אלינור רחימי (יוצרת וכותבת תוכן, מעצבת גרפית er1313@gmail.com)השבוע ניהלתי שיחה עם מישהו, והוא שטח בפניי את האג'נדה שלו על איזה גבר אני "צריכה" כביכול. כמובן שלא נאמר שם שום דבר על מנת המשכל הגבוהה שהוא חייב להכיל או על הלב הטוב או על כמה הוא איש שיחה או אילו מידות טובות צריכות להיות לו. הדבר הראשון שנאמר הוא שאני צריכה גבר שגדול ממני לפחות(!) בשנתיים. למה? הוא טוען שגברים בפער גדול ממני יהיו יותר מיושבים בדעתם מגברים בגילי או מכאלה שקטנים ממני, אפילו אם הם צעירים ממני בכמה חודשים. כי למה שהם ירצו אותי אם הם יכולים למצוא נערה בת 20 לפתוח איתה משפחתון ולגדול ביחד.
אז כעסתי והתווכחתי איתו כי כאב לי נורא הקטלוג הנורא הזה. התחושה שנותנים לך שאת מבוגרת ולא רלוונטית שוברת. אבל מעל הכל, הכעיס אותי הצורך העז שיש לאנשים להחליט עבורי מה מתאים לי. תודה להוא שלמעלה, אנחנו כבר לא תלויים רק בשדכניות או בחברים שיועילו בטובם לחשוב עלינו ואפשר, גם אם זה קשה, להכיר גם לבד. כי לצערנו, את רובנו, בעיקר את הבחורות, לא מאוד שואלים מה אנחנו מחפשות אלא מקטלגים אותנו במגירות לפי מראה, גיל וציפיות חברתיות. מהצד הגברי, אפילו אם גבר יאמר שהוא רוצה בחורה מלאה – אף אחד לא יאמין לו, וימשיכו לנסות להכיר לו רק בחורות רזות.
אז אם אתם אוהבים את החבר או את החברה שלכם, או אפילו אם מדובר בבני משפחה רווקים, נסו להקשיב להם ולראות מה הם באמת מחפשים ומה הלב שלהם רוצה (בדגש על הלב ולא על איברים אחרים). אל תחליטו עבורם מאיזה מוצא הוא אמור להיות או איזה צבע שיער צריך להיות לשידוך הפוטנציאלי. תקשיבו ללב שלהם, וכשתתחברו ללב הזה אין לי ספק שגם לכם יהיה הרבה יותר פשוט לשדך – ולשדך עם הצלחות.
אז כמו שהרבנים אוהבים לומר: שנזכה.
