היום, י"ג תמוז, מציינים 118 שנה להקמת "אחוזת בית", לימים תהפוך לעיר העברית הראשונה בארץ ישראל ובעולם כולו – תל אביב! יצאנו למקום שבו הכל התחיל
נקודת יציאה: אנדרטת המייסדים, שדרות רוטשילד 18
נקודת סיום: מגדל שלום ברחוב הרצל
"ביום י"ב תמוז לשנת תרס"ו, ביום השלישי לשבוע בשעה 6 בבוקר, עגנה אונייתנו אל מול חוף יפו, ובשעה 7 בערך עמדו רגלינו על אדמת ארץ ישראל" – כך כותב עקיבא אריה ויס, שבהשפעת חזונו של הרצל סוגר את בית המסחר המצליח שלו בלודז' שבפולין ועולה לארץ ישראל עם רעייתו חוה שרה וששת ילדיהם הקטנים.
עוד באותו הערב הוא מגיע לאספת מתיישבים גדולה ב"קלוב ישורון" שביפו, ומציע את רעיון הקמת "אגודת אחוזת בית" למען הקמת העיר העברית הראשונה בארץ ישראל. האגודה מוקמת, בהמשך גם נרכש שטח האדמה, ואף יושר בסיוע מריצות ("המריצניקים") לטובת הקמת הבתים – כך גם נוצרה השדרה שבה אנו הולכים. ביום כ' בניסן תרס"ט 11.4.1909 התאספו 60 המשפחות הרשומות לטקס "הגרלת הצדפים" שנערך ממש כאן בנקודה זו, ובמהלכו נאספו שתי ערימות צדפים: לבנים עם שמות החברים, ואפורים עם מספרי המגרשים – כשילד וילדה מרימים בכל פעם צדף לבן וצדף אפור בהתאמה. כך חולקו המגרשים בין כל המשפחות.
על האנדרטה שנוסדה במלאת 40 שנה לת"א, חרוטים שמותיהם של מייסדיה וראשוני בוניה של שכונת "אחוזת בית" שממנה צמחה וגדלה העיר ת"א. בקדמת האנדרטה ישנה בריכת נוי יפה המסמלת את מגדל המים שנבנה במקום זה. אל המגדל הובאו מים מקידוח שיזם עקיבא ומכאן הוזרמו לבתים – מה שהיה חידוש גדול באותם ימים. לצד מגדל המים היה אז מבנה קטן ששימש בית העירייה הראשון.
בחזית האנדרטה מופיע תבליט יפהפה שנעשה על ידי הפסל אהרן פריבר, ובו נבנית העיר לשלביה: יישור החולות, בניית הבתים הראשונים כשבמרכז גימנסיה הרצליה, והתפתחות העיר על מוסדותיה כמו התיאטרון הלאומי "הבימה", נמל ת"א, ביה"כ הגדול וגורדי השחקים שבה. למרגלות התבליט מופיע פסוק הנחמה מירמיהו: "עוד אבנך ונבנית בתולת ישראל", שנבחר גם להופיע בסמלה של העיר.
שכונת "אחוזת בית" הוקמה כ"שכונת גנים" מודרנית, רחובות שתי וערב, כשזו פעם ראשונה שנותנים שמות לרחובות בארץ. בהמשך השכונה מקבלת את שמה "תל אביב" ע"ש ספרו של הרצל ומקומו של הנביא יחזקאל בבבל משם חזרנו לארץ.
אז אחרי שייסדנו את העיר, נתקדם על "שביל העצמאות" המעגלי המחבר בין עשרת האתרים הקשורים בתולדות העיר, אל פסל הברונזה "מאיר דיזנגוף על סוסתו" ובו ראש העירייה הראשון של ת"א רוכב על סוסתו "מהירה" (שהייתה דווקא איטית במיוחד) ברחבי העיר ומוודא שהעיר מתנהלת כראוי, ומדי שנה בחג הפורים אף רכב בראש מצעד העדלאידע המסורתי. מעבר לכביש, ברחוב רוטשילד 16, עמד ביתם של מאיר וצינה דיזינגוף, ואחרי מות אשתו בהוראתו נבנה במקום הבית מוזיאון ת"א לאומנות, ובו ביום שישי 14.5.1948 ה' באייר תש"ח בשעה 16:00 הכריז דוד בן-גוריון "על הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל, היא מדינת ישראל!" המקום עובר שיפוץ ועתיד להיפתח בקרוב כמוזיאון היכל העצמאות.
בהמשך "שביל העצמאות", בצומת הרחובות רוטשילד והרצל (מפגש הממון והחזון), שוכן עד היום הקיוסק הראשון של ת"א, שהיה גם היחיד בעשר שנותיה הראשונות של העיר. בו מכרו בין היתר משקה גזוז שהיה מיץ ממותק עם סודה, אותו ביקש ביאליק מהמוזגת במילים: "גזזיני ואגרשך, והעדיפיני במִילייך" – השקיני גזוז תמורת גרוש, ותני לי עודף במטבעות של מיל.
מכאן נפנה ימינה לרחוב הרצל. מולנו, במקום שבו עמדה מאז הקמת העיר הגימנסיה העברית "הרצליה", מתנוסס היום גורד השחקים הראשון בישראל "מגדל שלום", שנחנך לפני 60 שנה על הריסותיה של הגימנסיה ונחשב אז למבנה הגבוה ביותר באסיה! אתם מוזמנים להיכנס וליהנות מהמרכז להכרת ת"א. הוא כולל בין היתר את "הפסיפס לזכר הגימנסיה הרצליה", שיצר נחום גוטמן, תושב אחוזת בית בעצמו, ובו למעלה ממיליון אבנים המתארות את התפתחות העיר, ומולו פסיפס המחווה של דוד שריר "יפו-תל אביב: דור שני".
בקומה מעלינו תערוכות קבע ותערוכות מתחלפות המוקדשות לתולדות העיר, דגם אחוזת בית מרשים, ופינה המוקדשת להוגה רעיון העיר העברית הראשונה בעולם, עקיבא ויס, עליה כתב אביגדור המאירי בשירו "תל אביב": "ואם נזכה וה' ישועה יצמיח – לתל אביב העברייה יבוא המשיח!".