סובב כנרת בעקבות נעמי שמר

השבת, ז' בתמוז, אנו מציינים 20 שנה ללכתה לעולמה של המשוררת הלאומית נעמי שמר, בת קבוצת כנרת. נצא לטייל באזור שבו נולדה וגדלה במקטע מ"שביל סובב כנרת", שהיה נוף ילדותה, ונסיים בבית הקברות כנרת, אחד מסמלי ההתיישבות בארץ, בו נטמנה.

נקודת התחלה: תחנת הדלק דור-אלון בכניסה לכפר הנופש האון, לחופה המזרחי של הכנרת

נקודת סיום: בית הקברות כנרת (יש להשאיר רכב בנקודת הסיום)

משך המסלול: 8 ק"מ של הליכה ברמת קושי קלה, מוצל ברובו, על גדות ימת הכנרת

יוצאים לדרך

מתחנת דלק דור-אלון בכניסה לכפר הנופש האון, חוצים את הכביש דרומה לכיוון מטע הבננות, כשמימין למטע רואים את סימון שביל "סובב כנרת" – לבן, סגול, כחול – שילווה אותנו לאורך כל המסלול. השביל כולו באורך של כ-65 ק"מ מעגלי סביב אגן הכנרת. מטע הבננות בארץ ניטע לראשונה לפני כמאה שנה באזור זה – וההמצאה הישראלית של בתי הרשת מאפשרת לגדל את עשב הבננה במקומות רבים בארץ.

נחלוף על פני שרידים של "שיני דרקון" בריטיים, שנותרו כאן ממלחמת העולם הראשונה, ולאחר כקילומטר וחצי של הליכה בשביל בינות לסבך הצמחייה, נגיע למבנה משאבות פעיל ולצידו פיסת דשא נעימה ומוצלת – מומלץ לנוח ולטבול במים. זו נקודה שמתאים להאזין בה לשירת העשבים: "כל עשב ועשב יש לו שירה מיוחדת משלו".

קילומטר נוסף של הליכה נעימה מוביל אותנו לקיבוץ מעגן – ובו "בית הצנחן" להנצחת הצנחנים שיצאו לעזרת העם היהודי באירופה הכבושה ולא שבו, ביניהם חבר הקיבוץ פרץ גולדשטיין, והנצחת בני מעגן שנפלו במלחמות ישראל. בסמוך, נמצאת אנדרטה לזכר "אסון מעגן" – לפני 70 שנה בדיוק, ביולי 1954, מטוס פייפר שאמור היה להשליך איגרת מהנשיא לעצרת הזיכרון לצנחנים שהתקיימה בקיבוץ – התרסק אל תוך הקהל וגרם למותם של 17 איש, ביניהם ארבעה צנחנים, ואישים ממנהיגי היישוב.

חם לכם? זה הזמן לטבול שוב, הפעם בחוף של קיבוץ מעגן! "תפקחו את העיניים תסתכלו סביב" – מעבר לימת הכנרת מתנשאת לה רמת פוריה, כשלמרגלותיה הקיבוץ דגניה, הקבוצה כנרת, והמושבה כנרת.

נמשיך בהליכה דרך הקיבוץ וכפר הנופש "מעגן עדן", עוד פחות מקילומטר והגענו לנקודה הדרומית ביותר של הכנרת, שם ניצב "בית גבריאל" – מרכז תרבות מרשים, ובו בין היתר נערך בשנת 1994 טקס בנוכחות ראש הממשלה דאז יצחק רבין וחוסיין מלך ירדן, במסגרת החתימה על הסכם השלום בין המדינות. זה מקום מושלם לנוח בו, לשתות משהו קר וליהנות מתערוכות מתחלפות (התערוכה הנוכחית היא על חייו של המשורר מאיר אריאל).

נמשיך בשביל המסומן אל חוף צמח – מקום מושלם לרביצה על החוף (יש צל, שירותים ומים לשתייה) וכניסה למים אל "גל סגול כהה הריע והתיז". בהמשך נצעד בסמוך לבניין המועצה האזורית עמק הירדן – בחזית המבנה מתנשאת לה בגאון מגילת העצמאות. השביל יוביל אותנו לטיילת צמח עם מיצגי אומנות וספריית רחוב. לא לשכוח להצטלם עם שלט kineret למזכרת!

נחלוף על פני חוף דגניה העתיק ובית הבטון הבריטי, ששימש מעגן לסירת השיטור הימי בכנרת, ותגיעו ל"פקק של הכנרת" על מוצא הירדן מהכנרת – סכר דגניה שאותו בנה "הזקן מנהריים" בשנת 1932 לצורך ויסות זרימת מי הכנרת למפעל החשמל בנהריים. הסכר נפתח בצורה מבוקרת, ובשנת 1992 אף נפתח במלואו, כפי שכתבה נעמי: "ראיתי את הסכר פתוח לרווחה, וקול שפעת המים נוהרת בשמחה!". נחלוף על פני הסכר ונעלה מזרחה לכיוון הכנרת, אל חניון ירדן כנרת. גם בו אפשר ליהנות מרחצה נעימה במים ולהתרשם משרידי גשר העץ שחצה בעבר את נהר הירדן.

נמשיך לאורך החוף בהליכה קצרה ונגיע לגן תל בית ירח – אתר ארכיאולוגי מרשים, אך פחות מונגש לביקור, שזוהה כאחת משתי עיירות יהודיות סמוכות – בית ירח וצינברי, המוזכרות בתלמוד. באתר רואים כיום בעיקר שרידי ארמון חורף מוסלמי (אומיי) מהמאה ה-7 המכיל פסיפסים, בית מרחץ ומערכת אספקת מים, ואפילו מבנה המתוארך לשנת 2900 לפניה"ס.

הגענו לבית הקברות כנרת – אחד מסמלי ההתיישבות בארץ. בדרכנו לקברה של המשוררת הלאומית, נחלוף על פני גל אבנים "גל הרצל", שהוקם בידי פועלי חוות כנרת לזכרו של הרצל ביום השנה החמישי לפטירתו (1909), ואליו היו עולים בכל שנה לציון "יום הרצל" ואף ערכו בו מרוצי סוסים ותחרויות ספורט. מכאן נמשיך לקברה של נעמי, אשר ביקשה להיטמן לצד הוריה ולצד בעלה מרדכי הורוביץ', כשעל קברה חתימתה בכתב ידה. בסמוך לה קבורים גם רחל המשוררת; ברל כצנלסון, ממנהיגי תנועת 'העבודה' ומחבר תפילת 'יזכור' ועל שמו נקרא קיבוץ בארי; משה הס, ממבשרי הציונות; בן ציון ישראלי, ממחדשי ענף התמר בארץ ועוד אישים רבים נוספים.