"שנית מצדה לא תיפול!"

בימי בין המצרים, רגע לפני תשעה באב, נבקר במעוז היהודי האחרון בימי המרד הגדול ברומאים – מרד שהביא בסופו של דבר לחורבן בית המקדש השני בשנת ג'תת"ל 70 לספירה.

נקודת התחלה: באתר מצדה מצידו המערבי – "חיזיון אור קולי מצדה" בוויז.

נקודת סיום: חזרה לרכב בנקודת ההתחלה, או אם מתאפשר ירידה בשביל הנחש/ברכבל לכיוון ים המלח. הכניסה לאתר בתשלום.

ביום כ"א תמוז תשכ"ט (לפני 55 שנה), ביוזמת הרב גורן ובהשתתפותו, הובאו לקבורה בהלוויה ממלכתית ובטקס צבאי מלא "אחרוני מגיני מצדה" – 27 שלדים שהתגלו בחפירות הארכיאולוגיות ונטמנו אחר כבוד. על כך אמר הרב גורן: "כבוד לנו לגמול חסד היסטורי לגיבורי ישראל… שהחליטו לשלוח יד בנפשם כדי לא ליפול בידי הרומאים", ובשלושה מטחי כבוד תם הטקס.

מהמקום שבו נקברו, לרגלי צוק מצדה ממערב, נתחיל את סיורנו. מולנו מתנוסס המצוק כולו, וההר הזה נדמה לנו כספינה גדולה. בחרטומו הצפוני נראים שלושה מפלסיו של ארמון הורדוס ומתחתם פתחי 12 בורות מים שהתמלאו מי שיטפונות שהובלו בשתי אמות מים מנחל מצדה ונחל בן יאיר, ומהם העלו את המים על חמורים אל העיר לרוויית תושביה.

נעלה ב"שביל הסוללה" על סוללת עפר שאותה בנו הרומים (ע"י פועלי כפייה יהודים), ועליה העלו איל ניגוח לריסוק חומת העיר. דרכו גם, אחרי 3 חודשי מצור, נכנסו לעיר (ממרומי האתר רואים את נקודת הפריצה). סוללת העפר הזו, יחד עם שמונת מחנות המצור והדייק (גל האבנים שמקיף את ההר) שנותרו מאז, הקנו לאתר הזה את הייחודיות שלו ואת הכבוד שזכה לו כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו.

הגענו לפסגה. מולנו שוכן ארמון הורדוס המערבי, שבו אפשר להתרשם מהפסיפסים בחדרים ושרידי העיטורים שהיו על הקירות, ואפילו רמז לכיסא המלכותי שעליו ישב הורדוס וקיבל אורחים רמי מעלה, אבל גם מהעובדה שחדרי הארמון בזמן המרד הפכו לחדרי מגורים למורדים. כיריים, גזרי עצים ופיח הם שרידים לחיים שהיו כאן ערב החורבן.

מכאן נמשיך צפונה. נעבור דרך מחסני האוכל ששרדו הודות לאקלים החם – למעלה מעשרה מחסנים הכילו קנקני אגירה מימי הורדוס ששימשו גם את המורדים, ועליהם כתובות עם שמות ומקומות, אפילו "הורדוס מלך היהודים" מופיע שם. נגיע אל ארמונו הצפוני של הורדוס – בתוך חצר מוקפת עמודים מוצג דגם הארמון. כשאנו עומדים על המדרגה השלישית העליונה של הארמון, או על המדרגה התחתונה, אפשר להתרשם מהפרסקאות המשוחזרות (ציורי קיר שנצבעו כשהטיח לח) הכי יפות במצדה!

מהתצפית נראה את הדייק הרומי שהשתמר יפה על מגדליו, ואת מחנות המצור הרומיים שבהם הוא עבר, בין היתר את המחנה הרומי הקרוב ביותר לסוללת העפר דרכה עלינו, שהוא גם הגדול ביותר.

נתחיל לחזור לכיוון דרום. בית המרחץ הרומי שנמצא כאן הוא הגדול ביותר במצדה ומספק הצצה לתענוגות הימים ההם עם חדר חם, פושר וקר. מגג בית המרחץ רואים יפה את מחסני המזון, וממערב לבית המרחץ נחשף "חדר הגורלות" – בו התגלו 12 שברי חרס עם כתובות של שמות, חלקם מוכרים מתקופת המרד, שייתכן ששימשו לגורל שאותו הטילו המורדים בלילה האחרון בו נקבע מי העשרה שיהרגו את כולם, ובהמשך מי האחרון שיוותר וייפול על חרבו.

ניצמד לחומה המערבית של האתר וניכנס לבית הכנסת שהכשירו המורדים במקום אורוות סוסים שהיו כאן, עם מערכת ספסלים היקפית וטורי עמודים לקירוי. יגאל ידין, שניהל את החפירות במצדה בשנות ה-60, מצא בשכבת החורבן של בית הכנסת מגילות שנגנזו, כשהחלק החשוף בו המגילה נותרה פתוחה השתמר באקלים המדברי – כלומר שניתן לשער מה קראו אנשי העיר ערב החורבן!

כך נחשף פרק "שיר מזמור לאסף" מספר תהלים ותיאור מות משה מספר דברים, וגם "חזון העצמות היבשות" מספר יחזקאל. ייתכן שבאותו ליל סדר ארור בשנת 73 לספירה, אחרי שירושלים כבר חרבה, זמן קצר לפני שנכנסו הרומאים למצדה והחריבו אותה, התכנסו יהודי מצדה בבית הכנסת וקראו: "וְנָתַתִּי רוּחִי בָכֶם וִחְיִיתֶם, וְהִנַּחְתִּי אֶתְכֶם עַל-אַדְמַתְכֶם, וִידַעְתֶּם כִּי-אֲנִי ה' דִּבַּרְתִּי וְעָשִׂיתִי, נְאֻם ה'". מצדה הפכה מאז לסמל לשאיפה להתחדשות לאומית, וכיום, 1951 שנים אחרי, יושב סופר סת"ם מדי יום באותו בית כנסת במצדה וכותב ספרי תורה.

שנית מצדה לא תיפול!