"וְשַׁבְתָּ עַד ה' אֱלוֹקֶיךָ וְשָׁמַעְתָּ בְקֹלוֹ כְּכֹל אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם אַתָּה וּבָנֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשֶׁךָ"
"וְשָׁב ה' אֱלוֹקֶיךָ אֶת שְׁבוּתְךָ וְרִחֲמֶךָ וְשָׁב וְקִבֶּצְךָ מִכָּל הָעַמִּים אֲשֶׁר הֱפִיצְךָ ה' אֱלוֹקֶיךָ שָׁמָּה"
"וְאַתָּה תָשׁוּב וְשָׁמַעְתָּ בְּקוֹל ה' וְעָשִׂיתָ אֶת כָּל מִצְוֹתָיו אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם"
"כִּי תִשְׁמַע בְּקוֹל ה' אֱלוֹקֶיךָ לִשְׁמֹר מִצְוֹתָיו וְחֻקֹּתָיו הַכְּתוּבָה בְּסֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה כִּי תָשׁוּב אֶל ה' אֱלוֹקֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשֶׁךָ"
בפסוקים אלו הלקוחים מפרשת התשובה בפרשתנו, אנו מוצאים את השיבה בהטיות שונות אבל איננו מוצאים בסמיכות לה, אף פעם את החזרה! השיבה והחזרה , לכאורה מבטאים את אותו רעיון, מה אם כן ההבדל ביניהם? השאלה מתעוררת במיוחד כאשר אנו מבקשים להבין את ביטוי השגור בפינו חזרה בתשובה!
נראה כי המקור לביטוי חזרה בתשובה הוא התפילה, אותה אנו מתפללים שלוש פעמים ביום: "השיבנו אבינו לתורתך, וקרבנו מלכנו לעבודתך, והחזירנו בתשובה שלמה לפניך". האם ניתן מתוך אנליזה משפטית של בקשה זו לעמוד על משמעות המילים הללו?
לפנינו, בשל הסדר והתוכן שלוש בקשות שונות, שתיים ברורות והאחת נעלמה.
בקשת לימוד התורה- השיבנו אבינו לתורתך. בקשה לקיום המצוות- קרבנו מלכנו לעבודתך. ברם, מה אנו מבקשים ב"החזירנו בתשובה שלימה לפניך"? זאת ועוד, השיבה בחלק א……לתורה. הקרבה בחלק ב……לעבודה. והחזרה בתשובה היא ל……??? בהתייחס לשתי הברכות הקודמות, וכדי לשמור על מבנה קבוע יש לומר כי התשובה לשאלה על אף מוזרותה הינה….לפניך.
ברור כי לפנינו שלוש בקשות, אפשר אפילו לפי סדר החשיבות, המכונסות כולן תחת רעיון התשובה, שהרי אנו מקנחים בברכה אחת עבור שלוש הבקשות- "ברוך אתה ה' הרוצה בתשובה". מה אם כן לפי זה אנו מבקשים בבקשה השלישית? תקבולת משולשת לפנינו: השיבנו-קרבנו- החזירנו / אבינו- מלכנו- לפניך / תורה- עבודה- תשובה שלימה. אם כן, בקשתנו כפשוטה הינה: החזרה לפניך תהיה בתשובה שלימה!! היוצא מכך, החזרה והתשובה אינן עניין אחד. החזרה היא התנועה עצמה אבל אנו מבקשים שהיא תהיה באופן שהיא תשיג תשובה שלימה.
ומהי תשובה שלימה? לאושרנו, תשובה גם לשאלה זו נמצאת בתפילת עמידה שבה אנו מבקשים שלימות גם על דברים נוספים: גאולה שלימה ורפואה שלימה. המשותף לגאולה ורפואה על פי הרב קוק זצ"ל הוא עובדת היותן מושגים בהדרגה, לאט לאט ובשלבים.
נראה כי התמונה מתחוורת כעת. אנו מבקשים כי חזרתנו אל ה' תשיג את המעלה הגבוהה של תשובה שלימה. החזרה הינה התנועה, התשובה הינה המצב הנפשי. את השלימות אנו מבקשים להשיג על ידי התפילה , הייחול והתקווה. ברכה זו הינה השלמה והמשך לשתי הבקשות שלפניה, תורה ומצוות, המהווים קניינים אותם אנו מבקשים להשיג. אולם גדולה מהם הינה הבקשה לתנועת חזרה נפשית המביאה אותנו לשלימות. אין מדובר כאן על קניין של נכס רוחני אלא על שינוי פנימי הדרגתי באישיות האדם כדי שיוכל להשיג קניינים אלו בשלמות.
החזרה בתשובה, כהמשך נגזר מפירוש זה, הינה תנועה נפשית המתארת חזרה אל המקורות האמוניים שלנו בדרך של תשובה, כלומר בדרך של שלימות הנפש. דרכים רבות לחזרה זו, אולם החוזר בתשובה מקווה לעשות זאת בדרך ראויה ונכונה, בדרך של תשובה. נראה כי תשובה כתיאור מצב אידיאלי, הולם את המשמעות היוצאת מן השימוש בשורש ש.ו.ב ונגזרותיו גם בפסוקי המקרא לעיל בפרשת התשובה הלאומית והפרטית .