בערב יום הכיפורים בקרב קהילות אשכנז נהוג לשיר את הפיוט הבא:
"כִּי הִנֵּה כַּחֹמֶר בְּיַד הַיּוֹצֵר
בִּרְצוֹתוֹ מַרְחִיב וּבִרְצוֹתוֹ מְקַצֵּר
כֵּן אֲנַחְנוּ בְיָדְךָ חֶסֶד נוֹצֵר
לַבְּרִית הַבֵּט וְאַל תֵּפֶן לַיֵּצֶר"
הפיוט מופיע במחזורים עוד מהמאה ה-12 ומחברו אינו ידוע. בכל בית, הקב"ה משול לאוּמן אשר יכול לעשות בנו, עם ישראל כרצונו. כחומר ביד היוצר, כזכוכית ביד המזגג, ככסף ביד הצורף וכדומה.
בעידן התעשייתי של היום, רובנו לא רואים ביום יום, אוּמנים- בעלי מלאכה. המאפיין המרכזי בעבודתו של האוּמן הוא בכך שהוא אמנם מתעסק כמעט ורק בחומר בודד אחד ויחד עם זאת הוא מכיר אותו כל כך מקרוב עד כי יכול לבחור לעשות ממנו כל דבר שירצה.
במסכת קידושין נאמר כי האב חייב בבנו: למולו, לפדותו וללמדו תורה ולהשיאו אישה וללמדו אומנות. ר' יהודה מרחיב ואומר כי מי שאינו מלמד את בנו אומנות מלמדו ליסטות. למעשה אדם חייב ללמד את בנו מקצוע כדי שיתפרנס בכבוד, אך כדי שמקצוע או מלאכה ייהפכו לאומנות, יש לשאוף להגיע לרמת מומחיות גבוהה, כזו שאם תביא לאדם את החומר הוא יוכל להרכיב ממנו כל מה שירצה. כדי להגיע לשם דרושה השקעה של שנים, התמדה ועבודה קשה.
כאשר רואים אומן בפעולה ניתן לראות את הקשר העמוק שיש בינו לבין החומר איתו הוא עובד. הוא יודע ממה הוא מורכב, באילו מצבים הוא גמיש וניתן לעיבוד ובאילו מצבים הוא קשיח. באילו תנאים הוא משובח ויקר ובאילו תנאים הוא פשוט וזול. כאשר אנחנו מסתכלים על החומר כהדיוטות, לא נראה הבדל כלל אבל לאומן כל פיסה של חומר היא עולם ומלואו.
יחד עם זאת, כמו בכל עבודה, גם אומן יכול לחוות התרגלות ושחיקה. הוא אמנם מסוגל לעשות מזכוכית כוס או מהמתכת גרזן, אבל הוא נכנס לאוטומט, הופך בעצמו למעין פס ייצור ולמרות שאומן מוכשר והחומר משובח, התוצר בסוף יוצא פחות מיוחד.
בפיוט אנחנו למעשה מבקשים מהקב"ה להסתכל עלינו, החומר שבידיו ולראות את הברית, את הפוטנציאל הפנימי, את התכונות הבסיסיות הטהורות ולא את היצר – הסיגים, הלכלוכים, החלקים הפגומים שיש בנו או בקשר שנוצר בינינו לבינו.
ההחלטה מה לעשות עם החומר, איזו צורה אנחנו נלבש השנה, אילו אתגרים והזדמנויות נקבל, היא בידיו של הקב"ה אך בניגוד לחומר הפיזי בידיו של האומן, פה אנחנו יכולים להשפיע- גם בתהליך התשובה שעוזר לנו להתחבר למקומות המשובחים והפנימיים שבתוכנו וגם בחיזוק הקשר עם האומן שמזמין אותנו לנהל עימו שיח.