הרב אליעזר חיים שנוולד (ראש ישיבת ההסדר 'מאיר הראל' מודיעין)"אין אתה יכול לעמוד על אופייה של אומה זו וכו'" (ירושלמי שקלים א א). מה לא נאמר על העם עתיק היומין הזה, אשר סבל גזרות, צרות ומשברים, מכל סוג אפשרי. כמה פעמים, היו שמיהרו להספיד אותו בעיצומו של משבר קשה, וצפו שלא יצליח לשרוד. עמים אחרים לא שרדו מצבים מאתגרים הרבה פחות, עם ישראל שרד, בניגוד לסיכויים. המשבר אף הביא לצמיחה.
למרות מה שעבר עליו הוא ניצב בשורה הראשונה של משפחת העמים. מהו סודו?
כמה פעמים במהלך ההיסטוריה כבר אותגרה האמונה היהודית ותורתה. אמונות ותרבויות חדשות ונוצצות כבשו את העולם בסערה ואתגרו אותה: האלילות, היוונות, הנצרות, תנועת ההשכלה, ועוד. היו שמיהרו להספיד אותה, מבית ומחוץ. טענו שהיא שייכת לעבר ואיבדה את הרלוונטיות. בניגוד לכל הסיכויים היא נותרה במעמדה, המשיכה לפעם בלבבות, והתעצמה בכוחות מחודשים. מה סוד כוחה?
בשנה האחרונה גילינו על עצמנו עוד דברים שספדנים וציניקנים כבר הספידו את אובדנם, וצפו שלא יחזרו לעולם.
היו שהספידו את הנכונות של היחידים, שהכרנו מהעבר, לתרום ולעשות למען הכלל והמדינה, ואף להסתכן למענה. טענו שבעידן שאנו מצויים, כל אחד ידאג רק לעצמו. הספידו את הסולידריות והערבות ההדדית שהכרנו מהעבר. טענו שנחלקנו לשבטים וכל אחד עושה רק למען מקורביו.
היו שהספידו את צבא המילואים היבשתי, שהיה הכח העיקרי של צה"ל, טענו שהוא גוף ארכאי, ובהשתנות הזמנים איבד את הרלוונטיות, ולא ניתן להסתמך עליו בשעת מבחן. שאיבדנו את כושר התמרון היבשתי ולא נצליח לתמרן בעזה ובלבנון כדי להסיר את האיום המתעצם. שלעולם לא תהיה לנו לגיטימציה בינלאומית ופנימית לכך. שלעולם לא נוכל להגיד 'לא' לידידינו גם כשעמדתם נוגדת את האינטרס הקיומי שלנו. הפחידו אותנו שמחיר התמרון יהיה אלפי הרוגים, ואנחנו התמכרנו לפחד. היו שהספידו את הטנק וסברו שטיל הנ"ט ינטרל אותו. היו שהניחו שלא נוכל לעמוד במלחמה מתמשכת של יותר מחודש וחצי. ואלה שכינו את דור הלוחמים הצעירים כ'דור התקתוק' המפונק שלא יוכל לעמוד באתגרי המלחמה הקשים.
בשנה הזו הכל הופרך, גילינו שכל אלה לא רק שלא אבדו, הם חבויים עמוק בDNA- שלנו. לעיתים הם רדומים. אנחנו עם מיוחד. אצלנו הכח המניע הוא הרוח. בשעת מבחן, כשהמטרה ברורה, הרוח מתעוררת ומעוררת את כל היכולות כמקדם, ואף בעוצמה גדולה יותר. כנגד כל הסיכויים. אז, הבלתי יאומן הופך לאפשרי. צבא היבשה תמרן בעוז רוח לעזה וללבנון. התארכות המלחמה רק שיפרה את היכולות של צה"ל, ואת תחושת המסוגלות. המילואימניקים התגלו במלא רוחם ועוצמתם, התגייסו באופן חסר תקדים, נלחמו בגבורה, הגיעו להישגים יוצאי דופן, ושרתו מאות ימי מילואים. 'דור התקתוק' התגלה כ'דור הגבורה', שרוחו אינה נופלת מקודמיו. כשרוחנו איתנה ודרכנו ברורה, אנחנו יכולים לומר לא לידידינו ולהיות נאמנים לאינטרסים הקיומיים שלנו. בדיעבד הם מודים לנו. ועוד.
יום הכיפורים בפתח, יום אפוף סודות. הוא מאחד סביבו קרובים ורחוקים. למרות קושי הצום והתפילות הארוכות, פוקדים את בתי הכנסת גם אלה שאינם מגיעים בימות השנה. הם מרגישים ביום זה רוח קדושה מיוחדת רבת הוד, שיום זה מביא לידי ביטוי את זהותם היהודית, ואת הקשר שלהם למורשת היהדות, יותר מכל יום אחר. מהו סוד יום הכיפורים, מדוע הוא נתפס ככזה?
היהדות היא שילוב ייחודי של דרך חיים יום יומית עם רוח. עם ערכי קדושה מלאכיים שמעל לחיים הרגילים. אלו ערכי נצח שמוטמעים במציאות הבריאה, ולכן הם אינם משתנים במהלך השנים.
יום הכיפורים מבטא את הסוד הצפון ברוח הנשמה היהודית. יש בה מרכיב מלאכי. יום אחד מיוחד בשנה שמקרין מלאכיות. ההימנעות והשביתה בו מאכילה, משתיה, ומעוד ארבעה דברים לא נועדה לצער, אלא כדי להדמות למלאכי על שלא נזקקים להם: "אמנם ענין יום הכפורים הוא, שהנה הכין האדון ב"ה לישראל יום אחד, שבו תהיה התשובה קלה להתקבל, והעונות קרובים לימחות, וכו'.. .. והנה ביום זה מאיר אור שבכוחו נשלם כל זה העניין. ואמנם הוא אור שלקבל אותו צריך שישמרו ישראל מה שנצטוו ליום זה, ובפרט ענין העינוי, שעליה מתנתקים מן הגופניות ניתוק גדול, ומתעלים במקצת אל בחינת המלאכים" (דרך ה' ח"ד פ"ח ה').
כנאמר במדרש: "אמר (סמאל א.ש.) לפניו: רבון כל העולמים יש לך עם אחד כמלאכי השרת שבשמים! מה מלאכי ישראל אין בהם אכילה ושתיה כך ישראל אין להם אכילה ושתיה ביום הכיפורים. מה מלאכי השרת שלום ביניהם יחפי רגל ביום הכפורים, כך ישראל יחפי רגל ביום הכפורים, מה מלאכי השרת אין להם קפיצה (ישיבה א.ש.) כך ישראל עומדים על רגליהם ביום הכפורים, מה מלאכי השרת שלום ביניהם כך ישראל שלום ביניהם ביום הכפורים. מה מלאכי השרת נקיים מכל חטא כך ישראל נקיים מכל חטא ביום הכפורים. וכו'." (פרקי דרבי אליעזר פ' מה).
יום הכיפורים הופך אותנו לעם הדומה למלאכי על.
