בפרק ה' בספר יהושע, עם ישראל כבר חצה את הירדן אך נשאר לחנות כמה ימים נוספים לפני שמתחיל במשימת כיבוש הארץ. בימים הללו הם נערכים לקראת הבאות. לא מדובר על הכנה צבאית של אימונים או לוגיסטיקה, אלא משהו עמוק יותר. אדגר שיין, שהיה חוקר תרבות ארגונית ידוע, המשיל את התרבות לפירמידה בת שלושה שלבים.
בחלק הבסיסי והתחתון נמצאים הערכים ותפיסות העולם של התרבות. זהו שלב יסודי מאוד, לפעמים אינו מודע ומאוד קשה להזיז או לשנות אותו. לא ניתן לקחת ארגון המבוסס על תחרות, ובהינף החלטה לקבוע שהעובדים יעבדו כמו בעמותה. התרבות שהעובדים חיים בה שורשית, וצריך לעבוד קשה כדי לשנות את צורת החשיבה שלהם.
ברמה השנייה יש את צורת ההתנהגות והנורמות הנהוגות בארגון. חלק זה יותר מודע ונראה לעין לכל אדם שבא לבקר בארגון. החלק העליון מכיל את הסממנים – הדברים והמעשיים הפיזיים והטכניים שהם פשוטים לכאורה ובאים כדי לחזק את התרבות. הסממנים יכולים להיות שפה, טקסים, מדים וסמלים.
כאשר נרצה לשנות תרבות, לא נוכל להתחיל מהשורש אלא מלמעלה, בשינוי הסממנים. בעבודה נכונה, השינוי הזה יוביל לשינוי התנהגות שיביאו בתורם לשינוי של תפיסות העולם של התרבות ושל חבריה. שינוי תרבות הוא תהליך קשה ומורכב, אבל כדי לעשות שינוי אמיתי ולא רק קוסמטי, חייבים להשקיע מחשבה גם בהיבטים אלו, אחרת הארגון או במקרה הזה העם, יישאר בדיוק באותו המקום. בחניה המתוארת בפרק מתוארים כמה זעזועים שיכולים להוביל לשינוי אמיתי ומהותי בעם.
הראשון הוא ברית המילה. במדבר העורלה הפרידה בין אלו שיצאו ממצרים, נימולו שם, ונגזר עליהם למות במדבר, לבין אלו שנולדו במהלך המסע, לא נימולו והיו צפויים לעלות לארץ. כעת משלימים להם את הטקס במעמד משמעותי בגלגל. לאחר שהסירו מעליהם את "חרפת מצרים", הגיע חג הפסח. כמו היום, ודאי ישבו סביב שולחן הסדר, אכלו מצות וסיפרו ביציאת מצרים. כך ניתן היה לחבר את ברית המילה לשורשים ולסיפור המשותף. לאחר חג הפסח, יום הנפת העומר, העם מתחיל לאכול מתבואת הארץ ורשמית נפרדים מהמן שהיה המאכל הקבוע שליווה אותם במדבר.
החיבור הזה בין סממן חיצוני שהשתנה (בדרך כואבת שגם משאירה סימן) לסיפור המשותף ובהמשך לשינוי בנורמות ובהרגלים, מתחיל להניע שינוי תרבותי, שהוא לא פחות חשוב מאשר אימון צבאי פיזי לפני כיבוש יריחו. בזכותו, כאשר ישאלו את הלוחם שיוצא לכבוש את הארץ מי הוא, בשם אילו ערכים הוא פועל ולאיזו מטרה – לא יהיה לו ספק.