא יכול להיות גם מה שיהיה. צה"ל זקוק לעוד אלפי חיילים לוחמים. זה כבר לא עניין של שוויון בנטל. זה כבר לא עניין של הרגשת איפה ואיפה. זה עניין של מתן אפשרות לקיום ביטחוני נורמלי למדינה הזו.

לאחר שהסכמנו על האקסיומה שזה הכרחי, נשאר 'רק' לדון על האיך. אז הנה עוד כמה אקסיומות, בעיניים שלי:

• אני לא מצפה מגדולי התורה של החרדים (שאם אינני טועה רובם נושקים לגיל 90 עד 120) שישנו מהרגלם ומהאני מאמין שלהם, וייצאו ב'קול קורא' בעד הגיוס לצה"ל. אני גם די נאיבי לחשוב שיסתפקו בהימנעות.
• כנ"ל מהפוליטיקאים החרדיים, שבתכל'ס, לפחות בפומבי, לא יסתרו את רבותיהם. מתחת לרדאר, יש מהם המנהלים שיחות רציניות במטרה 'למזער נזקים'. הוותיקים והמפוכחים שבהם מבינים שהפעם אין ברירה והם צריכים – גם אם לא מאהבת מרדכי, אז מחשש לנזק ארוך כבד יותר בגלל בג"ץ והלחץ הציבורי במדינה – להגיע להסכמות כלשהן. גם הסכמות שבשתיקה הן הסכמות.
• כמו שאינני מצפה מה'גדויילים' שיעודדו התגייסות לצבא, כך אני מצפה מהצבא שיכין עצמו ב-100 אחוז לקליטת חרדים, וכמה שיותר. וכמה שיותר טוב בכל ההיבטים: בסיסים נפרדים, רק גברים, כשרויות, זמני תפילות ושיעורים, עירוב וכיוצ"ב. נציגי הצבא הבהירו בוועדת חו"ב שצה"ל יכול כעת לקלוט רק כ-3,000 חיילים חרדים. בעיניים שלי, חבל. היה מספיק זמן להיערך ליותר. אבל לא נורא, קחו את הזמן, אבל עשו זאת בצורה האופטימלית. זה לא אתגר מסובך מדי אם מגלים הבנה ורצון טוב. הקמת החטיבה החרדית היא צעד נבון בכיוון. פתיחת ישיבת הסדר חרדית על אחד הגבולות היותר שקטים, גם. אבל הצבא חייב לקחת את הנושא הזה ברצינות. עוד פתרון למשל: בית חייל נפרד לחיילים מבתים חרדיים שיתגייסו והמשפחה תדחה אותם.
• אל תיתנו לכל מיני מקדמי אג'נדות פרוגרסיביות לקלקל. אכן, נכון וחובה לשמור על כבוד הנשים והחיילות, למנוע פגיעה כלשהי בהן וכדומה. זה לא חייב לסתור את זה שבחלקת החרדים הקטנה שהצבא החליט להקים, האג'נדות האלה פשוט יהיו לא רלוונטיות, כי לא יהיו שם נשים. ערך השוויון יכול להידחות הפעם. עניין של שיקול מה חשוב יותר.
• התיקון כבר בא מלמטה. כבר היום יש לא מעט תוכניות ייחודיות לצעירים חרדים שמתגייסים, רובן בתחום המחשבים, הסייבר והטכני. ברובן מאפשרים להם לעבור את השירות הצבאי יחד ובלבוש אזרחי. גם בסדר. זה קורה ומתרחב, ויש לברך על זה. כדי שתיקון יתבסס, יתרחב ויכה שורשים, הוא חייב להיות מדורג.
• ואחרון: ההשתמטות החרדית רבתי משירות בצה"ל מרתיחה את הדם. כמו שעלינו להיות ראשוני התובעים לגייס את הצעירים החרדים, כיוון שבנינו הם הדוגמה לכך שאפשר לשלב ספרא וסייפא – כך עלינו להיזהר שלא להיסחף ולהיות חלק מאלה שאת דרישתם הצודקת מביעים בדרכים שרק מעמיקות את הקרע בחברה הישראלית. פעם, וזה היה מזמן, היינו הגשר בחברה הישראלית. אולי זה הזמן והנושא שאפשר לנסות לחדש אותו?

חוק הגיוס, הנה זה בא?

מזכיר הממשלה יוסי פוקס התייחס בישיבת הקבינט האחרונה לחקיקת חוק הגיוס ואמר: "השגנו פריצת דרך משמעותית בדרך לאישורו". אף אחד לא נפל מהכיסא, וגם בקבוקי שמפניה לא נפתחו. ברגע של נימוס, הנוכחים שם לא השיבו לו: "שמענו אותך".

העבודה על חוק הגיוס מתנהלת בכמה ערוצים: האחד – פוליטי. השני – גורמי צבא מול גורמים חרדיים בכירים. השלישי – בוועדת חוץ וביטחון של הכנסת בראשות יולי אדלשטיין. כל ערוץ חשוב בפני עצמו, ולטעמי כל אחד מהם גם מעצים או מחליש את השני. בפוליטי – חברי הכנסת החרדים יוצאים ובאים בבתי ה'גדויילים', שכזכור יצאו כולם בהכרזה פומבית "אפילו לא לצו ראשון". הרבה ציפיות מהם – אין. לטעמי, המתנהל בוועדת חוץ וביטחון הוא המוקד החשוב, ולא רק בגלל שמי שמנהל שם את העניינים זה אדלשטיין, שיודע לעבוד. ביום שני הופיעו שם נציגי צה"ל ואמרו מה הצבא מסוגל לקלוט ומה לא. המשך הדיון בוועדה יתקיים ביום רביעי, ואדלשטיין אמר שכולם מוזמנים, כולל ראש הממשלה (אם ירצה…). על הכיוון שלו אפשר להבין מהתבטאותו: "אני כאן כדי להביא לפוטנציאל גדול ומשמעותי יותר משצה"ל יכול לקלוט כרגע. רק חוק גיוס משמעותי, הכולל גם פתרון לשירות אזרחי- אומי, ייתן את הכלים לגייס יותר חרדים". מיכאל שמש מ'כאן' דיווח שרה"מ נתניהו מקיים שיח רצוף מול אדלשטיין. השניים נפגשו בארבע עיניים מספר פעמים, גם בשבוע האחרון. בנוסף, שומר נתניהו על קשר קרוב גם עם ח״כים נוספים בליכוד שאיימו שלא לתמוך בחוק.

נחזור להצהרת פוקס: האומנם הושגה פריצת דרך? גורמים בקואליציה, שכנראה יודעים מה הם אומרים, מבהירים: "המציאות שונה מאוד מהתדרוכים. אין פריצת דרך, טרם סוכם מתווה לחוק הגיוס שיש לו רוב בקרב חברי הקואליציה. נתניהו חושש מהפרישה האפשרית של החרדים ומנסה להרגיע אותם, משדר כי הוא שולט באירוע. לעת עתה אין בשורות בנושא הגיוס".

ובשטח: קצינים בכירים כן עורכים שיחות חשאיות בביתם של חלק מהמנהיגים הרוחניים החרדיים. להבנתי, ההסכמה שתהיה (מדורגת) תישען על כל אחת משלושת הערוצים שהזכרנו לעיל. ואפרופו שיחות קצינים עם 'גדויילים': בתחילת השבוע עשו כן מפקד פיקוד ההכשרות בצה"ל, אלוף דוד זיני, ורח"ט תומכ"א תא"ל שי טייב. חבורת חוליגנים מהפלג הירושלמי תקפה אותם, חסמה את רכבם, השליכו עליהם בקבוקים (מזל שלא בקת"בים) וקראו לעברם 'רוצחים'. כצפוי, כל מיני פוליטיקאים גינו את החוליגנים (חלקם טרחו לציין כי מדובר בזעיר קטנטן מהחרדים, שלא נוציא דיבת החרדים כולם רעה). גם עיריית בני ברק גינתה, וחזק. בעיניים שלי, כל קצין כזה שהולך לדבר עם 'גדויילים' ומסכן עצמו למתקפת החוליגנים, שיבוא במדי ב', שימלא כיסיו בגז פלפל, ויפזר אותו בנדיבות פעם אחת באוויר תחת אזהרה. פעם שנייה שיספור 20, 21, 22 – וירסס ישירות לעיניים של אלה שתוקפים אותו פיזית. כנאמר במקורותינו, "עין תחת עין… חבורה תחת חבורה".

זה הזמן?

ביום ראשון ועדת השרים לחקיקה אישרה בשנית את הצעת החוק של יו"ר 'דגל התורה', ח"כ משה גפני, להרחבת הייצוג ההולם של בני האוכלוסייה החרדית, ברשויות ובתאגידים ציבוריים. אין לי בעיה עם זה שיגדילו את הייצוג שלהם במוסדות דלעיל, עד כדי חלקם באוכלוסייה, אבל שיוסיפו תנאי הכרחי: שירות בצה"ל או שירות לאומי-אזרחי (לפחות למועמדים עד גיל 30). אנחנו בימים קריטיים בנושא, ולטעמי ללא לחץ על מנהיגי החרדים מזה ועל האוכלוסייה עצמה, לא יתחולל השינוי המיוחל. לתקן כעת את השינוי דלעיל, גם אם בימים רגילים הוא לכאורה מוצדק. לעשות זאת עתה זה שטות וגול עצמי לחברה הישראלית שכן משרתת בצבא. החברים שם צריכים להבין ולהפנים שלאי השירות בצה"ל יש מחיר, חברתי וכלכלי. 7 באוקטובר חייב לשנות את קו המחשבה שלנו ולא רק במישור הצבאי. אתן דוגמה תיאורטית אישית, ואני לא מאמין שהידרדרתי עד כדי כך: מקבץ נדבות צעיר – אם ינקוש על דלת ביתי ויבקש צדקה, אשאל אותו אם שירת בצבא. אם ייראה בעיניי בריא ולא נתן לי סיבה ראויה למה לא, הוא ייצא ממני בידיים ריקות. בעיניים שלי, ההתעקשות של ההנהגה החרדית שלא לעשות ולו צעד בכיוון 'היתר' לשרת בצה"ל, צריכה לפרום קשרים שנקשרו מולם בשנים האחרונות. למשל, הייתי מצפה מרב ציוני, שאם נתקל בשאלה הלכתית ה'גדולה' עליו, שילך להיוועץ רק ברב ציוני. גם לנו יש 'גדויילים'. יש לשים סוף לנמיכות הקומה.

העסקה בפתח?

הבית הלבן: ישראל אישרה את תמיכתה המלאה בעסקה שאותה שרטט הנשיא ביידן, וקיבלה תמיכה במועצת הביטחון של האו"ם. עפ"י כתבים מדיניים, מה שמסתמן ביחס לעסקת החטופים הוא שעבור 30 חטופים, מתוכם כ-20 חיים, וביניהם כל הנשים, ישראל תשחרר מאות מחבלים, מתוכם 150 רוצחים שפלים, שככל הנראה רק על מחציתם תהיה לישראל אפשרות להטיל וטו. בירושלים מעריכים כי העוצמה שבה מכה צה"ל בעזה בשבועות האחרונים, כולל ניסיון חיסולו של דף, הכניסו את חמאס ללחץ גדול כולל לעסקה עכשיו. בהתחשב בעיתוי נסיעתו של נתניהו לוושינגטון, יש המעריכים כי השבועיים הקרובים הם הקריטיים לעסקה. כן, או לא.

באשר לצפון, ארה"ב הביעה תמיכה בפתרון דיפלומטי שיאפשר לאזרחים מישראל ומלבנון לשוב לבתיהם. עפ"י השליח האמריקני עמוס הוכברג, ההסכמה קרובה.

לא משחק ילדים

הקרע בין נתניהו ושר הביטחון גלנט הוא לא רק עניין של ברוגז או כעס ביניהם. זה נוגע ממש לכל אחד ואחת מאיתנו. בכירים במערכת הביטחון מעידים כי "הקרע בין נתניהו לגלנט הופך את צה"ל, השב"כ והמוסד למתווכים בין נתניהו לגלנט, בזמן מלחמה. מערכת היחסים ביניהם מעכבת את השגת מטרות המלחמה". כך עפ"י מוריה אסרף. וזה ממש נשמע הגיוני.

לא מצליח להבין

על זה שהמצב במדינה, נכון לעכשיו, על הפנים, יסכימו כולם (אני חושב). בהתייחס למצב בצפון, שאלת מיליון הדולר היא: מה הלאה? לצאת למלחמה בחיזבאללה ובלבנון? לא לצאת? קצינים בכירים במיל' הסבירו לנו, גם בפנים גלויות ולתקשורת, כי נוכח עצימות המלחמה בדרום, היקפה והתמשכותה – לא מעט מכלי המלחמה הכבדים נשחקו וזקוקים לטיפול כדי שיהיו כשירים למלחמה. אותי זה עצבן ואף הדאיג לשמוע התבטאויות כאלה, כי יש בהן משום עידוד לאויב: "קדימה, הם (ישראל) חלשים, זמן טוב להיכנס בהם!" אבל השבוע כבר נחצו כל הקווים. המדינה, בתשובה לעתירה שהגישה חיילת שביקשה לקדם את הניסיון שקיבל על עצמו צה"ל לבצע לשלב חיילות שריון בלחימה ממש, השיבה המדינה בשם צה"ל כי נוכח מחסור בתחמושת וכלים, וכמו כן צורך לתקן הרבה טנקים שנשחקו ו/או נפגעו במלחמה – הניסוי יידחה. בתרגום לעברית: צה"ל לא לגמרי מוכן, לפחות בהיבט הכוח המשוריין שלו, למלחמה בצפון. לא מבין למה לא מטילים צנזורה על פרסום דבר שכזה.

סגן הנשיא הבא?

טראמפ בחר בג׳יימס דייויד ואנס בן ה-39 לתפקיד סגן הנשיא, בהנחה שהוא ייבחר. ואנס הוא סנאטור מאוהיו. הוא ביקר בישראל וטוען: יש לי קשר חזק אליהם. לפני מספר שבועות ביקר את ביידן על יחסו לישראל וגם קרא לסיים מהר את המלחמה בעזה.

החליף את הנאום

טראמפ סיפר כי תכנן לשאת בוועידה הרפובליקנית "נאום חריף במיוחד" נגד ממשל ביידן, אך יוותר עליו לאור ההתפתחויות. "זרקתי אותו, הנאום יתמקד באחדות", אמר טראמפ. מתי אצלנו?

קיבל רגליים קרות?

יוסי כהן, לשעבר ראש המוסד ואח"כ ראש המל"ל, החליט שלא לרוץ בבחירות הקרובות לכנסת. יש אומרים כי הבין שאין סיכוי למפלגת ימין גדולה שהוא יעמוד בראשה; יש אומרים כי מעריך שלא יהיו בחירות בשנתיים הקרובות; ויש אומרים כי חבל לו להפסיד הכנסה נאה בסופט-בנק, עימו סגר חוזה לשנתיים נוספות. אבל למדנו כבר שבפוליטיקה, לא תמיד עומדים במילים.

כלכלה שחורה?

"‏הביטוח הלאומי בדק עבור הצבא כ-80 אלף תלמידי ישיבה ואברכים המצהירים 'תורתו אמונתו' – רק כ-10% נמצאו ככאלו שקיבלו תלושי שכר. ביניהם כאלו שעובדים ומקבלים שכר המותר להם על פי חוק, כדוגמת תלוש נמוך או חד-פעמי". כך דיווח הכתב החרדי ישי כהן. ואני מוסיף, הגם שלא רוצה לחשוד בכשרים, שהנתון הזה רק מצביע עד כמה גדול ה'שוק השחור' באותו סקטור. פלוני עובד, התלוש על שם הסבתא שלו (שפטורה ממס). וגם בלי תלוש, הולך מצוין.

מודה ועוזב? וגם לומד?

לאחר שכינה את נתניהו בוגד ואויב העם, האלוף במיל' גיא צור התנצל השבוע ברשת ב' על דבריו: "מילים מטופשות ולא נכונות". וטוב שכך. ויותר טוב שתמיד יזכור את ההתנצלות, וינהג בהתאם. הוא וחבריו. וגם יריביו.