ליאת שוקרון (עורכת המגזין בשבתון)פגועי נפש רבים מעבירים את חייהם במחלקות אשפוז או בהוסטלים. חלקם (הקטן) משתלב בעבודות המתאימות להם. מלבד הארגונים שמסייעים לשילוב, ואלו המעסיקים פגועי נפש – מה חלקנו בעניין? שונים אבל שווים
בשבוע שעבר נערך יום המודעות הבינלאומי לבריאות הנפש, תחום שבשביל לשפר את המודעות שלנו אליו צריך הרבה יותר מיום אחד. אנחנו לא פוגשים בהם הרבה, לא יודעים איך לתקשר איתם ובעיקר, לא מודעים לקשת הפגיעות הרחבה שישנה.
רוצים לנפץ סטיגמה? תשמעו את הסיפור הבא. באחד מהאירועים השנתיים של ארגון "שכולו טוב", ארגון לשינוי חברתי שמטרתו לעזור לאנשים פגועי נפש להשתלב בקהילה, בעיקר דרך שוק העבודה, המיועד לכל פגועי הנפש (או "מתמודדי הנפש", כפי שמכנים אותם בארגון) שמקבלים שירות מהארגון, הגיעו לאירוע, כבכל שנה, עשרות אוטובוסים של פגועי נפש, שלושת אלפים איש. במהלך האירוע יו"ר הקבוצה, עירד איכלר, ראה שני אנשים 'הורגים' אחד את השני במכות. הסיטואציה מלחיצה- מפרידים בין הנצים ללא הצלחה מרובה ואחד מהם מזמין משטרה מרוב פחד. המשטרה חוקרת את שניהם ומסתבר שאלה לא היו פגועי נפש כפי שרובנו ודאי חשבנו, אלא שני נהגי אגד.
בינואר 2017 נכנס לתוקפו תיקון לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות על פיו גופים ציבוריים שבהם מעל ל-100 עובדים יידרשו לייצוג הולם של אנשים עם מוגבלות משמעותית בשיעור של 5%, בתוך חמש שנים. עד כה תעסוקת פגועי נפש בשוק העבודה הרגיל איננה דבר שבשגרה ונכונה עוד התקדמות רבה בתחום בארץ.
עירד איכלר, שנושא השילוב ממש בדמו, שוחח עם "שבתון" ותיאר את פעולות ארגון "שכולו טוב":
"מטרתנו לעזור לאנשים שנמצאים מחוץ לקהילה ולחברה להשתלב בה בחזרה, אנשים שנסיבות חייהם הובילו אותם לכל מיני מקומות- בין אם זה אשפוזים ארוכים, מצבים בריאותיים נפשיים ועוד- שגרמו להם להתקשות להשתלב בשוק העבודה ובקהילה. בנינו מודל שמטרתו לשלב אנשים במקומות עבודה וגם בתחום החברתי- לפתח את שעות הפנאי שלהם. יש לנו מרכזי הכשרה והתנסות של תעסוקה, כשלאדם בקהילה זה נראה כמו עסק רגיל, אבל מתחת למנוע של העסק הזה יש תהליכי שיקום אישיים של כל עובד".
התהליך עובד כך; המדינה מציעה לפגועי הנפש שמוכרים על ידה אפשרויות תעסוקה ושילוב, ביניהם ארגון "שכולו טוב". מעסיקים שמעוניינים להעסיק פגועי נפש פונים לארגון, וגם הארגון פונה למעסיקים. הארגון מפעיל מרכזי הכשרה בצורת מקומות עבודה- בתי קפה, חנויות ספרים, מפעל יצרני וליווי כלבים, פעולות נורמטיביות במהותן שהן בעצם מרכז שיקום שמכין את העובדים לעבוד בעבודות רגילות ככל האדם ולהשתלב בקהילה.
"מעסיק צריך אנשים שיתפקדו וזה מה שהוא מקבל. השיח הוא לא שיח של מסכנות ואף אחד לא עושה טובה. להפך, לפעמים יש יתרונות יחסיים למעסיקים ואפילו רווח. לדוגמא, מתמודדים נפשית שומרים על מקומות עבודה יותר זמן בממוצע מאשר אנשים אחרים, והם עובדים נאמנים"
"אנשים שנמצאים בתהליך שיקום מהיום הראשון נמצאים באינטראקציה עם הקהילה ויש משמעות למה שהם עושים", מתאר איכלר. "אנחנו עובדים כדי למצוא דרכים עיקריות לשילוב בקהילה. השלב הראשון הוא אינטראקציה עם הקהילה- לחלקם אין שום קשר עם הקהילה. הם לא מסתובבים או הולכים לקניון, אין להם חיי חברה. הם חיים בבדידות. מי שמגיע אלינו ומוכר ספר, עובד בדוכן או מלווה כלב- כבר מייצר אינטראקציה עם אנשים בקהילה. מהצד השני גם הסביבה ביום יום לא פוגשת אנשים עם נכויות, ואנחנו מייצרים את האינטראקציות האלה גם בשביל אנשים מהקהילה. אחרי שהאדם מוכן אנחנו עוזרים לו למצוא עבודה, להשתלב בשוק העבודה וגם מלווים אותו לתוך חיי העבודה שלו", מספר עירד.
יש איזה תחום שלרוב מוגבלים נפשית מועסקים בו?
"לא. זה חלק מהעניין", עונה איכלר. "אנחנו יודעים לתת פיתרון מתאים לכל בן אדם, אפילו שאנחנו עובדים עם המון אנשים. לכל בן אדם יש תכנית שיקום אישית ואת החזון האישי שלו- לאן הוא רוצה להגיע ומה הוא רוצה לעשות בחיים. יכול להיות בן אדם שרוצה לעבוד בסופר, רק להחזיק עבודה, ויכול להיות כזה שרוצה להיות מנהל בנק. לא משנה מה השאיפה, אנחנו נעזור להם לבנות תכנית ולעשות את זה", מסביר איכלר.
מהם התנאים בהם הם מועסקים? מהן החובות שלהם?
"התנאים שהם מקבלים במקומות העבודה שווים לגמרי ליתר העובדים. הם עובדים רגילים לגמרי", עונה עירד.
לגבי החובות- מקומות העבודה עושים התאמות. אבל עירד מתעקש- אף אחד לא עושה למוגבלים טובה, אפילו להפך. "מעסיק צריך אנשים שיתפקדו וזה מה שהוא מקבל. השיח הוא לא שיח של מסכנות ואף אחד לא עושה לאף אחד טובה. הכל ממקום מכובד ושווה ערך. להפך, לפעמים יש יתרונות יחסיים למעסיקים ואפילו רווח. לדוגמא, מתמודדים נפשית שומרים על מקומות עבודה יותר זמן בממוצע מאשר אנשים אחרים. הם עובדים נאמנים שמעריכים יותר את מקום העבודה וזה משפיע על מחויבות העובדים שמסביב ועל האכפתיות שלהם לעבודה. הם מעריכים את זה שהם עובדים במקום שמעסיק עובדים עם מוגבלות".
ובכל זאת, במהלך העבודה לעתים יש צורך בסיוע בשילוב העובד. הארגון עוזר למעסיקים להצליח בתהליך השילוב של עובד פגוע נפשית לכל אורך הדרך אם הם או העובד יזדקקו לכך- הכנת העובדים הקיימים, הבנת המשימות, סיוע לעובד שמתקשה להתבטא ולהסביר מה קשה, חשוב לו או שהוא צריך בעבודה ובעצם משמש כמתווך המגשר על פערי הבנה בין העובד למעסיק כדי שהאחרון יצליח לקלוט בצורה מיטבית עובדים עם נכויות.
ומה עבודה ככל האדם עושה לפגוע הנפש? לעירד יש תשובה שהדהימה אותי. כמות ימי האשפוז של מתמודדי נפש ירדה מאז שארגונים דוגמת "שכולו טוב" עובדים. עד כדי כך.
"כשאדם רגיל מגיע למקום חדש ומציג את עצמו, הזהות שלו בנויה מהמצב המשפחתי, מהמקום בו הוא גר וממה שהוא עושה. תחשבי על בן אדם שאין לו את מה שהוא עושה. אנחנו, אנשים שהם חלק מהחברה, לא יכולים בכלל לדמיין כמה זה משמעותי לזהות שלנו ולביטחון העצמי. אנחנו רואים התקדמות בתפקוד של אדם שעובד בעבודה קבועה, ובישראל, מאז שארגונים שמסייעים למתמודדי נפש לעבוד פועלים- כמות האשפוזים ירדה", מספר איכלר.
איך זה שהסביבה קצת יותר נפגשת בהם משפיע על התפיסה שלה?
"אנחנו צריכים להיות חברה סובלנית ומכילה יותר", משיב עירד. "ככל שיש יותר אינטראקציות וככל שהאינטראקציות איכותיות ולא מבוססות על מסכנות אלא על ערך עצמי- זה משנה את פני החברה שלנו. נגמרו הימים שמשאירים אנשים עם נכויות במקומות הסגורים והרחוקים שלהם. אנחנו בתוך המהפכה. עוד עשר שנים יראה לנו מוזר שאנשים לא פגשו אנשים עם נכויות ביום יום שלהם כי הם יהיו בכל מקום, חלק מהקהילה. לנו, בתור אזרחים במדינת ישראל, יש אחריות אזרחית להיות סובלניים ולרצות לשלב גם במובן של לרכוש ממקומות שמעסיקים אותם וגם בתור מעסיקים להעסיק אנשים עם נכויות. עוד אחד ועוד אחד כזה וזהו, אנשים עם נכויות יהיו חלק אינטגראלי מהקהילה וירגישו שווים", מסכם איכלר.
"הם עובדים טובים לא פחות מאחרים"
עסק שבאופן חריג רוב עובדיו הם פגועי נפש הוא סטודיו התכשיטים "עדיים מכל הלב". תחנות חייה של יען נוה הובילו אותה להקמת הסטודיו, בו היא מעסיקה שישה פגועי נפש. יען, ששירתה בצבא קבע שנים רבות כקצינה לבריאות הנפש, ובמהלך חייה נמשכה לעיצוב והכינה תכשיטים כתחביב וכמקור פרנסה קטן, החליטה להקים סטודיו לייצור תכשיטים לאחר שהשתחררה מהצבא. כשהסטודיו החל להצליח היא עברה לתכנית ב'- העסקת פגועי נפש.
"רציתי לנצל את הסטודיו כדי לחבר את כל מרכיבי המקצוע שלי ולהעסיק רק פגועי נפש. זה מה שאני יודעת לעשות הכי טוב ובזה אני יכולה להועיל לחברה הכי טוב", מספרת נוה ומתארת כי ישנם פגועי נפש שנופלים בין הכיסאות- בדיוק אותם היא רצתה לסטודיו שלה. "פגועי נפש זה כמו פגיעה פיזית. פגיעה פיזית יכולה להיות שבירת יד, מחלה שעוברת, מחלה כרונית, פגיעה שיוצרת נכות. לכל פגיעה יש את המגבלות שהיא יוצרת או שאולי תיצור אם לא יהיה איזון תרופתי. אותו הדבר עם פגיעה נפשית. יכולה להיות שריטה, יכולה להיות מכה רצינית טראומתית, יכול להיות שבר משמעותי, קריסת מערכות, מחלה מאוזנת שמאפשרת תפקוד ברמות הכי גבוהות, ויכולה להיות מחלה או הפרעה שמונעת את ניצול מקסימום הפוטנציאל, כל אחד ברמה שלו, אבל יש יכולות תפקוד שונות.
"גם בפגועי נפש שמוכרים לסל שיקום– בעלי יכולות נמוכות הולכים למקומות בהם אורזים ומכינים כל מיני דברים שמוכרים תמיד בחגים. ויש כאלה שיוצאים קרחים מפה ומפה, כי בין האנשים עם היכולות היותר נמוכות הם מרגישים נורא רע, ובין האנשים עם היכולות הגבוהות ועם מסגרת מגבילה- מ-8 בבוקר משרה מלאה שלא מכילה- הם לא מסוגלים. אני רציתי אלי אנשים מהסוג הזה, שיהיה להם מקום נורמטיבי שמכיל אותם בו הם יקבלו שכר מינימום במלואו ויעלו אותו ולא שכר מופחת".
יען מאמינה שגם עסק שלכאורה מתקשה כלכלית יכול להחזיק עובד פגוע נפש אחד, משום שהם עובדים אינטליגנטים ובעלי יכולת. מה שכן, היא ממליצה לעשות זאת מול חברת השמה מתאימה: "צריך לדאוג לעבוד בצורה מסודרת מול עובדי השמה, לקחת מישהו שמוכר לסל שיקום, עם 'אבא ואמא' טיפוליים כך שלמעביד יש כתובת אם משהו לא מסתדר עם העובד, או אם הוא רוצה לעזור במשהו ולעובד יש כתובת אם לא מתייחסים אליו יפה, אם הוא לא מרגיש טוב או לחלופין מרגיש מצוין".
"יש פגועי נפש שיוצאים קרחים מפה ומפה, כי בין האנשים עם היכולות היותר נמוכות הם מרגישים נורא רע, ובין האנשים עם היכולות הגבוהות ועם מסגרת מגבילה- מ-8 בבוקר משרה מלאה שלא מכילה- הם לא מסוגלים. אני רציתי אלי אנשים מהסוג הזה"
הלקוחות המומים
ששת העובדים פגועי הנפש בסטודיו "עדיים מכל הלב" מחזיקים מעמד בעבודה כבר 4-5 שנים. הם מייצרים תכשיטים ועובדים יחד עם יתר עובדי הסטודיו, שותפים להרגשת העיצוב, פוגשים את הלקוחות ומקבלים מהם מחמאות על עבודתם.
זה לא מרתיע את הלקוחות?
"ממש לא", עונה נוה. "לפעמים הלקוחות המומים, כי פגועי נפש נראים כמונו. וכל החבר'ה שלי אינטליגנטים. כולם אנשים מבוגרים, כיפיים, וזה לא מרגיש חריג אצל רובם. אם אתה לא יודע מראש את הסיפור לא תנחש כל כך מהר".
זה מצריך ממך משהו שונה מאשר מעובד רגיל?
"זה מצריך יכולת הכלה יותר רחבה, יותר הפסקות, סבלנות לכל מיני דברים. לוחות הזמנים לא תמיד מדויקים. אף אחד לא יכול לעבוד 'פול טיים ג'וב', לא במובן של יום עבודה או שבוע עבודה, יש מי שיכול יותר ומי שיכול פחות. אבל בתוך זמני היכולת כל אחד מהם עושה את המקסימום שהוא יכול וזה הרבה פעמים בימים טובים לא נופל ממה שמישהו אחר היה עושה". יען מתארת גם כי העסקת חבורה כה גדולה של עובדים פגועי נפש ממלאת את הנשמה, במיוחד כשרואים את הגאווה שלהם בעבודתם.
וכמו שעירד אמר, עוד אחד ועוד אחד- אם כל אחד יהיה מודע, יעסיק עובדים מוגבלים ויקנה ממקומות שמעסיקים עובדים כאלה- בסוף עוד יהיה כאן שילוב אמתי ושוויון וקבלה אמתית של האחר.
