אסטרטגית היציאה ממשבר באסון טבע עולמי

הפרשנות של יוסף לחלק השני בחלומותיו של פרעה הציבה תמרור אזהרה בפני אסון טבע עולמי. שבע הפרות רעות המראה ודקות הבשר שעולות מן היאור, ושבע השבלים הדקות ושדופות הקדים, מורות על צפי לפגיעה קשה במפלס היאור והנילוס, מקור המים היחיד במצרים, ששוכנת במדבר צחיח. עליו בנויה החקלאות המצרית: "בעבור כי ארץ מצרים תשתה מן היאור, וממנו בא להם השובע והרעב, ראה אותן עולות מן היאור. והפרות סימן לחרישה, והשבלים סימן לקציר. וכו'. ראה כי היאור לא עלה רק מעט ואין חריש, ואשר יזרעו מעט במקומות הלחים יבא קדים רוח ה' וישרוף אותם, כאשר ראה אותם שדופות קדים" (רמב"ן בראשית מא ב). צפויה בצורת קשה של שבע שנים בכל יבשת אפריקה והמזרח התיכון – אגן הניקוז של מימי הנילוס (שתחילתו באתיופיה וחוצה את אפריקה).

לפני אסון הטבע תהיה תקופה ברוכה ביבול, שתמשך שבע שנים. אך מתבקש, שפותר החלום יוסיף המלצה ארגונית; כיצד יש להיערך מבחינה ממלכתית בשנות השובע, לקראת  שנות הרעב. נדרש פרוייקטור שיופקד מטעם המלך, שאינו המלך עצמו, ותחתיו מנגנון שלם: "אמר לו שיצטרך לאיש נבון וחכם שיהיה ממונה על כל הארץ, ויפקד עוד פקידים תחתיו שילכו בארץ ויקבצו את כל אוכל, כי לא יוכל השליט ללכת בכל הארץ" (רמב"ן שם פס' לג).

אולם לא די במנגנון, צריך גם תוכנית היערכות ממלכתית מושכלת שתיתן מענה נכון למשבר. בשעת משבר ההיערכות והמענה צריכים להיות ממלכתיים ולא מופרטים. המנגנון הממלכתי הכין תשתית אגירה ומחסנים כדי לאגור ולאחסן את מלאי המזון שייאגר בשנות השובע, בצורה משמרת, ושידע להתנהל בצורה כלכלית נבונה: "ואמר לו שיהיה נבון וחכם, נבון, שידע לנהל עם ארץ מצרים בלחם לפי הטף מידו, ולתת להם כדי חיותם, וימכור המותר לארצות האחרות לאסוף עושר וממון לפרעה. וחכם, שידע לקיים התבואה שלא תירקב" (שם). יוסף הבין שהוא המתאים ביותר לנהל את המשבר, וזוהי שעת כושר והזדמנות לזכות במעמד בכיר בשלטון המצרי: "ואמר יוסף כל זה בעבור שיבחרו אותו, כי החכם עיניו בראשו" (שם).  הפרויקטור נדרש להיות בעל יכולת לזהות את הבעיה בצורה נכונה, ולתת את הפתרון הנכון, הצודק, והיעיל ביותר. לייצר חלוקת צודקת של המשאבים. הוא צריך להיות בעל יכולת ניהולית כדי לתכנן וליישם את הפתרון ולרתום את כל המערכת לשתף פעולה. להיות מספיק חזק כדי לעמוד בלחצי קבוצות הלחץ האינטרסנטיות שמבקשות לשפר את מצבן ושל בני שלומם, על חשבון אחרים.

יוסף נדרש לנהל את שבע שנות המשבר, בצורה מושכלת, מול האוכלוסייה שאיבדה בהדרגה את כוח הקניה שלה. לא לחלק את התבואה בחינם כדי שלא יצרכו מעבר לצרכם. ובמיוחד, להיות בעל יכולת לגבש את אסטרטגית היציאה מהמשבר: "שהרי התבואה שנשארה מן השובע והכסף שבידם הספיק להם שלוש שנים. וברביעית נתנו מקניהם, ובחמישית אדמתם, ובששית גופם, ובשביעית נתן להם זרע וזרעו ולקטו בשמינית תבואה מן השדה ופסק הרעב" (חזקוני בראשית מז יח).

תוך כדי המשבר, יוסף העביר אותם ממקומם ויצר סדר ממלכתי חדש, משופר, לעתיד טוב יותר של מצרים, מתכונת שתמריץ את הכלכלה המצרית ביציאתה מהמשבר ותגביר את הפריון. יוסף חילק להם זכויות בקרקע, באופן שעשה אותם שותפים ביבול: "הא לכם זרע וזרעתם את האדמה. והיה בתבואות ונתתם חמשית לפרעה". רוצה לומר, החלק החמישי מכל התבואה. "וארבע הידות" – רוצה לומר ארבע חמישיות הנשארות – יהיו לכם "לזרע השדה" – שנה בשנה; "ולאכלכם; ולאשר בבתיכם". (אברבנאל בראשית מו כח).

**

אנו נמצאים בתוך משבר עולמי. העולם כולו התגייס להתמודדות עם המשבר, מי יותר ומי פחות. הכלכלה  העולמית נפגעה קשות. בשורת החיסונים היא האור בקצה המנהרה שמבשרת את תחילת הסיום. אסטרטגית היציאה מהמשבר לא אמורה להחזיר את המצב לקדמותו אלא לשפר ולייעל אותו, לעבר  עתיד טוב יותר.

(מקץ תשפ"א)