ייחודו של ט"ו באב מתואר במשנה (תענית ד, ח): "אמר רבן שמעון בן גמליאל: לא היו ימים טובים לישראל כחמשה עשר באב וכיום הכפורים, שבהן בנות ירושלם יוצאות בכלי לבן שאולין שלא לבייש את מי שאין לו".
בנות ירושלים יוצאות לחולל בכרמים, לחפש להן חתן. מן הסתם לקראת אירוע מסוג זה, כל אחת הייתה בוחרת בקפידה את תלבושתה, מדייקת בגוונים, ומקפידה על הצבעים והעיצוב. הבחירה של כלי לבן שאולים מעניקה פן אחר ושונה למהותו של המחול. יש כאן התחשבות בזולת, במי שאין לו. המחשבה על אותה בחורה שאין לה בגדים יפים כפי שיש לחברתה, היא מרשימה. קל וחומר באירוע כזה שבו חפץ האדם להיראות במיטבו. מזוגיות המבוססת על תשומת לב והתחשבות של אחד בשני תצמח משפחה של חסד ונתינה.
השבוע יחול ט"ו באב, שמסמל את התקומה והנחמה. אחד האירועים שהתרחשו בט"ו באב הוא שפסק דור המדבר למות. מסביר הפרי צדיק, שאחרוני המתים מדור המדבר מתו בתשעה באב ולאחר שבעת ימים של אבל, ביום ט"ו באב קמו מהשבעה. בין תשעה באב לט"ו באב עברה האומה גם תהליך רוחני: בעוד בתשעה באב נחרב הבית בעטיה של שנאת חינם, הרי שט"ו באב מסמל אהבה והתחשבות של אחד בשני, וזה בא לידי ביטוי במחול של בנות ירושלים. חורבן ירושלים מלווה אותנו כל השנה גם בעת שמחת חתן וכלה. בעומדו תחת החופה נדרש החתן לשבור את הכוס ולזכור בכך את חורבנה של ירושלים. המסר לבני הזוג הוא ברור: כל זמן שבית המקדש בחורבנו, הרי שהשמחה אינה שלמה.
אולם, ניתן להסביר אחרת את המהות של שבירת הכוס. כל זוג שעומד להינשא, מרגע ההיכרות ועד הגעתו לברית הנישואין, מלווים אותו חששות לקראת צורת החיים החדשה. המעבר מחיים פרטיים לחיים משותפים מורכב. ייתכן ששבירת הכוס מסמלת את היכולת להתגבר על הפחדים והמחסומים הרגשיים המלווים את ההתחברות בין בני הזוג בקשר אינטימי של אהבה ונישואין. יש בכך עדות לנכונות לעשות שינויים. לשבור משהו מהאגו למען החיים המשותפים, כפי שמכריזים אנו בברכה: "משמח חתן עם הכלה". שבירת הכוס מביעה את החלטתם של בני הזוג לעבור לשלב חדש ושונה בחייהם. ניתן להציע הסבר נוסף לשבירת הכוס: השבירה מסמלת עבור בני הזוג שגם כאשר שורה אהבה גדולה ביניהם, עלולים להיות משברים. לכן שוברים כוס של זכוכית, שמסמלת את היכולת לתקן, כפי שאומרים חז"ל (חגיגה טו ע"א) שזכוכית הנשברת ניתן לתקנה, כך משבר שמתרחש יכול להביא לצמיחה. שבירת הכוס מסמלת את התפיסה העמוקה שבמהלך חיי הנישואין ישנם משברים. אין עלייה ללא ירידה, אין שלמות ללא שבירה.
בשנה האחרונה אנו בעיצומה של מלחמה ממושכת, ומשברים בין בני זוג עלולים להתעצם. מצב המלחמה משפיע על כל אחד ואחת ומביא עימו שינוי באורח החיים. בתקופה זאת, רבים מרגישים שהקרקע נשמטת מתחת לרגליהם. תחושות אלו משפיעות גם על הזוגיות. כאשר הנפש שבירה, כל דבר עלול לגרום לחוסר יציבות שמוביל למצוקה ולמשבר. זאת ועוד, רבים נעדרים מהבית לתקופות מילואים ממושכות, ואנשי קבע גם הם נמצאים מחוץ לביתם תקופה ארוכה יותר מבשגרה.
בנוסף לכך, הסכנות הקיימות בעת מלחמה גורמות לדאגות, לחוסר ריכוז ולחרדות. היכולת של הזוג לצלוח תקופה קשה זו תלויה בחוסן האישי והזוגי. יש צורך בסבלנות וסובלנות, באכפתיות ובהקשבה אחד לשני. פעמים תקופה של מלחמה יכולה דווקא להעצים את הקשר הזוגי, אולם זה מותנה בשיתוף פעולה, שיח והקשבה בין בני הזוג. חודש מנחם אב מסמל את היכולת להפוך משבר לצמיחה, ומתוך חורבן להגיע לתקומה.